נשמת אברהם - אורח חיים סימן א

הלכות הנהגות אדם בבוקר

 

סימן א  דין השכמת הבוקר

 

סעיף א  (א) יתגבר כארי לעמוד בבוקר (ב) לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין. הגה (ג) שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד, ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה.

 

נשמת אברהם

         

          (א) יתגבר כארי. הטור פותח את ארבעת הטורים שלו בזו  הלשון: יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים וכו' 1. ואילו מרן המחבר פותח את השולחן ערוך בלשון: יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבוד בוראו וכו'. ולמה השמיט מרן את הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי? והנה ראיתי בספר ברית יעקב 2 להגאון רב יעקב חיים סופר שליט"א נינו של הכף החיים שמביא בשם הספר שמע ישראל 3 שכותב שם הגרי"ח סאמעט ז"ל הי"ד: נ"ל דנחה רוח הקודש על מרן בעל השולחן ערוך לפתוח ספרו בלשון זה לפי מה שכתב הרוקח ז"ל בהקדמתו שכל אדם צריך לרשום שמו בספרו ע"ש. וכן יש לומר דפתח המחבר את השולחן ערוך יתגבר כארי כי שתי תיבות אלו עולים בגימטריא יוסף בן אפרים קארו  (שניהם 846 בדיוקא.ס.א), שם מרן ושם אביו ז"ל. ורמ"א ז"ל שפתח וכתב ועל כל פנים לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין, שתיבות התפלה שהצבור מתפללין ראשי תיבות משה, עכ"ל.

 

          (ב) לעבודת בוראו. כתב המ"ב 4 כי לכך נברא האדם כמו שאמר הכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו', ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לומר איך תעמוד בבוקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לומר איך תעמוד ממטתך ועדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו ואל ישמע לו ויחשוב בנפשו אלו היה נצרך לעמוד לשרת לפני מלך ב"ו כמה היה זהיר וזריז לעמוד בהשכמה להכין עצמו לעבודתו, כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה.

          וכותב עוד 5 דהלא תבל ומלואה של הקב"ה ולכבודו בראנו ונותן לכל אחד בחסדו כח כפי צרכו לתורתו ולעולמו, ואיך ירשה העבד לעשות לעצמו כפי רצונו, הלא הוא שייך לאדונו, עכ"ל. וכ"כ הבאר הגולה 6 הקב"ה ברא את העולם בחסדו להטיב להנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצותיו ותורתו כמש"ה 7: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו' וליתן להם שכר טוב בעמלם וכו', עכ"ל, ע"ש.

 

          (ג) שויתי ה' לנגדי תמיד 8. כותב התשובה מאהבה 9: שמתי תמיד כאלו השם מתנגד לי, אם טוב לי אם רע לי, דרך משל אם טוב לי שהון ועושר בביתי ונכסים רבים, אז אמרתי אולי כל העושר הזה כנגדי לרעתי ויקוים בי מקרא שכתוב 10: ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, ונאמר 11:  עושר שמור לבעליו לרעתו 12, אם רע לי שאני עני ואביון, אז אמרתי עלי אמרו ז"ל 13: אין אדם נעשה רש למטה אלא אם כבר נעשה רש למעלה, ואמר הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי וז"ש שויתי ד' שמתי ודמיתי ד' עלי כאלו הוא תמיד לנגדי ורחוק ממני וכו' היוצא מזה אשרי אדם מפחד תמיד.

          וממשיך שם : ולכך קראו הטור והשו"ע הראשון בשם אורח חיים, שמו נאה לו, זה השלחן אשר לפני ד' ויאכלו וישתו ויחזו את האלוקים, עליו הנהגות והדינים אשר יעשה אותם האדם וחי לעולם, ולא יהיה כאיש עור הרגיל לאכול בלי נטילה ובלי ברכה, וכן הלכתא רבתי לשבתא וכו' מה טוב אם ילמדו שו"ע אורח חיים אז תפקחנה עיני עורים ולא יהיו חשובים כמתים ולא כאשר ראיתי כמה שאין תורתם אומנותם לומדים בכל יום עלה אחת מגמרא ואינם יודעים דיני ברכות הנהנין וכו' והיינו דאז"ל במדרש דרשוני יחיו יש לך חיך גדול מתוק מזה, עכ"ל. וכ"כ הטור בעצמו בהקדמתו שקרא ספרו אורח חיים כי הוא יסיר ממוקשי מות להולכים באורחותיו.

          ואם זה באדם בריא, על אחת כו"כ כשאדם חולה. והלא אמרו חז"ל 14: אמר הקב"ה אין מכה שאין לה רפואה ונכרת רפואתה, וסמה של כל מכה ומכה אם מבקש את שלא יגיע לגופך צרה עסוק בתורה שהיא רפואה לכל הגוף. וכן אמרו חז"ל 15: חש בראשו יעסוק בתורה חש בגרונו חש במעיו חש בעצמותיו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה. וכמה מתאים מה שהוסיף השו"ע הרב לדברי הרמ"א בכתבו, כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול ממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה מעשיו וכו' מיד יגיע אליו היראה והכנעה בפחד ד' ובושתו ממנו תמיד וכו' וגם ישוב בתשובה שלמה על כל עונותיו שהם המונעים מהגיע אליו היראה כמש"כ עונותיכם היו מבדילים וגו' עכ"ל. וכבר אמרו חז"ל 16 :  א"ר חמא ברבי חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנאמר 17: ארפא משובתם אהבם נדבה, וכן אמרו  18:  א"ר חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר 19: הסלח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי.

 

הערות סי' א

 

1) אבות פ"ה מ"כ.

2) סי' מא עמ' שט.

3) ח"ב דף לד ע"ב.

4) מ"ב ס"ק א.

5) חפץ חיים ליקוטי אמרים פי"ג.

6) חו"מ סי' תכז ס"ק צ.

7) ישעיהו מג:ז.

8) תהלים טז:ח.

9) הקדמתו לח"ב.

10) דברים ז:י.

11) קהלת ה:יב.

12) וכן מצאתי במס' אבות דר' נתן סופ"ט: דבר אחר אל תתיאש מן הפורענות.

     כיצד בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי

     המקום מאכל ומשתה בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, אלא יאמר אוי לי שמא

     לא נמצא לי לפניו אלא זכות אחד בלבד, נתן לי מאכל ומשתה בעוה"ז כדי

     שיאבדני לעוה"ב.

13) ראה סנה' קג ע"ב.

14) תנחומא יתרו ח.

15) עירובין נד ע"א.

16) יומא פו ע"א.

17) הושע יד:ה.

18) נדרים מא ע"א.

19) תהלים קג:ג.