נשמת אברהם - אבן העזר סימן קכג

סימן קכג  מי ראוי לכתוב הגט ונכתב וניתן בשבת

 

סעיף א  הכל כשרים לכתוב הגט, חוץ מחמשה, עובד כוכבים ועבד וחרש ושוטה וקטן. אפילו האשה בעצמה, אם אמר לה הבעל לכתבו, יכולה לכתבו ותקנה אותו לבעל וחוזר ונותנו לה. הגה והבעל לכתחלה לא יכתוב הגט בעצמו, גם לא יצוה לסופר כיצד יכתוב, אלא אומר לו, סתם, לכתוב. וי"א דיש להחמיר שגם קרוב לא יכתוב לכתחלה, היכא דאפשר באחר. (א) ולכתחלה יכתוב הסופר בידו הימנית; ואם הוא (ב) אטר יד, יכתוב בשמאלו.

 

נשמת אברהם

 

                   (א) ולכתחלה יכתוב הסופר בידו הימנית. כותב הח"מ 1: משמע בדיעבד כשר הגט אם כתב בשמאל אף שאינו שולט בשתי ידיו, אע"ג דלענין שבת כתב בשמאל לאו כתב היא ובגמרא מדמה גט לשבת לענין כתב ע"ג כתב, אפשר לומר דלאו לכל מילי מדמינן לשבת, דבשבת בעינן מלאכת מחשבת דומיא דמשכן, ע"כ כל שכתב כלאחר ידו או בשמאלו לאו מלאכת מחשבת היא, אבל מ"מ כתב מיקרי לענין גט, עכ"ל.

                   וראיתי באגלי טל 2 שכותב: הנה באהע"ז סי' קכג כתבו הח"מ והב"ש והפר"ח דמכשירינן גט שנכתב בשמאלו משום דדוקא בשבת דכתיב ביה מלאכת מחשבת, ע"כ כל שכתב כלאחר ידו או בשמאלו לאו מלאכת מחשבת היא, אבל מ"מ כתב מיקרי לענין גט. ויש לעיין, דהרי מצינו בכמה מקומות אף בלאו מילי דשבת דכל דשלא כדרכו לאו כלום הוא. אכילה שלא כדרכו לאו אכילה היא להתחייב עליה, הנאה שלא כדרך הנאתו פטור. הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו וכו' טהור והבא אל הבית כתיב דרך ביאה דוקא וכו', התולש מעציץ שאינו נקוב פטור פירש"י משום דאין דרך זריעה שם וכו'. וא"כ גבי גט נמי נימא הואיל ואינו דרך כתיבה לא חשיב כתב . אך ברורן של דברים דהנה מלאכה כלאחר יד יש בשני אופנים. יש שהמלאכה עצמה בלתי נפעלת כראוי והיא שינוי באיכות הנפעל כענין הנזרע בעציץ שאינו נקוב שלא נזרע כי אורחיה אף שבאיכות הפועל לא היה שום שינוי. ויש מלאכה כלאחר יד שהוא שינוי באיכות הפועל לבד ולא באיכות הנפעל, כגון הכותב בשמאלו, אף שהנפעל דהיינו הכתב נעשה כראוי להיות שאימן את ידיו וכתב אותיות מיושרים כמו אם היה כתב בימינו 3. וכן המוציא מרשות לרשות כלאחר ידו, אף דבעצם המלאכה היא בהחפץ המובא לרשות אחרת ובהחפץ אין שום שינוי ומונח עתה ברשות האחרת כאילו היה מוציאו כדרכו, רק שיש שינוי באיכות הפועל שלא עשה המלאכה כדרך עשיית מלאכה ההיא. והנה באופן הראשון שהמלאכה עצמה או המעשה עצמה בלתי נעשית כראוי והוא שינוי הנפעל, זה מצינו בכמה מקומות דשלא כדרכה לאו כלום היא אף זולת מלאכת שבת. וע"כ אכילה שלא כדרכה כגון שאכל חלב חי או עירב בו דבר מר, הרי יש שינוי בהמאכל, וכן הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו הרי יש שינוי בהביאה שהיא מעשה הנעשה וכו', וכן הנזרע בעציץ שאינו נקוב שהנפעל אינו כדרכו, בזה אין חילוק בין שבת לשאר דברים ובכל מקום לאו מידי הוא. אבל באופן השני שאין שום שינוי באיכות הנפעל רק באיכות הפועל, ראוי היה להתחייב, שהרי מ"מ הפעולה נגמרה כראוי, אך מ"מ בשבת פטור עליה דמלאכת מחשבת אסרה תורה, אבל גבי גט כתב מיקרי שהכתב הוא כראוי וכו', עכ"ל של האגלי טל. והדברים מאירים.

                   מובא בתוספתא 4: התולש בין בימינו ובין בשמאלו ה"ז חייב וכו' בפיו ובמרפקו וכו' פטור,ע"כ, והלא התוצאה היא זהה בין אם תולש ביד או במרפקו ובכל זאת התוספתא מחייב בידו ופוטר במרפקו. וכותב החזון יחזקאל 5: כל מלאכה שדרך לעשותה אך בידו אחת, בודאי דרכו לעשותה ביד ימינו ולא ביד כהה, וכשעושה אותה בשמאלו הוה שלא כדרך עשייתה והוא פטור עליה.

                   וכ"כ הקובץ שעורים על פסחים דף כג 6: ונטעתם ליחיד משמע וכו'. פירש"י דאין דרך רבים לנטוע. זהו כלל גדול כי כל דיני התורה לא נאמרו רק בכדרכן ולא שלא כדרכן ומשו"ה האוכל שלא כדרך אכילה פטור, וכן באכילה של מצוה אם אכל שלא כדאך אכילה לא קיים המצוה כמ"ש במל"מ פ"ה מיסודי התורה, וכן באיסורי מלאכה אם עשאן שלא כדרכן פטור לבד בביאה שלא כדרכה דילפינן מקרא לחיוב, עכ"ל.

                   כותב מרן בשולחנו הטהור 7 בשם ספר התרומות והגה' מיימון בשם סמ"ק:צריך שיכתוב בימינו, אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו. ואם כתב בשמאל, פסולים, אם אפשר למצוא אחרים כתובים בימין. ואיטר, יד שמאל דידיה הוי ימין. ומפרש המ"ב 8: היינו בשולט בימין לבד אבל אם שולט בשתי ידיו אפילו כתב בשמאלו כשר ואפילו אם שולט בימינו לבד אם אי אפשר למצוא אחרים יניחם אך לא יברך עליהם. וסופר שכותב בימין וכל מלאכתו בשמאל או להיפך כתב הפמ"ג שנכון לכתחלה שלא לקבלו לסופר ובדיעבד אין לאסור עי"ש הטעם

                   וכ"כ הגרש"ז אויערבאך זצ"ל 9: הדלקת חשמל במרפק אינה דרך בני אדם בגלל הטורח היחסי או בגלל שלא תמיד תצליח, אמנם לבסוף כשידלק האור ברור שהתוצאה תהיה זהה להדלקה ביד באופן הרגיל, ולמרות זאת נחשבת הדלקה זו כשינוי.

 

1. שאר מלאכות ביד שמאל. ראיתי שהגרא"מ הלוי הורוויץ זצ"ל כותב 10: דאפשר בגוונא דליכא מלאכה מן התורה כגון שישחוט בשמאל וכו'.

                   כותב השבט הלוי 11: שלשה סוגי מלאכות לפנינו, הוצאה כתיבה ושאר מלאכות, דודאי הוצאה דאין עושה שום פעולה ועשיה בנפעל רק מוציא חפצא וכיו"ב דע"ת לחייב בין בשמאל בין בימין דמה נפ"מ בין ימין ושמאל אם המבוקש ההוצאה לא הנעשה מחדש וע"כ שנינו המוציא בין בימין וכו' שבת צב ע"א, ולהיפך לענין כתיבה שבת קג ע"א פשיטא ליה להש"ס דחייב דוקא בימין ומה ששנינו שם בין ימין ושמאל בשולט בשתי ידיו דוקא, וכו' איברא כל שאר מלאכות נהי דא"צ דיוק כ"כ כעין קוצר וכיו"ב אבל אין להכחיש דדרך האדם לעשותם בימין דוקא כאשר עינינו ראות וכו' והרי כתב רש"י מנחות לז ע"א מה כתיבה בימין וז"ל דרוב בני אדם כותבים בימין ע"כ – וכיון דתלי ברוב בני"א הרי גם קצירה ושאר מלאכות עושים בני"א עפ"י רוב בימין דוקא וכו' וכן יוצא מפשיטות ההלכה באו"ח סי' כז סע' ו דסתם כל מלאכות בימין דוקא ורוב גמור הוא, וכיון דטעם דרך כתיבה מצד הרוב ה"ה בשאר מלאכות, וכבר ידוע דהראשונים באו"ח סי' לב מדמין כתיבה סתו"מ לשבת וכו', עכ"פ אעפ"י שאיני מהרהר ח"ו על מה דפשיטא להו להגאונים הנ"ל לחייב בכל מלאכות בשמאל, מ"מ כיון דאיכא דעת המג"א עכ"פ מספיקא לא נפקא אעפ"י שהחולקים עליו הרוב. ובענין מוחק בשמאל ודאי נראה דעת הגאון אבני נזר דדומה יותר לשאר מלאכות מבכותב, והכרעת הגאון מהרש"ם כא"ר לפטור שמאל במוחק צריכה ביאור. שוב הראה לי ת"ח החזון יחזקאל דכל מלאכה שדרכה לעשות בימין הרי שמאל שלא כדרכה ופטור – וכן הראו לי בחי' הגרא"מ הורביץ בש"ס פסחים סו ע"א שכתב בפשיטות שהשוחט בשמאל פטור בשבת, וא"כ הה"ד שאר מלאכות שרובם דרכם בימין וזה כדברינו, עכ"ל.

                   ובתשובה שניה כותב השבט הלוי 12: הכותב בשמאלו או לאחר ידו וכו' פטור, בח"א כלל ט' ס"ב ומ"ב סי' ש"מ כתבו דבכל מלאכות מלבד כותב חייב גם בשמאל וה"ר מתוספתא שבת פ"י דחייב בשמאל לענין תולש, איברא העירו אותי למש"כ גאון ישראל ר' מרדכי בנעט במגן אבות מלאכת בורר לענין ברירת עצמות דפטור בבורר בשמאל מה"ת רק איסורא איכא יעש"ה. וכתבתי במק"א דלענ"ד דג' סוגי מלאכות לענין הלכה זו דשמאל, דהיינו הוצאה, כתיבה, ושאר מלאכות, דודאי הוצאה דלא נעשה פעולה בחפץ רק הוצאה בעלמא לכו"ע חייב בשמאל כמבואר במשנתינו שבת צ"ב ע"א. ולענין כתיבה פטור לכו"ע בשבת ק"ג ע"א, איברא לענין שאר מלאכות אותם המלאכות דרוב בני"א עושים בימין דוקא כקוצר ובונה וכה"ג יש מקום גדול לפטור מה"ת בשמאל כמש"כ הגאון מגן אבות בבורר, והרי רש"י מנחות ל"ז ע"א על הש"ס שם מה כתיבה בימין כ' וז"ל דרוב בני אדם כותבים בימין והרי עינינו רואות דרוב ל"ט מלאכות עושים בימין כתפירה וכיו"ב, אעפ"י שיש לכתיבה עוד סבה לדקותה ודקדוקה מ"מ תולש שבתוספתא אולי ענין אחר דמה נפ"מ אם תולש בשמאל או בימין, עכ"פ הלכה זו לחייב בפ' שאר כל המלאכות בשמאל כמו בהוצאה עדין לענ"ד צ"ע לדינא. ושוב לאחר זמן הראו לי בס' חזון יחזקאל בתוספתא דשבת שם כדברינו דרוב מלאכת פטור בשמאל, וכ"ה בהגהות הגרא"מ הורוביץ בש"ס וילנא פסחים, עכ"ל של השבט הלוי.

                   אך האג"מ כותב 13: לגבי שימוש במכשיר חשמלי (ע"ש פרטים בתשובה) שאולי לא שייך שינוי דאף כשידחוק בידו השמאלית ובאברים אחרים לא יהיה שום שינוי בהכתיבה שיוצא מזה, עכ"ל. ולדבריו הדלקת אור החשמל יהיה אסור מן התורה אעפ"י שיעשה זאת במרפקו או חלק אחר של גופו, וצל"ע מכל האמור לעיל.

                   ואין להביא ראיה לכאן או לכאן ממה שכותב המ"ב 14 כי ודאי יהיה שינוי גם בכתב כשכותב ביד שמאל.

 

          2. השינוי צריך להיות בגוף המלאכה. כותב המהר"ח אור זרוע 15: נראה דלגבן ע"י שינוי שרי כגון שלא ישים החלב בבגד פשתן כדרך שעושין טברוג אלא בבגד צמר או שינוי אחר וגם נ"ל שאין שינוי מועיל אלא כשגוף המלאכה נעשית ע"י שינוי כמו יונק דהוי כלאחר יד וכיוצא בזה אבל אם היה בשבת ומעמיד קדירה אצל האש כלאחר יד וכשהיא מתבשלת אין שום שינוי היה חייב. ועתה ניחא מההיא דשונין את הקמח אגבא דפתורא ולא מרקדין דאין שום שינוי נעשה בהרקדה שכדרכו הוא מרקד רק שנופל על השולחן ולא תוך כלי, אבל אם היה עושה, גוף ההרקדה ע"י שינוי הכי נמי דשרי וכו', עכ"ל.

         

                   (ב) אטר יד. כותב השו"ת באר משה 16 דאיטר יד יתן הגט בימין דידיה שהוא שמאל דעלמא.

 

 

הערות לסי' קכג

 

1) ס"ק ה.

2) סוף הפתיחה אות ג.

3) ולפי"ז רופא שכתב הרבה פעמים בשבת בידו השמאלית ועי"כ התרגל לכתוב בכתב יפה, אעפ"כ עדיין נקרא זה שינוי כשכותב ביד שמאל עבור חולה מסוכן. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט  שליט"א: וכל זה דוקא אם עדיין לא שולט בשתי ידיו שוה בשוה.אבל אם שולט בשתי ידיו שוה בשוה ודאי דאין זה נקרא שינוי, עכ"ל.

4) שבת פ"י מי"א.

5) שם בחדושים.

6) אות צו.

7) או"ח סי' לב סע' ה.

8) ס"ק יח.

9) שלחן שלמה סי שכח סע' יז ס"ק כח(ב).

10) על פסחים סו ע"א.

11) ח"ז סי' סד.

12) ח"ח סי' קעו ד"ה הלכה י"ד.

13) אהע"ז ח"ד סי' עג אות ד.

14) סי' שמ ס"ק כב(ז).

15) שו"ת, סי' לא.

16) ח"ב סי' ב.