נשמת אברהם - אורח חיים סימן נח

הלכות קריאת שמע

 

סימן נח   דיני ק"ש וברכותיה

 

סעיף ג  (א) ומי שהוא אנוס, כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים, שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד [על] לבבך, או שבני השיירא הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל, יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר, דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך, וגם שפיר מקרי יוצר אור. אבל אם אינו במקום גדודי חיה וליסטים, וגם אין בני השיירא נחפזים כ"כ, אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה.

 

נשמת אברהם

 

          (א) ומי שהוא אנוס. הצריך לעבור ניתוח בהשכמה ולא תהיה אפשרות להניח תפילין ולהתפלל באותו יום, איך עליו להתנהג? אם הדבר ניתן, יתפלל משיעלה עמוד השחר 1 עד יוצר אור, וכשיגיע הזמן דבכדי שיראה את חברו ברחוק ד"א 2, ילבש ציצית ויניח תפילין ויברך עליהם 3, ויאמר מיוצר אור והלאה 4.

          ואם הניתוח יתחיל עוד מוקדם מזה, אז יהיה מותר לחולה כזה ללבוש ציצית ולהניח תפילין (ללא ברכה) ולהתפלל כל התפלה אפילו מעמוד השחר 5. ואמנם נכון שבביה"ל 6 מחלק המ"ב בין המשכים לצאת לדרך ואונס אחר, שבאונס אחר אין להניח תפילין קודם זמן הנחתם, דהיינו משיראה את חברו ברחוק ד"א 7, אולם במקרה דנן של חולה שלא יוכל להניח תפילין ולהתפלל בזמן הנכון משום אונס, א"ל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שיש להקל. ועיין בשו"ע ומ"ב 8 שאפילו קודם עמה"ש מותר לו להניח תפילין כשרוצה לצאת לדרך וה"ה כאן. וכותב הערוה"ש 9 וז"ל: היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה, מניחם בלא ברכה אפילו להסוברים לילה זמן תפילין מן התורה 10 , מ"מ כיון דרבנן אסרו, אע"ג דבלצאת לדרך התירו מטעם דבזה ליכא למיחש שמא ישן בהם כיון שהולך בדרך איך ישן, מ"מ ברכה א"א דאיך יאמר וצונו הלא חכמים אסרום בלילה, ולכן יניחם בלא ברכה וכו', עכ"ל. ולפי זה גם בנ"ד שהחולה קם משנתו ומכין עצמו לניתוח בתפלה ובתחנונים ובקיום מצות ציצית ותפילין, ודאי שאין לחוש שישן בהם. ולכן נראה שיש להתיר לחולה כזה ללבוש ציצית ולהניח תפילין אפילו לפני עמה"ש (ללא ברכה) ולהתפלל כל התפלה מעמוד השחר ואילך.

          ואמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שגם מותר לחולה כזה לברך על הציצית והתפילין מעמה"ש, ונמוקו עמו. כי הלא כותב הרמ"א 11 ואם לבשו מעלות השחר ואילך י"א דמברך עליו וכן נוהגין 12, ושם בראיה תליא קרא וכמו בתפילין דתלוי ב"וראו כל עמי הארץ", ועיין בפמ"ג א"א שם ס"ק ד. ומה שכתוב בסי' ל סע' ג, היינו ברוצה להניחן קודם עמוד השחר, ע"ש במ"ב ס"ק יא, ועיין בסי' נח ביה"ל ד"ה ומי שהוא. ולגבי ק"ש, גם לפי מה שכתוב בביה"ל סי' נח סע' א ד"ה זמן, נ"ל דבשעת הדחק כה"ג, יכול לברך ברכות ק"ש גם לפני הזמן דמשיכיר, עיין סי' נח סע' ג. ומה שכתוב שם במ"ב ס"ק יז אמנם נכון, אבל סו"ס דברי השו"ע קיימים, עכ"פ בשעת הדחק, ועיין גם שם במ"ב ס"ק יב, עכ"ד של מו"ר שליט"א 13.

          אמנם לגבי ברכה על ציצית ותפילין נראה שזה רק לדעת הרמ"א בסי' יח סע' ג. אולם הלא לדעת מרן שם שיברך רק משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, דהיינו משיראה את חברו 14, וא"כ למה לו לברך, הלא ספק ברכות להקל וברכות אינן מעכבות, והסכים אתי מו"ר שליט"א.

 

 

סעיף ו  אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם (ב) עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום.

 

נשמת אברהם

 

          (ב) עברה שעה ד'. אפילו נאנס, אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות, ואם בירך הוי ברכה לבטלה 15. ובביה"ל  16 כותב: ועיין בתשובות משכנות יעקב בסי' עז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה, דקי"ל לקמן בסי' פט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות, כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפלה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס, שלא להפסיד הברכות, עכ"ל של הביה"ל. וכ"כ בשו"ת חיים שאל 17, דמי שקרא ק"ש וברכותיה אחר שעה רביעית יש לו על מה לסמוך. והבן איש חי הכריע 18 לברך עד חצות כמו זמן התפלה, אולם בספרו עוד יוסף חי 19 פסק כהשו"ע, וכותב הכף החיים 20 שיאמר הברכות של ק"ש בלא שם ומלכות.

          ואם לא התפלל תפלה בזמנה מחמת ניתוח או אונס אחר, יתפלל השלמה בתפלה הבאה, ועיין פרטי דינים להלן סי' קח.

 

הערות סי' נח

 

1) ועיין בביה"ל סי' פט סע' א על זמן עמה"ש, וכן במג"א שם ס"ק ג. וע"ע

    בא"ר שם ס"ק א, הגר"א, ובשו"ת מלמד להועיל סי' ל.

2) עיין סי' ל סע' א ובפמ"ג סי' נח ס"ק ב, כף החיים ס"ק יח ובאגרות משה

    או"ח ח"ד סי' ז.

3) ועיין ברמב"ם הל' תפילין פ"ד הי"א שאף עובר על לאו אם מניחה בלילה,

    אולם ע"ע בשו"ע סי' ל סע' ב  ובמג"א שם ס"ק א.

4) מהא דמ"ב ס"ק יג וט"ז וביה"ל סע' א ד"ה זמן. כף החיים ס"ק יז. ועיין

    בתפארת ישראל ברכות סוף פ"א. ברכ"י סי' נח ס"ק ד. שע"ת סי' תרסד ס"ק

    א. שו"ת פרי יצחק סי' ב. שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' ח. שו"ת אג"מ או"ח ח"ד

    סי' ו. גם עיין בשאגת אריה סי' מג-מה, ושו"ת שואל ומשיב מה"ג ח"ב סי'

    קסב.

5) עיין היטב במרן ובמ"ב ס"ק טז.

6) ד"ה ומי.

7) ועיין גם בביה"ל סע' א סוד"ה זמן.

8) סי' ל סע' ג ובמ"ב ס"ק יא.

9) סי' ל סע' ה.

10) תוס', רי"ף, רא"ש וסמ"ג, וכר' עקיבא במנחות לו ע"ב.

11) סי' יח סע' ג.

12) ועיין שם במ"ב ס"ק י.

13) ועיין גם בכף החיים סי' יח ס"ק כ.

14) מ"ב ס"ק ט.

15) מ"ב ס"ק כו.

16) ד"ה קוראה.

17) ח"ב סי' לח ס"ק ע.

18) שו"ת רב פעלים ח"ב סי' יב.

19) פ' וארא סע' ה ו-יז. ועיין בילקוט יוסף ח"א עמ' קי ד"ה ותבט, בשם אביו

     הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א.

20) ס"ק כה.