אנציקלופדיה הלכתית רפואית - סוטה

קא. סוטה

 

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל[במדבר ה יב]

 

להלן סיכום עניינים רפואיים הנוגעים להלכות סוטה:

 

אילונית סוטה, לדעת ר' אליעזר, או שותה או לא נוטלת כתובתה [1]; ולדעת תנא קמא, לא שותה ולא נוטלת כתובתה [2]. ואף לשיטה זו, אם יש לו אשה אחרת הראויה לילד, או שיש לו בנים, שאז מותר לו לקים את האילונית, הרי זה משקה אותה, אף על פי שהיא אילונית [3]; ויש מי שחלקו וכתבו, שאף אם יש לו אשה ובנים אין האילונית שותה [4].

אילמת, אם היא סוטה, אינה שותה את המים המאררים, שנאמר: 'ואמרה האשה אמן אמן' [5], פרט לאילמת [6]. יש מי שכתב, שאם בשעת הקרבת המנחה לא היתה אילמת, ואחר כך קודם השתיה נעשתה אילמת - משקים אותה [7].

         אילם, אם אשתו סוטה, אינה שותה, שכן הוקשה האשה לאיש [8], ולכן כל מום המעכב בה מעכב בו, וכשם שאילמת אינה שותה, כך האילם אינו משקה [9].

סוטה שהיא גידמת, או אם בעלה גידם, אינה ראויה לשתות מים המאררים [10]. ויש מי שכתב, שאם בשעת הקרבת המנחה לא היתה גידמת, ואחר כך קודם השתיה נעשתה גידמת - משקים אותה [11].

מקנא אדם לאשתו, ושותה מים המרים גם כשהיא מינקת, ואין ממתינים לה עד שתגמול את הוולד [12].

מי שאין לו אשה הראויה ללדת, וגם איןלו בנים, ונשא זקנה, וקינא לה כדין סוטה, אינה שותה, ולא נוטלת כתובתה; היו לובנים, או אשה אחרת הראויה ללדת, הרי זהמשקה אותה, אף על פי שהיא זקנה [13].

אשה שאינה שומעת, או שהיתה אשתושל מי שאינו שומע, אף על פי שהםמדברים, אינה שותה מי המרים בדיןסוטה [14]. ואם בשעת הקרבת המנחה לא היתה חרשת, ואחר כך קודם השתיה נעשתה חרשת - משקים אותה [15]. חרש וחרשת גמורים אינם בתורת קינוי וסתירה [16].

מעוברת עצמו [17], יש מי שפסק שמקנא לה ושותה מי המרים כמות שהיא, ואין ממתינים לה עד שתלד [18]; ויש שפסקו, שממתינים לה עד שתלד, שאין הורגים את העובר [19]. מעוברת חברו, ממתינים לה להשקותה מי המרים עד שתלד, שאינו רשאי לחבל וולד שאינו שלו [20]. עבר ונשא מעוברת חברו, יכול לקנאלה, ושותה מי המרים [21].

בדין אשה סוטה, אם היתה היא חיגרת, או שהיה בעלה חיגר, אינה ראויה לשתותמי המרים, אלא יוצאת בלא כתובה [22].

אשת סריס, בין סריס אדם ובין סריס חמה, שחשודה כסוטה, שותה מים המאררים [23].

אין האשה ראויה לשתות מים המאררים כשהיא סוטה אם הבעל עיוור, או האשה עיוורת, אף על פי שהבעל והאשה רוצים בכך, אלא יוצאת בלא כתובה משיבואו עידי סתירה אחר עידי קינוי, ותיאסר על בעלה לעולם [24]. יש שדנו בשאלה, אם דין זה הוא בעיוורים בשתי עינים דווקא, או גם בעיוורים בעין אחת [25].

         אשה שנחשדה כסוטה, ושתתה את המים המרים, ונמצאה טהורה - אם היתה עקרה, הרי היא נפקדת [26].

היתה אשתו הסוטה עקרה, אם אין לו בנים או אשה אחרת הראויה ללדת, הרי זו אינה שותה; ואם היו לו בנים, או אשה אחרת הראויה ללדת, הרי זה משקה אותה [27].

קינא הבעל לאשתו מקטן, היינו שאמר לה אל תסתרי עם פלוני והיה קטן, אין זה קינוי, והיינו קטן עד תשע שנים ויום אחד [28].

קטנה אשת גדול, וגדולה אשת קטן, הן בין הנשים שאינן ראויות לשתות מדין סוטה [29].

 

מקורות והערות

 

[1] משנה סוטה כד א, ובגמ' שם כו א. ובטעמו ראה רש"י שם כה ב, ד"ה עקרה; מאירי שם; פיהמ"ש לרמב"ם שם; משל"מ סוטה ב י; [2] משנה סוטה שם. ובטעם הדבר ראה בגמ' שם כה ב, וברש"י ומאירי שם. וראה עוד בירושלמי סוטה ד א; פיהמ"ש לרמב"ם שם; ראב"ד ומשל"מ על הרמב"ם סוטה ב י; [3] תוספתא סוטה רפ"ה; בבלי סוטה כו א; ירושלמי סוטה ד ג; רמב"ם סוטה ב י; [4] מאירי שם, בשם י"מ; משל"מ שם; קרן אורה, סוטה כה ב; [5] במדבר ה כב; [6] סוטה כז ב; רמב"ם סוטה ב ג. ועי' בתוס' סוטה כז א, ד"ה דכתיב, הטעם אי משום דצריך לקיים מקרא כדכתיב, או משום שאינה יכולה לקבל השבועה שהכהן משביעה. ועי' שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קנו, תומים סי' צו סק"ה, שו"ת הרי"ם מגור חיו"ד סי' יג - למה אינה יכולה לקבל השבועה בכתב; [7] מנ"ח מ' שסו; [8] סוטה כא ז; [9] סוטה כז ב; רמב"ם שם; [10] סוטה כז א-ב; רמב"ם סוטה ב ב-ג. ועי' בירושלמי סוטה ג א, שגידמת שותה ושני כהנים מניפים על ידה, ובתוס' סוטה יט א, ד"ה וכהן, הסבירו המחלוקת בין שני התלמודים במחלוקת הכללית אם צריך קרא כדכתיב; [11] מנ"ח מ' שסו; [12] תוספתא סוטה רפ"ה; סוטה כו א, ובמאירי שם; רמב"ם סוטה ב ז; [13] סוטה כה ב; רמב"ם סוטה ב י. וראהשם בראב"ד ובלח"מ; [14] רמב"ם סוטה ב ב-ג. וראה בכס"מ שם, ובתויו"ט סוטה ד ה. וראה בתו"תבמדבר פ"ה אות קו, שמקורו של הרמב"ם בירושלמיסוטה א א. וראה מה שכתב במנ"ח מ' שסה. וראה במדבר רבה, ט יח; [15] מנ"ח מ' שסו; [16] תויו"ט שם; [17] סוטה כוא; [18] רמב"ם סוטה ב ז; [19] תוס' סוטה כו אד"ה מעוברת; [20] מל"מ סוטה ב ז. וראה עוד בחזוןיחזקאל תוספתא סוטה רפ"ה; [21] סוטה כד א; רמב"ם סוטה ב ט. וראה במל"מ סוטה ב י, בדין כהןשנשא מעוברת חברו; [22] סוטה כז א-ב; רמב"ם סוטה ב ב-ג; [23] ירושלמי סוטה ד ד; בבלי סוטה כד א; שם כו א; רמב"ם סוטה ב ו. ולעניין סריס אדם כתב רש"י סוטה כו א ד"ה קמ"ל, שהכוונה דווקא שנסתרס בדרך שהוא מותר לאשתו, כגון ששתה כוס של עקרין, אבל אם נסתרס בפגיעה באיברי ההולדה, הרי הוא פצוע דכא ואסור לאשתו, ולעיל כד א ד"ה אשת כתב רש"י, שמדובר במצב שנסתרס לאחר שנשא את אשתו, וקדמה שכיבת בעל לבועל. וראה במהרש"א שם ומשל"מ שם בנידון; [24] סוטה כז א; ירושלמי סוטה ב ה; רמב"ם סוטה ב ב; [25] אור שמח על הרמב"ם שם; מנ"ח מ' שסה; תו"ת במדבר פ"ה אות נה; [26] ברכות לא ב, וסוטה כו א, מחלוקת (אלא שנתחלפו דברי החולקים, עיי"ש); [27] סוטה כד א, מחלוקת; שם כו א; ירושלמי סוטה ד ג; רמב"ם סוטה ב י; [28] סוטה כו ב; רמב"ם סוטה א ו; טושו"ע אבהע"ז קעח ב; [29] רמב"ם סוטה ב ב-ג. וראה שם בהל' ד, מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בהבדל שבין קטנה שהשיאה אביה, וקטנה שהשיאוה אמה או אחיה.