אנציקלופדיה הלכתית רפואית - מזוזה

קו. מזוזה

 

וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך[דברים ו ט]

 

מזוזה מוזכרת עוד פעם אחת בדברים יא-כ [פר' עקב]

 

בית חולים שהוא בבעלות של נוכרים, אין החדרים ששוכבים שם חולים חייבים במזוזה [1]; ואם בית חולים זה מיועד לחולים יהודיים, יש לראות את כל הבנין כמושאל לכלל היהודים שבעיר, והחדרים חייבים במזוזה [2], וחיוב זה הוא מדרבנן [3].

לעומת זאת, אם בית החולים הוא בבעלות יהודית חייבים החדרים במזוזה [4], ואף על פי שהחולים עושים צרכיהם באותם חדרים, מכל מקום יש לקבוע שם מזוזה [5]. כאשר לא ניתן לקנות מזוזות לכל חדרי בית החולים בבת-אחת, יש לקבוע מזוזות בתחילה בחדרים שאנשים בריאים דרים שם בקביעות, ואחר כך לקבוע בשאר החדרים, כי חדרי החולים וחדרי הצוות אינם נחשבים כקבועים, שהרי רגילים לשנותם מחדר לחדר [6]. ולעניין ברכה - יש מי שכתב, שיברך על קביעת מזוזה, כי חיוב המזוזה שם הוא מן התורה [7]; יש שפקפקו בכך [8]; ויש מי שפסק שלא לברך [9]. אכן, לכל הדעות חדרי הרופאים וצוות העובדים בבית חולים חייבים במזוזה, וצריכים לברך על קביעתם [10].

 

המזוזה נקבעת בימין הנכנס [11]. גם האיטר אינו משנה מיקום המזוזה בביתו, ואפילו כל בני הבית איטרים, יקבעו המזוזה כדרך רוב בני האדם [12].

 

קטן, אפילו אם הגיע לחינוך, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה, ואם כתבם - הרי הם פסולים וייגנזו [13].

מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם [14]. אבל קביעת המזוזה צריכה להיעשות על ידי גדול, ואם קטן קבע את המזוזה, צריך להסירה, ולקובעה על ידי גדול [15].

 

קובעים מזוזה על ביתו של שוטה, ומן הראוי לזכותו במצווה זו [16].

 

מקורות והערות

 

[1] ברכ"י יו"ד רפו סק"ג, ושו"ת חיים שאל ח"ב סי' כב (החיד"א מדבר שם על "הלאזיראטו", שהיו בתי חולים למצורעים); שו"ת אבני נזר חיו"ד ח"ב סי' שפ; מצודת דוד על הקיצשו"ע סי' יא סע' יד; [2] שו"ת מהרש"ם ח"ו סי' מו; שו"ת באר משה ח"ב סי' צה; [3] קונטרס חובת הדר על תשובת המהרש"ם הנ"ל. ועיי"ש בירור ארוך על חיוב מזוזה בבית חולים; [4] שו"ת שבט הלוי חיו"ד סי' קנו. ועי' מה שהעיר על דבריו בנשמת אברהם חיו"ד סי' רפו סק"א ובהע' 6; [5] שו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' לה; הגר"ע יוסף, אור תורה, חוב' ה' שבט תשמ"ד; הגרש"ז אויערבך, הובאו דבריו בנשמת אברהם שם; שו"ת בנין אב ח"ב סי' נב אות ב; [6] הגרש"ז אויערבאך, ועלהו לא יבול ח"א, עמ' שנד; [7] שו"ת שבט הלוי, שם; [8] הגרש"ז אויערבך, הובאו דבריו בנשמת אברהם, שם; שו"ת באר משה, שם; [9] שו"ת בנין אב שם; [10] נשמת אברהם, שם; [11] מנחות לד א; רמב"ם תפילין ו יב; טושו"ע יו"ד רפט ב; [12] מרדכי, הלכות קטנות, סי' תתקסב; ב"י וב"ח, יו"ד סי' רפט; ש"ך, יו"ד סי' רפט סק"ה. וראה שאילת שלום על השאילתות, פ' עקב אות קמ; שו"ת באר משה ח"ב סי' ב; [13] מנחות מב ב; רמב"ם תפילין א יג; טושו"ע או"ח לט א, ושם יו"ד רפא א,ג.  וראה במ"ב שם סק"ג, ובביאוה"ל שם ד"ה או קטן; [14] ברכות יז ב; רמב"ם תפילין ה י; טושו"ע יו"ד רצא ג. אמנם ראה בס' העיטור הל' תפילין חלק ז, ומאירי ברכות שם, שאין חיוב חינוך קטן במזוזה; [15] שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' עה אות א; שם חי"ח סי' לג אות ו; [16] ס' משפטי הדעת, עמ' קלח.