אנציקלופדיה הלכתית רפואית - עדות רופא

עט. עדות רופא

 

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו[ויקרא ה א]

 

מקומות נוספים שבהם מוזכר עד: 

בראשית לא-מח,נ,נא (פר' ויצא), שמות כ-יג (פר' יתרו), שמות כב-יב, שם כג-א (פר' משפטים), במדבר ה-יג (פר' נשא), במדבר לה-ל (פר' מסעי), דברים ה-יז (פר' ואתחנן), דברים יז-ו,ז, יט-טו,טז,יח (פר' שופטים), דברים לא-יט,כא,כו (פר' וילך)

 

* # *

 

באופן כללי, כל אדם היודע עדות על חברו הרי הוא מצווה מן התורה להעיד בכל עדות שיודע, בין בעדות שיחייב בה את חברו, בין בעדות שיזכהו בו [1]. לפיכך, רופא הנקרא להעיד בבית משפט לצד התובע או הנתבע, ויש לו מה לתרום לעשיית הצדק, זכותו וחובתו להופיע כעד מומחה [2].

 

באופן כללי, מי שנשבע שלא יעיד נגד חברו, או שלא יגלה לחברו דבר שיצילנו מן ההפסד, אין השבועה חלה, כי הרי זה כמי שנשבע לבטל המצווה [3]. לפיכך, גם אם נשבע הרופא לחולה שלו שלא יעיד נגדו, אין שבועתו חלה [4]; ויש מי שכתב, שאם נשבע לפני קבלת המידע, אסור לו לגלות, אבל אם ידע ואחר כך נשבע, חייב לגלות [5].

 

בדין שבועת הרופא, שנשבעים הסטודנטים לרפואה כשמסיימים את חוק לימודיהם, ושבועה זו כוללת גם את עניין שמירת הסוד הרפואי, יש לכאורה חלות לשבועה זו גם בעניין עדות, שכן היא שבועה בכולל. לפיכך, אם צריך הרופא להעיד בבית דין על אודות החולה שלו, ובכך להפר את הסודיות הרפואית, מצווה להתיר לו תחילה את שבועתו על ידי חרטה, לפני שמצווים עליו לגלות את סודות החולה, בהיות הדבר מצווה [6]. אכן, נכון לחנך את הסטודנטים לרפואה שלא יישבעו בגמר לימודיהם, אלא רק יצהירו שמקבלים עליהם את מוסר הרפואה, ואז לא יהא כל צורך להגיע לשאלות של חלות השבועה.

 

יש מי שכתב, שמעיקר הדין מותר לצדדים בדיון משפטי הנוגע לרשלנות רפואית להגיש חוות דעת רפואית מטעמם, אף שהרופא המומחה נוטל שכרו מהם, והנוטל שכר להעיד - פסול [7], אולם זה רק בעדים שכבר ראו את המעשה ומחוייבים להעיד, אבל מי שאינו מחוייב להעיד, ונוטל שכר כדי ללכת ולראות העניין כדי שיהא עד - מותר;  אבל עדיף ונכון יותר שבית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו בכל מקרה של דיון משפטי הנוגע לרשלנות, ושכרו ישולם על ידי הצדדים בשווה [8].

מקורות והערות

 

[1] ב"ק נה ב; רמב"ם עדות א א; טושו"ע חו"מ כח א; [2] ראה א. שטינברג, הרפואה קכח:657, 1995; [3] שבועות כט א; רמב"ם שבועות ה טו; טושו"ע יו"ד רכח לג, ובנו"כ שם; [4] שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' פא אות ב; [5] הגרי"ש אלישיב, מוריה, אלול תשנ"ח, גליון א-ב (רנג-ז); [6] שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' פא אות ב; [7] ראה רמ"א חו"מ לד יח; [8] הרב ש. דיכובסקי, תחומין, יז, תשנ"ז, עמ' 327 ואילך.