נשמת אברהם - אבן העזר סימן קלו

סימן קלו  דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה

והמגרש בשבת

 

סעיף ז  אין מגרשין בשבת. ואם השעה צריכה לכך, כגון שכיב מרע שתקף עליו החולי ורוצה לגרשה כדי שלא תזקק ליבם, אם הגט ברשותו יקנה לה אותו, ותזכה בו ובגט שבתוכו. ואם אי אפשר בלא טלטול, כגון שאין הגט מונח ברשותו, יטלנו בידו ויתננו לה. ((א) וי"א דבזמן הזה דכותבין תורה שבעל פה, מותר לטלטל גט בשבת, ויכול ליתנו לה בכל ענין).

 

נשמת אברהם

 

        (א) וי"א דבזמן הזה כותבין. כותב הב"ש 1: ואז אסור לגרש ע"י קנין דהא קנין אסור וטלטול זה מותר ובבדק הבית הקשה על דעה זו דהא האי עובדא בש"ס ש"מ דתקיף ליה עלמא היה בפני רבא והורה דאסור לטלטל הגט ובימי רבא ניתנה תורה בע"פ לכתוב ולמה הורה לאסור שלא לטלטל לכן השמיט דיעה זו, עכ"ל. ועל הפסק של הרמ"א 2 דמותר לקרוא בשבת בשיחות חולין וספורי מלחמות הכתובים בלשון הקודש, כותב המג"א 3: דהלשון בעצמו יש בו קדושה ולומד ממנו ד"ת וגט מותר לטלטלו אע"פ שכתב בלע"ז דיכול ללמוד ממנו דיני גט (ד"מ וכ"כ המט"מ) אבל של"ה אוסר וכ"מ באגודה וב"ח כתב דבחול מותר ובשבת אסור אף בלה"ק ולדעת רמ"א אף אגרת שלום הכתובה בלה"ק שרי לקרות דיש ללמוד מתוכו הל' וגם כתובים בו כמה פסוקים של תורה, עכ"ל של המג"א. ומעיר הדגול מרבבה 4: גוף הדין דמותר לטלטל גט בשבת כתבו הרמ"א בשו"ע אה"ע סוסי' קלו בשם המרדכי וסמ"ג, אבל הא דכתב מג"א שאילו כתב בלע"ז לא נתבאר שם, אבל הרמ"א כאן בד"מ הוכיח זה מכח קושיא דלמה הוצרך הסמ"ג והמרדכי ליתן טעם שיכול ללמוד ממנו הלכות גיטין, תיפוק ליה שלשון הקודש בלא"ה שרי שהלשון מצד עצמו יש בו קדושה, אלא ודאי שגט מיירי אפילו שנכתב בלע"ז, עכ"ל.

 

 

הערות לסי' קלו

 

1) ס"ק ח.

2) או"ח סי' שז סע' טז.

3) שם ס"ק כד.

4) שם.