בס"ד שלום לרבנים ולרופאים, ב"ה אני נשואה מזה 7 שנים (בת 39 כמעט) ללא ילדים. עשיתי 3 נסיונות הפריה שלא עלו יפה. גופי לא הגיב והתייחס לטיפול. בבדיקות נתגלה שגם לבעלי איכות וכמות הזרע ירודה מאוד. אולם לבעלי מנישואין ראשונים 2 ילדים (בן ובת). כך ששאלנו אישיות רבנית גדולה שאסרה עליו להוציא ז"ל. הוי אומר שאי אפשר לעשות טיפולי הפריה. בינתיים הוא עשה ניתוח וריקוצלה, אבל אי אפשר לבחון אם זה בסדר, פרט להרגשתו של בעלי שנראה לו שזה יותר טוב. המצב מבחינה טבעית לא נראה מי יודע מה מבטיח, על כן אינני משקיעה כל כך בהליכה לרופאים. משקיעה יותר בבטחון ובאמונה שהכל מאיתו יתברך. אבל חששותי שאינני "עושה השתדלות". שייך בכלל להשתדל מבחינה רפואית במצבנו? תודה רבה. כל טוב שנתבשר בשורות טובות בס"ד.
מומלץ לחזור לאישיות רבנית גדולה ולהציג לפניו:
1. חוות דעת רפואיות, שסיכויי האישה להתעבר קטנים מאוד ללא בדיקת זרע.
2. את רצונה העז של האישה להיות אמא, בין היתר, בגלל רצונה בבן תומך לעת זיקנתה (יש חשיבות הלכתית להצגה מפורשת של טיעון זה)
לאחר קבלת התשובה עם שם הפוסק, והפרטים של השאלה שהופנתה אליו יחד עם תשובתו, תוכלי לחזור אלינו שוב.
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או
Post Content שלום רב אשתי בחודש הרביעי עם תאומים זהים, לפי הממצאים הרפואיים עובר אחד סובל ממומים קשים מאוד והשני לכאורה תקין אך בסבירות גבוהה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
