אנציקלופדיה הלכתית רפואית - עבד עברי

סו. עבד עברי

 

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעית יצא לחפשי חנם[שמות כא ב]

 

מקומות נוספים במקרא שבהם מוזכר עבד:

בראשית ט-כו,כז (פר' נח), בראשית כד-ה (פר' חיי שרה), בראשית לט-יז (פר' וישב), בראשית מא-יב (פר' מקץ), בראשית מד-י,יז (פר' ויגש), שמות כ-יד (פר' יתרו), ויקרא כה-ו,לט,מב,מד (פר' בהר), דברים ה-יד,טו,יח (פר' ואתחנן), דברים טו-יז (פר' ראה), דברים כג-טז (פר' כי תצא)

 

* # *

 

עבד עברי שחלה בתוך שש שנים, ביןשחלה שנה אחר שנה, או שחלה חולאיםמקוטעים, אם הכל פחות מארבע שנים, עולים למניין שש; אבל אם חלה ארבע שנים, חייב להשלים כל ימי החולי. דין זההוא דווקא כשהיה חוליו כבד, שאינו יכוללעשות מלאכה, אבל אם לא היה חוליוכבד, אלא יכול לעשות מעשה מחט, אפילוחלה כל שש שנים עולים לו [1]. ומכל מקום, גם אם חלה ארבע שנים ופגע בו היובל, יוצא לחירות [2].

עבד עברי שחלה, והוציא עליו רבוהוצאות הרבה, אינו חייב לו כלום [3].

 

עבד יוצא לחפשי בקטיעת אחד מעשרים וארבעה ראשי איברים [4].

המסרס עבד בגיד שלו, יוצא לחירות; אבל המסרס עבד בביצים - אינו יוצא לחירות [5].

עובר עבד אינו יוצא לחירות לאחר שייוולד בשן ועין של עצמו, כגון שהושיט ידו למעי שפחתו, וסימא עובר שבמעיה [6].

 

עבד עברי שאינו רוצה לצאת בסוף שש שנים, נרצע באזנו [7]. הרציעה היא באוזן ימין [8] ובגופה של אוזן, היינו בתנוך ולא בבשר [9]. הטעם שנבחרה האוזן מכל האברים לרציעה, מפני שהיא שמעה על הר סיני צוויים שונים, והעבד הלך ועבר עליהם [10].

עבד עברי שהוא כהן, אינו נרצע, מפני שנעשה בעל מום [11].

עבד עברי שהיה הוא חולה, או שהיהרבו חולה, או שהיו שניהם חולים, אינונרצע [12].

חרש שגנב, ואין לו מה לשלם, איננונמכר כעבד עברי [13].

 

אנדרוגינוס אינו נמכר לעבד עברי, לא כאנשים ולא כנשים [14].

המוכר עבד או שפחה, ונמצא שהם נכפים, הרי זה מקח טעות [15].

 

עבד עברי שהוליד אנדרוגינוס, הוולד של האדון [16].

חציו עבד וחציו בן חורין שהיה סריס, אין כופים את רבו לשחררו, שאין כופים אלא משום ביטול פריה ורביה [17].

ההורג עבד כנעני טריפה, חייב בתשלומידמיו לרבו [18].

שור שנגח עבד כנעני טריפה, בעל השורפטור מקנס של שלושים כסף [19].

 

מקורות והערות

[1] קידושין יזא; רמב"ם עבדים ב ה. וראה בכס"מ ומשל"משם. וראה עוד בקצוה"ח סי' שלג סק"ט; [2] רמב"ם עבדים ב ה. וראה בכס"מ שם; [3] מכילתא דרשב"י שמות כא ב; א"עשמות כא יא, בשם גאון, הוא רס"ג; רמב"ם עבדיםב יב. וראה באור שמח שם; תורה תמימה שמותכא אות כה; תו"ש מילואים לכרך יז עמ' רלב-ד; [4] קידושין כה א; רמב"ם, עבדים ה ה; טושו"ע יו"ד רסז כז. וראה ברמב"ם שם שלא גרס "ראשי" אצבעות; [5] קידושין כה א, מחלוקת בביצים; רמב"ם עבדים ה ד. וראה בלח"מ שם; מקנה קידושין שם; משך חכמה ויקרא כב כה. וראה ברא"ש קידושין שם, ובכס"מ עבדים שם, שלהלכה אין הבדל בין אם כרת הביצים ועודן תלויות בכיס, לבין אם ניתקן מהכיס לגמרי; [6] קידושין כד ב; רמב"ם עבדים ה יב; טושו"ע יו"ד רסז לו. וראה פירוש הרשב"א והראב"ד המובא ע"י הרשב"א שם. וראה ש"ך שם סקמ"ו, וביאור הגר"א שם סקע"ד. וראה עוד באור שמח עבדים ה יב; צפנת פענח איסורי ביאה יב יא. וראה מאמרו של א. אפטוביצר, סיני, יא, תש"ב-ג, עמ' ט ואילך, שהלכות אלו תלויות במחלוקת אם עובר ירך אמו או לא; [7] שמות כא ו; [8] קידושין טו א; רמב"ם עבדים ג ט; [9] רמב"ם, עבדים שם, ובכס"מ. וראה מכילתא משפטים, פר' ב, וקידושין כא ב - בגובה של אוזן. וראה עוד מלבי"ם שמות פכ"א אות לד; [10] ובאיזה צוויים מדובר - מצינו גירסאות חלוקות: בבבלי קידושין כב ב - 'כי לי בני ישראל עבדים'; בירושלמי קידושין א ב - 'לא יהיה לך אלהים אחרים'; במכילתא שמות משפטים פר' ב - 'לא תגנב'. וראה בתו"ש שמות כא אות קלא; [11] קידושין כא ב; רמב"ם עבדים ג ח; [12] קידושין כב א; רמב"ם עבדים גיא;[13] מנ"ח מ' מב; [14] בכורים, ד ה; רמב"ם עבדים, ד א, ובמשל"מ שם. ועי' בפי' הבה"ג ומנחת בכורים שם. וראה בתו"ש שמות כא אות קיא, השיטות השונות באריכות; [15] ב"מ פ א; רמב"ם מכירה טו יג; טושו"ע חו"מ רלב יט; [16] מכילתא שמות, כא ד; [17] טו"א חגיגה ב א ד"ה כאן; תוס' רעק"א חגיגה פ"א אות ד; מרכבת המשנה חובל ד יב; שו"ת אחיעזר ח"ג סוסי' סד; [18] מנ"ח מ' לד; [19] גיטין מג א. ותימה שהרמב"ם לא הביא דין זה.