אנציקלופדיה הלכתית רפואית - סוכות

עג. סוכות

 

וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה [שמות כג טז]

מקומות נוספים במקרא שבהם מוזכר חג הסוכות:

שמות לד-כב (כי תשא), ויקרא כג-לד,מב,מג (פר' אמור), במדבר כט-יב (פנחס), דברים טז-יג,טז (פר' ראה), דברים לא-י (וילך)

* # *

החולים הפטורים מסוכה - החולה פטור ממצות סוכה [1], ולא רקחולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה, ואפילו חש בראשו, או חשבעיניו. הטעם הוא, שצריך להיות תשבוכעין תדורו, ואילו סבל ממחלה זו בכל השנה, לאהיה יושב דווקא בביתו, אלא הולך למקום שיקל עלחוליו [2]. ולא רק החולה עצמו פטור, אלאגם משמשיו פטורים מן הסוכה [3]. הטעם הוא, שהעוסק במצווה פטור מןהמצווה [4].

לילה ראשון - יש מי שהסתפקו אם החולהחייב לאכול כזית בסוכה בלילה הראשון, אושהוא פטור אף בלילה הראשון [5]; יש מי שמחייבו [6]; ויש מי שכתב, שהכל תלוי בהרגשה, ואם הוא מרגיש שהישיבה בסוכה תזיק לו, או שהרופאים אומרים שהישיבה בסוכה תזיק לו, אסור לו לישב בסוכה אפילו בלילה הראשון [7]. ומכל מקום ביחס לשינה בסוכה - יש מי שכתב, שלכל הדעות המצטער והחולה פטור ממנה, אפילו בלילה ראשון [8].

ביחס למשמשים את החולה - אם אין בו סכנה, אין הם פטורים אלא בשעה שהחולה צריך להם [9], ואם יש שני משמשים, ואין החולה צריך אלא לאחד מהם, צריך האחר לאכול בסוכה, בשעה שהראשון משמש את החולה [10], אבל המשמשים חולה שיש בו סכנה, פטורים מן הסוכה, גם בשעה שאין החולה צריך להם [11].

אנשים שנשכרו על ידי הקהל להיותמשמשי חולים בשכר, אף הם פטורים  ממצות סוכה, פרט ללילה הראשון [12], ואם דרכם בימות החול ללכת לעתים ולשהות במקום אחר, הרי בסוכות חייבים הם לאכול כזית בסוכה, ויחזרו לעבודתם [13].

יש מי שנסתפק בדינם של רופא, אחות ועובדי בריאות אחרים, אם נחשבים הם כמשמשי חולה לענין פטור מסוכה [14]. ויש להעיר, שבדרך כלל מצב המטפליםהנ"ל הוא כזה, שבכל ימות השנה הם יוצאיםמהמחלקה לחדרי אוכל, ואם כן חייבים בסוכותלאכול בסוכה, אם יש להם סוכה בקרבת מקום.

מצטער פטור מן הסוכה, אבל משמשיוחייבים בסוכה [15]. יש אומרים, שדין המצטער שפטור מן הסוכה, הוא דווקא בשאר ימות החג, אבל בלילה הראשון חייב לאכול כזית בסוכה גם אם מצטער [16]; ויש אומרים, שגם בלילה הראשון פטור המצטער [17]. ומכל מקום, גם לדעת המחמירים, המחייבים מצטער לשבת בסוכה בלילה הראשון, לא יברך ברכת לישב בסוכה [18].

תרומת דם - אדם בריא שתורם דם, חייב בסוכה [19].

נטילת לולב בעמידה - צריך לברך על נטילת לולב מעומד [20], וגם חולה יברך ויטול את הלולב מעומד [21]; אבל בדיעבד, כל אדם שעשה הברכה והנטילה מיושב - יצא [22].

חולה בהגבהת הלולב - חולה שציווה לבריא להניח לו הלולבבידו, וקמץ החולה אצבעותיו לאוחזואחיזה כלשהיא, אפילו מבלי להזיז את ידו - יצא, אף כשחברו מסייע לו; אבל אםאחז החולה את הלולב, והבריא מרים אתידו, לא יצא [23]. אכן יש מי שכתב,שהכוונה שהבריא לא יצא, אבל החולה כל עודהוא אוחז בלולב - יצא, גם אם הבריא מרים אתידו [24].

הדס וערבה ששלקן או שכבשן לרפואה - יש אומרים, שהם פסולים [25]; ויש אומרים, שהם כשרים [26].

הקפות - מי שהוא חולה, ולא יכול ללכת לביתהכנסת להקיף את הבימה עם ארבעתהמינים, יניח כסא או שולחן באמצעחדרו, ויניח עליו ספר תנ"ך שנדפסבקדושה, ויקיף, כדי שלא יבטלההקפות [27].

בשמחת תורה בעת ההקפות רשאים חולים וזקנים לשבת בין הקפה להקפה, ויעמדו רק בעת ההקפות עצמן [28].

מקורות והערות

 

[1]סוכה כו א; רמב"ם סוכה ו ב; טושו"ע או"חתרמ ג; [2] תוס' סוכה כו א ד"ה והולכי; מאיריוריטב"א סוכה שם; מ"ב סי' תרמ סק"ו; [3] גמ' סוכה, רמב"ם וטושו"ע שם; [4] מ"ב שם סק"ז. וראה בגדרי הפטור שלחולה ומצטער בסוכות בס' מקראי קודש, סוכות, ח"א, סי' לה; [5] ראה אליה רבא או"ח סי' תרמסק"ח; שע"ת סי' תרמ סק"ג; שו"ת בנין שלמה סי' מז, בשם בשמים ראש; חידושי הגרז"ר בענגיס ח"א סי' כ. וראה ברכ"י סי' תרמ סק"ה, שהסתפק בזה; [6] שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות צב; בן איש חי, שנה א, פר' האזינו, אות יב; הליכות שלמה ח"ב פ"ט ס"ו; [7] שו"ת בנין שלמה סי' מז; שו"ת באהלה של תורה חאו"ח סי' צב. וראה עוד בכףהחיים סי' תרמ סקכ"ו; [8] שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' רמו; [9] שו"ע שם; [10]שע"ת שם סק"ג; מ"ב שם סק"י; [11] מ"ב שם; קיצושו"ע קלה טז; [12] שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מז; [13] שע"ת סי' תרמ סק"ג; [14] תורת היולדתפנ"ג הע' ה; [15]סוכה כו א; רמב"ם סוכה ו ב; טושו"ע או"ח תרמד. וראה בשו"ע שם, בהגדרת המצטער. וראהבאריכות בגדרי המצטער בסוכות בס' מקראי קודש, סוכות, ח"א סי' לה. וראה עוד בשו"ת דעת כהן סוסי' קלז; [16] מאירי סוכה כו א, בשם חכמי לוניל; רא"ש ברכות פ"ז סוסי' כג; ר"ן סוכה כז א; טור ורמ"אאו"ח תרלט ה; רמ"א תרמ ד; [17] ראב"ד ורשב"אסוכה שם; תוס' ברכות מט ב ד"ה אי בעי; מ"מ סוכה וז; המחבר בשו"ע או"ח תרלט ה. וראה בביאור הגר"אשם סקכ"ב; שו"ת זקן אהרן מהר"א הלוי סי' קסה; מ"ב סי' תרלט סקל"ג וסקל"ה, וסי' תרמ סקט"ו; ילקוטיוסף, מועדים, הל' סוכה, דיני ישיבה בסוכה, ס"ח, ושו"ת יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' סא. וראה עוד בשו"ת חלקת יואב ח"א בסוף הספר, בדיניאונס ענף ז; חזון עובדיה, ח"א כרך ב, סי' לג; [18]מ"ב סי' תרלט סקל"ה. וראה עוד בדין מצטער בסוכה בשו"ת תשובות והנהגות, ח"ג סי' רט. ולעניין משמשי החולה, כשרוצים להחמיר על עצמם לישב בסוכה, אם יברכואו לא - ראה תורת היולדת פנ"ג הע' ה; [19]נשמת אברהם חאו"ח סי' תרמ סק"ז. ובדין מקיזדם - ראה ברמ"א או"ח תרמ ג; מ"ב שם סקי"ב; [20]רמ"א או"ח תרנא ה; [21] בן איש חי, שנהא, פר' האזינו, אות יד; [22] פרמ"ג שם בא"אסקי"ג; מ"ב שם סקכ"ז; [23] ס' ארבעת המינים, ח"ב עמ' קו, בשם עץ השדה, סי' תרנא סקי"ט; [24] שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לב אות יד. וכתב שם, שמצווה לתקן את המובן הזה. אך ראה בשו"ת תשובות והנגות, ח"א סי' שפג מה שכתב בנידון, עיי"ש; [25] רמב"ן, הובאו דבריו בב"י או"ח סי' תרמה. ודינם כמו אתרוג במצב זה, כמבואר בטושו"ע או"ח תרמח טו; [26] בכורי יעקב או"ח סוסי' תרמז; עמק ברכה (הגר"א פומרנצ'יק), לולב, אות יז, בשם החזו"א. וכתבו שבדברי הרמב"ן שבב"י יש ט"ס. וראה בנידון בשו"ת חת"ס חיו"ד סוסי' פא; כשרות ארבעת המינים (הרב י.מ. שטרן), עמ' רז; [27]בן איש חי שנה א, סוף פ' האזינו; ילקוט יוסףח"ב הל' ארבעת המינים, סדר קריאת התורה ס"ג; [28]יחוה דעת ח"ו סי' מב.