נשמת אברהם - אבן העזר סימן לא

סימן לא  שאין מקדשין בפחות משוה פרוטה

ואם צריך שומא

 

סעיף ב  י"א שאם קדשה בדבר שאין בקיאין בשומתן ופעמים טועים בהם הרבה, כגון אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בהם, ואמר לה התקדשי לי באבן זו ששוה נ' זוז, צריך שומא, דלא סמכה דעתה. ויש מי שאומר שאפילו קידש באבן סתם, ולא אמר לה ששוה נ' זוז, צריכה שומא, ולכך נהגו (א) לקדש בטבעתשאין בה אבן. הגה ואם קדשה בטבעת שיש בו אבן, או בסתם טבעת, ונמצא של נחושת, אע"פ שאין דרך לקדש בכך, חיישינן לקידושין. ואפילו אמרו העדים תחת החופה שהוא של זהב, ונמצא נחושת, אע"ג דלענין דינא נראה דלא הוי מקודשת, אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה. ומ"מ נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה, כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה. גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות, ואינן מקפידות במה מקדש אותן.

 

נשמת אברהם

 

                   (א) לקדש בטבעת. עיין בפ"ת 1 בשם הכרם שלמה סי' פו דיש להקפיד שלא תהא חציצה בין הטבעת לאצבע. ומובא באוצה"פ 2 בשם הפרי השדה ח"א סי' צג וכן בשם השאילת שלום מהדו"ת סי' קכד דבדיעבד אין זה מעכב וכ"כ הערוה"ש 3. ועיין בשדי חמד 4 שהביא מדברי הזרע יצחק שכתב תקנה לכלה נדה שתפרוס מפה על ידה לקבל הקדושין וכותב: א"כ אדרבא הכי עדיף שתקבלנה כל הכלות ביד מעוטפת בבית יד, שאם לא טהורה היא הרי אינו נוגע בבשרה ממש וכיון שעושין כן כל הכלות לכבוד בעלמא, אין כאן משום הרגש ופירסום שאיננה טהורה וכו', עכ"ל. וכן ראיתי בבן איש חי 5 שכתב: נהגו פה עירנו בגדאד כשמקדש בכסף זהב שכורכין יד הכלה במטפחת משי ומקבלת כסף הקדושין בידה בהיותה כרוכה וכו' ועיין בכרם שלמה אשכנזי וכו' מה שהקפיד בזה לכתחלה משום חציצה ובסה"ק מקבציאל כתבתי בענין זה, עכ"ל.

                   אך בשו"ת יביע אומר פוסק שמותר ליתן את הטבעת, ללא שינוי, באצבע הכלה שפירסה נדה, וז"ל 6: מסקנא דדינא שמותר לחתן לתת טבעת הקידושין באצבע הכלה שפירסה נדה, ואין צורך לעשות שינוי ע"י זריקת הטבעת לידה, או ע"י שהכלה תפרוס סודר על ידיה, ואין צורך לחזור ולקדשה לאחר שתטהר, ואדרבה אם חוזר ומקדשה מגרעות נתן. ואם לא נטהרה עד ששלמו שבעת ימי המשתה, אין לברך "שבע ברכות" בסעודה שעושים בזמן טהרתה, אפי' יש שם פנים חדשות. ואע"פ שמצינו להמרדכי (ר"פ אע"פ) שכ' בשם הר"ח, שאם נכנסה לחופה ופירסה נדה, ולא נבעלה, לאחר שסופרת ז' נקיים וטובלת מכניסים אותה ומברכים לה ברכת חתנים וכו', וכ"כ בהג"א שם (וכן בס' המקצועות הנד"מ עמוד לה), מ"מ לדינא לא קי"ל הכי, וכמ"ש בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' קכה). והוסיף, שאף שבזוה"ק פר' תרומה בעובדא דרב ספרא מוכח שיש לברך ז' ברכות לאחר שתטהר, מ"מ אין לסמוך על זה לברך ז' ברכות, ורק "שהשמחה במעונו" ראוי לומר בבהמ"ז, כי יש סמך מהזוה"ק הנ"ל למנהגם של ישראל לעשות סעודה בליל טבילת מצוה זו, ע"ש. וע"ע בשו"ת בנימין זאב (סי' קנז) שהביא בשם רש"י לברך ז"ב, ומ"מ סיים, שאין המנהג כן, ושכן מצא בשם רבינו אליעזר מגרמיזא שא"צ לברך ז"ב לאחר שתטהר, ושכן עיקר למעשה, ע"ש. וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה ח"א (סי' סב). וע"ע בשו"ת חת"ס (סי' קכב-קכג) ובאוצר הגאונים כתובות (עמוד כא). וכן פסק הגאון ר' יצחק אבולעפייא בשו"ת פני יצחק ח"א (בדיני ברכות אות קה), שהמברכים ז' ברכות לאחר שתטהר הכלה, וכבר עברו ז' ימי חופה, ברכה לבטלה היא, והביא דברי האחרונים הנ"ל, ע"ש. וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (חאה"ע סי' יא), ע"ש. והנלע"ד כתבתי, עכ"ל של היביע אומר.

                   ומכל האמור יוצא שכלה שיש לה תחבושת או גבס בידה נקרא זה בדיעבד ויכולה לקבל את הטבעת בידה על אף החציצה, והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א .

 

        1. משותק או גידם. חתן שמשותק בשתי ידיו או שגידם בשתי ידיו, יתנו את הטבעת על ידו או על הגדם והוא יעשה תנועה, ואפילו כל שהיא, כדי להפיל את הטבעת לתוך ידה של הכלה. ואם זה בלתי אפשרי, נראה שישימו את הטבעת בפיו והוא יפיל אותה בתנועה כל שהיא לידה (ועיין בריש סי' ל). והיה עובדא בבחור שהיה משותק בארבע גפיו, ופסק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שישימו את הטבעת על ידו ושהוא יפיל, בתנועה קלה, את הטבעת לתוך ידה של הכלה 7. ואם כל זה בלתי אפשרי, יתן לה את הטבעת ע"י שליח 8.

 

2. איטר יד. כותב השו"ת באר משה 9: בענין העמדת כלה אצל ימין החתן המבואר באהע"ז 10 אזלינן בתר ימין דעלמא ולא ישנו. אבל בענין נתינת הטבעת דחתן על אצבע הכלה שהדין שיתן ביד ימינו על אצבעה הימנית 11, בזה הדעת נוטה דאזלינן בתר דידהו ואם הוא איטר או היא איטרת, יתן בימין דידיה על ימין דידה. אבל למעשה נ"ל דיתן בימין דידיה על אצבעה דימין דעלמא מאחר שכן דרכה להניח טבעתה על ידה דימין דעלמא כנ"ל להלכה ולמעשה. ואם באמת דרכה ליתן על שמאל דעלמא, אז יתן על שמאלה, עכ"ל.

 

 

הערות לסי' לא

 

1) סי' כז ס"ק א.

2) כא ע"א.

3) סע' ד.

4) מערכת חתן וכלה אות כו.

5) שנה א פ' שופטים סע' ז.

6) ח"ה אהע"ז סי' י.

7) א"ל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

8) עיין סי' לה סע' א.

9) ח"ב סוסי' ב.

10) באה"ט סי' סא ס"ק ז.

11) באה"ט סי' כז ס"ק א.