נשמת אברהם - אבן העזר סימן קלט

סימן קלט  דין קבלה מידו ואם זרק לה ולחצרה

 

סעיף יד  בא הוא תחלה ועמד, ואח"כ עמדה היא כנגדו, וזרקו לה, אם היה הגט בתוך ארבע אמות שלו, אינה מגורשת, אף על פי שאם תשוח תטלנו. עמדה היא תחלה, ובא הוא ועמד כנגדה וזרקו לה, אע"פ שהוא מחצה למחצה, הואיל והיא לתוך ארבע אמות שלה, ה"ז גט פסול, עד שיגיע הגט לידה. הגה אבל אם זרק לה לתוך ארבע אמות שלה, ואין הבעל נכנס לתוכו, הרי זו מגורשת. וכל זה מדינא, אבל לכתחלה אין לגרש, אפילו ליתן הגט לתוך חצירה או לתוך מלבושיה, אלא לתוך ידה ממש, וידה תהא פתוחה מתחלת הנתינה עד סופה, כמו שנתבאר לעיל סי' קל"ח. ואפילו בדיעבד אין להתירה לעלמא עד שבא הגט לידה ממש. ונהגו עוד שלאחר שנתן לה הגט תסגור ידיה ותכניסנו תחת בגדיה, ותזהר שלא יסייע לה שום אדם בקבלתו, גם לא יהא (א) שום דבר, כגון טבעת, בידה, וכיוצא בזה, בשעת קבלתו.

 

נשמת אברהם

 

                   (א) שום דבר, כגון טבעת. ואם היה גבס או רטיה ותחבושת על ידה, כותב השו"ת יביע אומר 1: הואיל ואין הרטיה אלא על מקצת היד, וכבר הסירה את התחבושת הכרוכה סביב כל היד, ובודאי שאינה מקפדת להסיר את הרטיה מחמת צערה, ולדעת כמה אחרונים אין בזה חציצה. וכמ"ש הגרע"א בדרוש וחדוש (דק"ג ע"א), שכל שהוא מיעוט, אף משום צערא מקרי אינה מקפדת. וכ"כ הגאון מהרש"ק בס' קנאת סופרים (דנד ע"ב). ועוד פוסקים. והארכתי בזה בס"ד בתשובה בדיני טבילה. ואכמ"ל. מש"ה נראה שאין להקפיד ע"ז. ומה גם דמוכח להדיא מד' הרמ"א כאן שאין זה אלא מתורת מנהג בעלמא, ובודאי שאין זה מעכב. וכ"כ להדיא ה' לחם שלמה (דקמ"ט ע"א). וכ"כ הפתחי תשו' בסדר הגט (ס"ק רכא) בשם הזל"א, ומטי בה בשם ה' לחם שמים. [נראה שהוא ט"ס וצ"ל לחם שלמה. והוא הנ"ל]. ע"ש. והרי אפילו באיסור שבות אמרו בכתובות (ס) מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צערא ל"ג רבנן. וע"ע במרדכי (ספ"ק דשבת). ואע"פ שאין לדמות כל עניני צער זל"ז, שי"ל שלא התירו אלא בצער גדול. וכיו"ב כ' בשו"ת זרע אמת ח"ג (חיו"ד סי' קסט, דק"צ רע"ב). מ"מ באיסור שאינו אלא מתורת מנהג, נראה שאפשר להקל במקום צער. וכעין מ"ש הרדב"ז ח"ב (סי' תרפז) בדין גילוח בעומר. ועמש"כ בס' חזון עובדיה (סי' ד עמוד כב). ע"ש. וכיו"ב כ' בס' טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת מ' אות נז ומערכת ע אות יד ומערכת צ אות ז). ע"ש. וכן כתבנו במקום אחר לא עט האסף. וא"כ ה"נ דהוי צער באשה נראה שאין להחמיר במנהג כזה שאין לו יסוד בש"ס ובראשונים. וכן מצאתי כיו"ב בס' שבט שמעון (פ"ג ע"ג) בדין חליצה. ע"ש, עכ"ל.

 

 

הערות לסי' קלט

 

1) ח"ב חאהע"ז סי' טז.