נשמת אברהם - אורח חיים סימן מו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

 

סימן מו  דיני ברכת השחר

 

סעיף ח  כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן, כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר, אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם. הגה  וי"א דאפילו (א) לא נתחייב בהן מברך אותן, דאין הברכה דוקא על עצמו אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם. וכן המנהג, ואין לשנות.

 

נשמת אברהם

 

          (א) לא נתחייב. סומא מברך ברכת פוקח עורים 1. וכן חרש, אף שאינו יכול לשמוע קול תרנגול יוכל לברך ברכת הנותן לשכוי בינה 2, ובחיי אדם 3 כתב דחרש ימתין מלברך ברכה זו עד שיאור היום. ופסק הבן איש חי כדעה ראשונה 4. ואמנם כן כתב המג"א 5, אולם חולק הוא בנוגע לסומא שלדעתו לא יברך פוקח עורים. וכותב הבן איש חי 6: ובאמת אע"ג דקי"ל ספק ברכות להקל, בהא נקטינן לברך משום דלפי דברי רבינו הארי ז"ל בשער הכונות דכל ברכות אלו על מנהגו של עולם נתקנו ואעפ"י שלא נתחייב בהם האדם צריך לברך (וכן פוסק הרמ"א – א.ס.א), א"כ ה"ה בסומא דצריך לברך וכנגד דברי הארי ז"ל אין לומר ספק ברכות להקל, עכ"ל. והובאו דבריו בכף החיים 7.

 

 

הערות סי' מו

 

1) ברכ"י בשיורי ברכה ס"ק יד. בן איש חי שנה א פ' וישב סע' ה. מ"ב ס"ק כה.

    וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ה סי' י אות ג.

2) מ"ב שם. בן איש חי שם סע' ד.

3) מובא במ"ב שם.

4) שם סע' ד.

5) ס"ק יד.

6) שם סע' ה.

7) ס"ק נ.