אנציקלופדיה הלכתית רפואית - משכב בהמה

עא. משכב בהמה

 

כל שכב עם בהמה מות יומת[שמות כב יח]

 

מקומות נוספים במקרא שבהם מוזכר משכב בהמה:

ויקרא יח-כג (אחרי), ויקרא כ-טו,טז (קדושים), דברים כז-כא (כי תבא)

 

משכב בהמה, או איסור רביעה, הוא איסור חמור, בין אם איש רובע בהמה, ובין אם אשה נרבעת לשור [1], ועונשו מוות בסקילה [2], ובין שוכב ובין נשכב עם בהמה, כולם נידונים בבית דין של עשרים ושלושה [3]. איסור זה נוהג גם בחיה ובעוף [4], בין גדולים ובין קטנים, בין כדרכה ובין שלא כדרכה, כיוון שהערה בה, או שהערתה בו, שניהם נסקלים [5]. אכן, אשה הנרבעת לבהמה לא נאסרת לכהן מדין זונה, שאין זנות אלא בבעילה באדם ולא בבהמה [6].

 

על פי הדין שאין זנות לבהמה נפסק גם שאין האשה הנרבעת נאסרת על בעלה [7]. וכן אין דין קינוי בבהמה, ולכן אין אשה נעשית סוטה אם אמר לה בעלה על תסתרי עם בהמה זו [8].

 

איסור משכב בהמה נוהג בכל בני האדם, גם בגויים [9], אך אין הבהמה נסקלת [10].

 

באיסור רביעה, העראה דינה כגמר ביאה [11].

 

כאשר אדם רובע בהמה, היא נעשית עקרה [12].

 

בטעם האיסור יש מי שכתב, שהקב"ה חפץ שיהיו כל המינים שברא בעולמו עושים פירות למיניהם, ואין ראוי שיתערב מין האדם, שהוא המובחר מכל המינים, במין הבהמה הפחות והגרוע [13].

 

משכב בהמה היא סטיה נדירה אצל היהודים, ועקב כך, אף שמדובר באיסור חמור ביותר, הסתפקה ההלכה בעצם האיסור, ולא הטילה סייגים והרחקות שונים. לעומת זאת היתה סטיה זו נפוצה בין הגויים [14]. במדרש מתואר שאנשי דור המבול 'התחתנו' עם בעלי חיים, ונתנו להם 'כתובות' [15]; בלעם קיים יחסי מין עם אתונו [16]; כורש קיים יחסי מין עם כלבתו [17].

 

אין דנים למיתה את הרובע, היינו שור שרבע אשה, ואת הנרבע, היינו בהמה שנרבעה לאיש, אלא בבית דין של עשרים ושלושה [18].

 

הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בהעלם אחת, אינו חייב אלא חטאת אחת; במה דברים אמורים, כשהיתה אותה בהמה, אבל אם היו בהמות שונות, חייב על כל אחת ואחת [19].

 

אשה שהביאה עליה בהמות הרבה בהעלם אחת, חייבת חטאת על כל בהמה ובהמה [20].

 

בהמה רובעת או נרבעת פסולה לקרבן [21].

 

מקורות והערות

 

[1] ראה סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמט; פיהמ"ש לרמב"ם ריש כריתות; ס' החינוך מ' ריא - שאיסור זכר לבוא על בהמה, ואיסור אשה להביא בהמה עליה הם שני לאווים נפרדים; [2] שמות כב יח; ויקרא יח כג; שם כ טו-טז; דברים כז כא; [3] סנהדרין טו א; רמב"ם סנהדרין ה ב; [4] ביחס לעוף ראה במנ"ח מ' רי סק"א. ומכל מקום איסור עוף נוהג רק בנרבע, אבל אין עוף רובע - מנ"ח מ' ריא סק"א; [5] סנהדרין נה א; רמב"ם איסורי ביאה א טז; סמ"ג לאווין צו; יראים השלם סי' ה. ולעניין טריפה - בין אם הבהמה טריפה, או האדם טריפה - ראה מנ"ח מ' רי סק"ב; [6] יבמות נט ב; רמב"ם איסורי ביאה יח ה; טושו"ע אבהע"ז ו ח; [7] רש"י סוטה כו ב ד"ה דאין; [8] סוטה כו ב; רמב"ם סוטה א ו; טושו"ע אבהע"ז קעח ב; [9] סנהדרין נח א; רמב"ם מלכים ט ה; ס' החינוך מ' רט. וראה רש"י ר"ה ד א ד"ה כלבתא, ורש"י ע"ז יד ב ד"ה מפני, ורש"י שם כב א ד"ה שחשודין; [10] סנהדרין נה ב, בעיה שלא נפשטה; רמב"ם שם ו; [11] ירושלמי קידושין א א; יבמות נד ב; רמב"ם איסורי ביאה יד טז; [12] ע"ז טו א, ושם כב ב; [13] ס' החינוך מ' רי; [14] ראה ע"ז יד ב, ושם כד א; ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב; [15] בראשית רבה כו ט; [16] סנהדרין קה א; [17] ר"ה ד א; [18] סנהדרין ב א; רמב"ם סנהדרין ה ב; [19] רמב"ם שגגות ד א; שם ה ג; [20] רמב"ם שגגות ה ד; [21] ע"ז כד א; תמורה כח א; רמב"ם איסורי מזבח ד א. ולעניין הוולדות - ראה תמורה ל ב; רמב"ם איסורי מזבח ג יד.