נשמת אברהם - אבן העזר סימן קיט

הלכות גיטין

 

סימן קיט  מה דבה ימצא באשה שתתגרש ושלא תדור

הגרושה עמו בחצר

 

סעיף ו  יכול לגרשה בלא דעתה. הגה ואפילו אין לו לשלם לה הכתובה ונדונייתה, אינה יכולה לעכב משום זה הגירושין, אלא תתגרש ותתבע אותו מה שחייב לה. וכל זה מדינא, אבל ר"ג החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה, אם לא שעברה על דת, וכמו שנתבאר לעיל סי' קט"ו. ואפי' אם רוצה ליתן לה הכתובה, אין לגרשה בזמן הזה שלא מדעתה. עבר וגירשה בעל כרחה, בזמן הזה, ונשאת, שוב אין האיש נקרא עבריין. גירשה מדעתה, ונמצא פסול בגט, יכול אחר כך לגרשה בעל כרחה. נולדו בה מומין, ע"ל סוף סימן קי"ז אם יכול לגרשה בעל כרחה. יש אומרים דבמקום מצוה יכול לגרש אשתו בעל כרחה או מתירים לו לישא שתי נשים (וכמו שנתבאר לעיל סי' א). לפיכך קטנה מתגרשת אף על פי שאין בה דעת גמורה, אפילו אם קבל אביה קדושיה שהם דאורייתא, או חרשת שנתקדשה כשהיתה פקחת, ונתחרשה, אבל אם נשתטית, ואינה יודעת לשמור עצמה, אינו מוציאה עד שתבריא, שלא ינהגו בה מנהג הפקר. לפיכך מניחה, ונושא אחרת ומאכילה ומשקה משלה. ואין מחייבים אותו בשאר כסות ועונה ואינו חייב (א) לרפאותה (וי"א דחייב במזונותיה ורפואתה (ב) וכן פסק לעיל סי' ע' סעיף ד', וכן עיקר), ולא לפדותה. ואם גירשה, מגורשת והוא שתהיה יודעת לשמור גיטה. וי"א דאפי' בדיעבד אינה מגורשת, אבל בעתים שוטה ובעתים חלומה, וגירשה בעת חלימתה מפני שהיה נראה שתשאר כך, לא מהדרינן עובדא. ומוציאה מביתו ואינו חייב לחזור וליטפל בה.

 

נשמת אברהם

 

                   (א) לרפאותה. כותב הב"ש 1: ורפואה שאינו חייב אליבא דהרמב"ם, נראה שאר רפואות קאמר, אבל אם אפשר לרפאות אותה מחולי זה חייב ברפואה, עכ"ל.

                   אשה שעזבה את בית בעלה בטענה שהוריו מצערים אותה והלכה לבית אביה ודורשת לחייבו בדמי רפואתה כי אשה חולנית היא והבעל דורש שתחזור לביתו ורק אז ישלם לרפואתה, כותב השו"ת יביע אומר 2 לפטור הבעל מחיוב רפואתה, בין רפואה שיש לה קצבה בין רפואה שאין לה קצבה. וכל שאין לאשה הוכחות מספיקות לטענתה, יכול הבעל לומר איני נותן לה דמי רפואתה אא"כ היא דרה עמי בביתי. וכל זה כשהאשה יכולה לקום ממשכבה מידי פעם לבשל ולעשות צרכי הבית, אבל אם היא חולה ממש שאינה יכולה לשמשו כלל, חייב ברפואתה אפילו אינה יושבת עמו, עכ"ל.

 

                   (ב) וכן פסק לעיל. כותב הח"מ 3: אין דברי המחברים סותרים (שכתב שם דחייב לרפאותה) דלעיל מיירי כשאין רוצה ליתן כתובתה אז אף לדעת הרמב"ם צריך לקיים לה חיובי ממון וכן הוא פשט לשון המשנה הרי גיטה וכתובתה תרפא עצמה רשאי, אבל כשאין נותן לה כתובה אינו רשאי. עכ"ל.

 

 

הערות לסי' קיט

 

1) ס"ק י.

2) אהע"ז ח"ב סי' יא.

3) ס"ק יא.