נשמת אברהם - יורה דעה סימן שפ

סימן שפ  דברים שהאבל אסור בהם

 

סעיף ה  אסור לעשות מלאכתו ע"י אחרים (אפי' עובד כוכבים), אלא אם כן הוא (א) דבר האבד, שדבר האבד מותר לאבל לעשות ע"י אחרים, אפילו דבר האסור במועד משום טירחא, מותר, ואפילו הוא מעשה אומן. הגה וי"א דאם לא יוכל לעשות ע"י אחרים, והוא דבר האבד, מותר לעשות האבל בעצמו. ולאחר שלשה ימים הראשונים יש להקל, ואפילו תוך ג' והוא הפסד מרובה.

 

נשמת אברהם

             (א) דבר האבד. רופא אבל. כותב הפ"ת 1 בשם הספר חמודי דניאל: דדבר האבד אפילו לאחר מותר האבל לעשות, לפיכך מותר לרופא לילך בתוך שבעה, ואם שלח חולה גדול לאחד שיבא אליו והוא אבל מותר לילך, עכ"ל. וראיתי בשו"ת שבות יעקב 2 שכותב: איברא לענין רופא שאירע בו אבלות, ראיתי מרבותי שהתירו לילך אל החולה כי חשש סכנה ומצוה שאני, ואפשר להתיר אף דאיכא רופא אחר כי לאו מכל אדם זוכה לרפואה וכו'. ואפשר דאפילו שכירות מותר ליתן לו משום דאסיא דמגן במגן מגן שוה 3. אך הרופא עצמו יחוש לעצמו וימנע מלקיחת שכר אם יש לו. גם יש לו לנהוג כל דין איסור נעילות סנדל כמבואר ביו"ד סי' שפב וכו', עכ"ל. והובא דבריו גם בשדי חמד 4.וק"ל כי משמע מדבריו שאין לצאת מביתו כדי לטפל בחולה שאין בו סכנה.

            כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: וזה לכאורה תמוה, הרי לרפא חולה אפילו שאין בו סכנה הוא ודאי צורך גדול של מצוה אשר מסתבר שמותר לצאת בגלל זה ואפילו רק למי שיש לו מיחושים בעלמא, עכ"ל.                   עוד משמע מדברי השבות יעקב שגם אחרי השבעה יחוש מליקח שכרו. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: שאין להרויח ממלאכת מצוה שהוא עשה בימי אבלו ורק מותר לו לקחת תשלום עבור הוצאותיו שהיו לו. ואע"ג דאבל שהוא ספר ובלן לרבים והגיע עת הרגל שאמרו בגמ' מו"ק יא ע"ב שמותר לעשות מלאכתו, שפיר מסתבר שגם נוטל שכר ואינו חייב לעבוד בחנם, מ"מ ברופא דקעביד מצוה אינו רשאי לקבל שכר בטלה, וחזינן נמי שגם אשה או בנים הסמוכים על שולחנו של האבל, אע"ג שהם אינם אבלים ומותרים במלאכה, מ"מ להרויח ממון עבור האבל אסור, עכ"ל. 5

            כותב החידושי רעק"א 6, וכן בבית לחם יהודה (שם) והובא בערוה"ש 7 שנוהגין שלא ליקח דבר קטן וגדול מבית האבל כל משך ז' ימי אבלות משום שרוח הטומאה שורה שם כל ז'. אך מביא הגשר החיים 8 בשם הספר אומץ יוסף והערך ש"י שאין מן הצורך להקפיד ע"ז. וכן הובא בשו"ת יביע אומר 9. והגר"ח פלאג'י כותב 10: טעות הוא בפי העולם שלא ליקח דבר מבית האבל כל שבעה, עכ"ל. ומוסיף הגרא"י וולדינברג זצ"ל 11 דמסתבר לומר דכ"ז שייך היכא שנפטר המת בבית שיושבים האבלים, אבל אם נפטר במקום אחר אין כל שייכות לרוח טומאה בביתם. ומביא ראיה ממה שכתב המסגרת השולחן על יו"ד שכותב שראה שמקפידין דוקא מחדר שנפטר שם ולא משאר הבית, ע"ש.

 

שכר טיפול. האם מותר לרופא שמטפל באבל לקחת שכרו או לא, כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: נראה דבצירוף גם זה שכתב בס' יוסף אומץ דף קסב ששמע ממורו הגאון מוהר"ר סגל ז"ל שכל המנהג הזה הוא בטעות ואין לו שום עיקר עיי"ש, נלענ"ד דעכ"פ יש להקל ולא לחשוש אלא בדברים שהם ממש מיוחדים לשימוש בבית האבל, ולא במעות שעומדים להוצאה ולזוז אותם מהבית, וכ"ש בתשלום של שכר שכיר או צדקה ופרעון חוב דאין שום מקום לחשוש ושומר מצוה לא ידע דבר רע, עכ"ל 12.                  

            וא"ל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שהלא גם מותר לו להוציא כספו לקנות אוכל וכו' ואפילו שלא בדבר מצוה.

            כותב הט"ז 13 בשם הרש"ל בשם אגודה, דאבל מותר להקיז דם, ע"כ. משמע שאפילו שהוא בריא ועושה זאת רק כדי לשמור בריאותו 14, וכ"ש אם הוא חולה ואפילו במקצת 15.

 

 

הערות לסי' שפ

1) ס"ק א.

2) ח"א סי' פו.

3) ב"ק פה ע"א.

4) מערכת אבלות סי' מד.

5) ראה מנחת שלמה ח"ב סי' צו אות יא.

6) סי' שעו.

7) שם סע' יא.

8) ח"א פ"כ סי' ה ס"ק יב.

9) ח"ד יו"ד סי' לה ס"ק ד.

10) ספר חיים ביד סי' קכה סע' טו"ב.

11) ספר אבן יעקב סי' מד ס"ק ג.

12) ראה מנחת שלמה ח"ב סי' צו אות י.

13) סוס"ק א.

14) מהא דמאירי מו"ק י ע"ב ד"ה מקיזין לגבי רפואה במועד.

15) ראה נשמת אברהם כרך א או"ח סי' תקלב ס"ק א (עמ' תרסט).