אנציקלופדיה הלכתית רפואית - ראש

מא. ראש

 

וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי[בראשית מ טז]

 

מקומות נוספים במקרא שבהם מוזכר ראש:

בראשית ג טו (פר' בראשית), בראשית מח יד (פר' ויחי), שמות כט ו,י (פר' תצוה), ויקרא א ח (פר' ויקרא), ויקרא ח יב,כ (פר' צו), ויקרא יג כט,מ (פר' תזריע), ויקרא יד ט,יח (פר' מצורע), ויקרא טז כא (פר' אחרי), במדבר ה יח, ו ט (פר' נשא), דברים כא יב (פר' כי תצא)

 

* # *

 

בבני אדם

גולגולת היא השם של עצמות הראש [1], והוא הנקרא מלך האיברים [2]. הגולגולת נקראת גם קדירה [3]. בהשאלה מסמל המושג את האדם כולו [4], מפני שהראש הוא הבולט והגבוה באיברי האדם. החלק העליון של הגולגולת נקרא קדקד [5]. לפי חז"ל, הקדקד במבוגר הוא המקום שמוחו של תינוק רופס, היינו המרפס [6].

         בהגדרת הגולגולת - יש שכתבו, שהיא מתחילה מעל גובה העינים, וכוללת את המצח [7]; ויש שכתבו, שהיא כוללת גם את הפנים עד הפה, ובצדדים מגיעה הגולגולת עד האוזניים [8]. מאחור מגיעה הגולגולת עד החיבור עם חוליות הצוואר [9].

 

         חז"ל [10] מנו מספר מומים במבנה הגולגולת:

         כילון - שהראש דומה לכיסוי החבית, היינו חד למעלה ורחב למטה [11], שאמצע ראשו בולט גבוה למעלה כמו ביצה [12], או שראשו ארוך וצר ומצחו בולט [13].

         לפתן - שראשו דומה לראש לפת, היינו שראשו רחב ויוצא מכאן ומכאן, עד שתמצא ראשו על צווארו כמו ראש הלפת על העלים שלו [14].

         מקבן - שהראש דומה לקרדום, היינו שעורפו עגול וקצר ביותר [15], או שפדחתו בולטת לפניו, וכן עורפו בולט ביותר לאחוריו, כמקבת שבולטת מכאן ומכאן לבית היד [16].

         ראש שקוט או שקוע - שהראש מוטל בין כתפיו [17], היינו שהצוואר קצר ביותר, או שדמות ראשו כאילו נתנו יד על קדקד הראש, ונתפשט עד שבלטו צדדיו [18].

         סקיפת - שאחורי ראשו בולט לצד עורפו [19], או שיש שקע בעורפו [20].

         ראש סגלגל [21] - היינו ראש עגול, ויתכן שהכוונה לראש קטן במיוחד [22].

 

         המפלת וולד שגולגולתו אטומה, אינה טמאת יולדת, שאין זה וולד [23]. בביאור גולגולת אטומה - יש אומרים, שהכוונה לגולגולת חסרה, ואפילו כלשהו, או שחסרה לפחות שיעור כסלע [24]; ויש אומרים, שהכוונה לגולגולת סתומה, שאין בתוכה חלל כלל, אבל חסרון בעצם אינו מונעו מלהיקרא וולד [25]. בזמן הזה אין אנו בקיאים בצורות הוולד, ולכן בכל מקרה האשה טמאה לידה [26].

         במבנה הגולגולת נימנו חמישה מומים, שהכהן פסול בגללם לעבודה במקדש - מי שאמצע קדקדו שוקע למטה כמו שדחקו בידו; מי שאמצע קדקדו עולה למעלה כמו ביצה; מי שפאת ראשו יוצא כנגד פניו כמו מקבת; מי שראשו יוצא מאחוריו כנגד עורפו; מי שראשו יוצא רחב ויוצא מכאן ומכאן עד שתמצא ראשו על צווארו כמו ראש הלפת על העלים שלו [27].

 

בבעלי חיים

גולגולת שנחבסה ברובה [28], היינו שהוכתה ונתרוצצה אף על פי שלא נשברה, או שנשברה ונסדקה - טריפה, אף על פי שקרום של מוח קיים, ולא חסר מן העצם כלום [29]. דין זה נוהג בבהמה, בחיה, ובעוף [30].

         נפחתה, היינו חסרה, הגולגולת, ולא ניקב קרום של מוח - כשרה [31]. רוב הראשונים סבורים, שהבהמה כשרה דווקא אם ניטלה או חסרה מהגולגולת פחות משיעור סלע [32], אבל יותר משיעור זה - טריפה [33]; ויש אומרים, שדווקא אם חסר רוב הגולגולת - טריפה, אבל אם חסר או ניטלאפילו יותר משיעור סלע - כשרה [34].

         ניקבו נקבים שיש בהם חסרון, אפילו נקבים הרבה - הרי הם מצטרפים לשיעור [35].

         עופות של מים, כגון אווזים, אפילו נקב כלשהו בגולגולת - טריפה, ואפילו לא ניקב קרום של מוח, ובעופות היבשה צריך בדיקה אם ניקב קרום של מוח [36]. אכן בזמננו אין אנו בקיאים בבדיקה זו, ולכן גם בעופות יבשה, אם ניקב עצם הגולגולת - טריפה בכל מקרה [37].

 

מקורות והערות 

 

[1] שופטים ט נג; מל"ב ט לה; דבהי"א י י. ואולי הוא מלשון עגלגל, שהראש הוא עגול; [2] מנחות לז א; [3] חולין מה א, וברש"י ומאירי שם; [4] בפסוקנו, וכן שמות טז טז; שמות לח כו; במדבר א ב; [5] שמו"ב יד כה; דברים כח לה; מנחות לז א; נגעים י י. יש שהמושג קדקד מקביל למושג ראש (בראשית מט כו); [5] מנחות שם; [6] רש"י חולין נב ב ד"ה רוב גובהה; [7] ב"י יו"ד סי' ל; או"ז חולין סי' תיט; [8] פי' רגמ"ה חולין שם; טור יו"ד סי' ל. וראה עוד בתבו"ש יו"ד סי' ל סק"א; יד אברהם יו"ד שם; [9] חולין מה ב, ובפירש"י שם; [10] משנה בכורות ז א; רמב"ם ביאת המקדש ח א; [11] רש"י שם; [12] פיהמ"ש לרמב"ם בכורות ז א, ורמב"ם ביאת המקדש ח א. הכוונה כנראה לצורות של גולגולת הנובעות מסגירה מוקדמת של התפרים בגולגולת - ראה א. שטינברג, פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, עמ' 81; [13] ערוך ע' כילון; [14] רמב"ם ביאת המקדש¯שם. יתכן שהכוונה למצב של ראש הדומה לקופסא כתוצאה מרככת בינקות - ראה א. שטינברג, שם; יתכן גם הידרוצפלוס, שהראש גדול ופנים קטנות באופן יחסי; [15] רש"י בכורות שם; [16] ערוך ע' מקב; תפא"י בכורות ז א. וראה רמב"ם ביאת המקדש, שם. ואף כאן הכוונה לשינויים ביחסים של עצמות הגולגולת כתוצאה מרככת בינקות - א. שטינברג, שם; [17] רש"י בכורות שם; [18] פיהמ"ש לרמב"ם שם. וראה על כל המומים הללו בכס"מ ביאת המקדש שם; [19] פיהמ"ש לרמב"ם שם; [20] רש"י שם. ואף שינויים אלו ייתכנו במצב של רככת ושכיבה ממושכת על הגב - א. שטינברג, שם; [21] שבת לא א; נדרים סו ב;

[22] היינו מיקרוצפליה; [23] נידה כד א; רמב"ם איסורי ביאה י יא; [24] רמב"ן חולין מד א, ב' התירוצים; [25] רמב"ן שם. וראה מאירי נידה שם; [26] ראב"ד, בעלי הנפש, שער הפרישה; ב"י יו"ד סי' קצד, בדעת הרשב"א; [27] בכורות מג ב; רמב"ם ביאת המקדש ח א. וראה בראב"ד ובכס"מ שם; [28] בהגדרת 'רובה' - ראה חולין נב ב; רי"ף ורא"ש שם; רמב"ם שחיטה י ו; טושו"ע יו"ד ל א; [29] חולין מב ב; רמב"ם שם; טושו"ע שם. וראה באריכות על הפירושים השונים של 'נחבסה', ועל החומרה ככל הדעות להטריף - תב"ש יו"ד סי' ל סק"א; כרתי שם סק"ב; צ"צ החדש פס"ד סי' ל; [30] ירושלמי נידה סופ"ג; טושו"ע שם; ש"ך שם סק"ז; ביאור הגר"א שם סק"א; [31] חולין נד א. וראה בערוה"ש יו"ד רסי' ל; [32] שיעור 'סלע' הוא כשליש טפח, ובמידות שלנו כתב בדרכ"ת סי' ל סקכ"א כמה שיטות, והוא נע בין 3.5-3.3 ס"מ; [33] רש"י, תוס', רמב"ן, רשב"א, ר"ן, מאירי - חולין נד ב; ר"ש אהלות ב ג; רבנו ירוחם נט"ו אות ג; רמב"ם שחיטה י ה; טושו"ע ל ב; [34] ר"ת תוס' חולין מב ב ד"ה ואמר, ובכורות לז ב ד"ה כדי; העיטור הל' טריפות ע' חסר; ס' האשכול ח"ג עמ' 37; טור יו"ד סי' ל, בשם הרא"ש, וראה בב"י שם. וראה בדרכ"ת שם סקי"ז, שלא מועיל אם עור או בשר סותם את חסרון העצם; [35] רמב"ם שחיטה י ה; טושו"ע שם; [36] חולין נו א; רמב"ם שחיטה י ז; טושו"ע יו"ד ל ב. וראה שו"ת הרא"ש כלל כ סי' ו; [37] או"ה כלל נד סי' ו; רמ"א יו"ד שם. ולעניין עופות שיש להם נקבים בגולגולת מטבע לידתם, כגון אווזות, נחלקו הפוסקים אם כשרים הם אם לאו - ראה שו"ת צמח צדק הישן סי' עא; שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' סה; שו"ת נובי"ק חיו"ד סי' ה; שו"ת צמח צדק החדש חיו"ד סי' כ; תבו"ש יו"ד סי' ל סק"ח; שו"ת פני יהושע חיו"ד סי' טו; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' נה; דרכ"ת סי' ל סקל"א; גילוי דעת שם סקי"ט-כ"ג; ערוה"ש יו"ד ל יח. וראה בשו"ת הר צבי חיו"ד סי' כד.