נשמת אברהם - אבן העזר סימן קכ

סימן קכ  שאין לכתוב הגט אם לא שמע מפי המגרש

 

סעיף ה  אפילו כתב בכתב ידו לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו, לא יכתבו ולא יחתמו עד שישמעו מפיו, (א) בין שהוא פקח ובין שנשתתק, בין שמדבר ואינו שומע בין שאינו שומע ולא מדבר. ויש מכשירין במי שנשתתק לכתוב ולחתום על פי כתב ידו שיכתוב לסופר כתוב, ולעדים חתומו, והוא שתהא דעתו מיושבת עליו.

 

נשמת אברהם

 

                   (א) בין שהוא פקח. כותב הב"ש 1: פלוגתא זו תליא בסוגיא דף עב ע"ב דתניא בברייתא, הגט בטל עד שישמעו קולו, לאפוקי דרב כהנא דאמר 2 חרש שאינו שומע ואינו מדבר ויכול לדבר מתוך הכתב כותבים ונותנים גט לאשתו ע"פ כתבו, ממעט הברייתא דינו דר"כ. ובמתניתא תנא נשתתק והרכין בראשו הרי אלו יכתבו ויתנו ולא נקיט בברייתא ממעט דינו דמתניתין. סבירא ליה להרמב"ם דשאני חרש דאינו שומע ואינו מדבר מנשתתק ואינו ממעט אלא חרש ולא נשתתק. לפי"ז כתב והרכין שוין, ונשתתק דיכול לגרש ע"י הרכנו יכול לגרש ע"פ כתבו, וחרש אינו יכול לגרש לא על פי כתבו ולא ע"פ הרכנו, עכ"ל הב"ש.

                   וז"ל הרמב"ם 3: מי שנשתתק והרי דעתו נכונה ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו, בודקין אותו ג' פעמים בסירוגין, אם אמר להם על לאו לאו ועל הן הן, הרי אלו יכתבו ויתנו, וצריכין לבודקו יפה יפה שמא נטרפה דעתו. וכן אם כתב בידו, כתבו ותנו גט לאשתי, הרי אלו כותבין ונותנין לה אם היתה דעתו מיושבת עליו שאין דין מי שנשתתק כדין החרש, עכ"ל. ומסביר הערוה"ש 4: ור"ל דבפקח ולבסוף נתחרש דהקדושין הם דאורייתא, לא התירו חכמים לסמוך על כתבו מפני שחרש אין בו דעת, אבל מי שנשתתק, דהיינו אלם ששומע ואינו מדבר והרי הוא כפקח לכל דבריו ואין אנו צריכין רק לעמוד על דעתו. מועיל כתיבתו וכו', עכ"ל. ועיין בשו"ע להלן סי' קכא סע' א.

 

 

הערות לסי' קכ

 

1) ס"ק ח.

2) עא ע"א.

3) הל' גיטין פ"ב הט"ז.

4) סע' נז.