אנציקלופדיה הלכתית רפואית - זונה וזנות

לט. זונה וזנות

 

ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו[בראשית לד לא]

 

פרשנות המקרא

 

פרקי דרבי אליעזר, פל"ח: שמעון ולוי קנאו קנאה גדולה על הזנות, שנאמר 'הכזונה', ולקחו איש חרבו והרגו את כל אנשי שכם.

 

רש"י:'הכזונה' - הפקר.

 

ספורנו:'הכזונה' שאין ראוי לתבוע עלבונה 'יעשה' עם הארץ 'את אחותנו', שאינה זונה, וראוי לתבוע עלבונה, ושהיא אחות לנו וראוי לנו לבתוע עלבונה, והנה כשיתבונן יושב הארץ באלה אין ראוי שיתקומם.

 

אור החיים: צל"ד מה תשובה זו עושה למיחוש יעקב על השמדתו הוא וביתו, ובלא אפילו לכתחילה אם שאלו הגויים אחת מהכת וייחדוה, נותנים אותם להם, ולא יהרגו כולם עליה וכו' ואולי שיכוונו לומר כי לא יחוש על הדבר כי לא ירעישו אלא אם היו הורגים בלא סיבה, אבל הריגה זו לסיבה ראויה היתה, שלקח אחותנו בעל כורחה ועשאה זונה, והוא אומרם 'הכזונה יעשה את אחותנו', ואין הכוונה שחייב על הזנות, שהרי פנויה היתה, ובן נח אינו מצווה אלא על אשת חברו, וזכר, ובהמה חיה ועוף, ואחותו מאמו.

 

הכתב והקבלה: כי שכם לא אמר לבני יעקב ששכב עמה, אבל היה אומר שהנערה נתרצתה לו ושהוא רוצה אותה, וכן חמור לא אמר להם רק שבנו חשק בה ושהיא נתרצתה לו, ולא שאנס אותה ושכב עמה. לכן השיבו שמעון ולוי תשובה נכונה ליעקב 'הכזונה יעשה את אחותנו', כלומר אם היו אומרים שכם וחמור את האמת שעינה אותהבעל כורחה, הרי גם אנחנו אז היינו לוקחים נקמתנו מהם על פי המשפט או באיזה אופן שאפשר, אבל הם שקרו על אחותנו לומר שחשק בה שונתרצתה לו, אם כן הרי עשו אותה כזונה בשקר ותרמית באומרם שנתרצית שלא ברשות אביה, לכן גם אנחנו עשינו בתרמית.

 

מקומות נוספים במקרא בהם מוזכרת זונה וזנות:

בראשית לח טו [פר' וישב], בראשית לח כד [פר' וישב], ויקרא יט כט [פר' קדשים], ויקרא כא ז [פר' אמור], ויקרא כא ט [פר' אמור], ויקרא כא יד [פר' אמור], במדבר כה א [פר' בלק], דברים כב כא [פר' כי תצא], דברים כג יט [פר' כי תצא].

 

* # *

 

שורש המושג זונה הוא לשון טועה וסרה ממקום הראוי לה למקום אחר [1], או שהוא לשון פגומה [2]. שמות נרדפים לזונה: קדשה [3], היינו מקודשת ומזומנת לזנות, והכוונה לכל זונה [4]; פונדקיתא [5], היינו שהזונה היא כפונדקאית, שמפקרת עצמה לכולם [6]; פרוצה [7]; יצאנית [8].

במובן הרחב מתייחס המושג זונה לאשה המופקרת להיבעל לכל אדם [9]. כמו כן אשה הנבעלת שלא לשם אישות נקראת זונה [10]. בהלכה מיוחס המושג זונה בעיקר להגדרתה כאסורה לכהן [11].

         יש המתייחסים לכל מגע מיני מחוץ למסגרת הנישואין כמעשה זנות, ויש המתייחסים למעשה כזה רק אם הוא נעשה לשם רווח. באופן כללי מתייחסים במקרא לזונה כשהיא עוסקת בזנות מקצועית, ומשתדלת לפתות גברים בדרכים שונות לשם אתנן [12], אם כי יש שמוזכרת זנות בדרך של ניאוף ופריצות, ללא קבלת שכר [13].

         באופן מושאל משמש המושג זנות כסטיה מדרך הישר, ובעיקר עבודה זרה [14].

 

         יש מי שסיכם מספר סיבות לאיסור הזנות:

 

הנולד בדרך זו חסר ידיעה על אביו, וחסר קירבת משפחה; איסור הזנות מפחית את התאווה המינית העודפת; איסור הזנות מונע קטטות, מריבות ורציחות על רקע של תחרות על הזונה [15].

 

         הזנות גורמת לרעות רבות:

 

על ידי שהיו שטופים בזנות, לכך לקו בצרעת [16]; בכל מקום שאתה מוצא זנות, אנדרלמוסיה באה לעולם, והורגת טובים ורעים [17]; על הכל הקב"ה מאריך אפו, חוץ מן הזנות [17]; בא וראה כמה קשה הזנות, שהרי בעגל נפלו שלושת אלפים איש, ואילו בזנות נפלו כ"ד אלף [18]; חז"ל ראו בזנות אחד מסימני החורבן הקשים ביותר, ובהתפשטותה הגמורה - עקבות המשיח [19].

 

         במקרא מוזכרות נשים זונות, ותיאור תופעת הזנות [20]. רחב הזונה [21] - יש אומרים, שהיתה מוכרת מזון, ויש אומרים שהיתה זונה כמשמעה [22].           

 

         מקום שבו הזנות היתה שכיחה במיוחד היא ערביא [23]. בערים הגדולות היה מצוי שוק של זונות [24], ובארץ ישראל התקינו הרומאים שווקים להושיב בהם זונות [25]. לאחר החורבן הושיבו הרומאים יהודיות בקובה (היינו אוהל [26]) של זונות [27], והיו יהודיות שעסקו בזנות לרצון, ויהודיםשהיו משכירי זונות [28], שנקראו בלשון הפוסקים רועי זונות [29], וכיום הם מכונים סרסורים, ואף היו בני חכמים שהיו פרוצים ביותר בזנות [30].

מאידך מסופר על ילדים וילדות שנשבו לקלון, ואיבדו עצמם לדעת כדי לא לעבור עבירה זו [31].

יש שחטאו בזנות וחזרו בתשובה שלימה [32], ואף זונה נכריה נתגיירה לשם שמים [33].

 

         לזונות היו מלבושים מיוחדים: סבכה מיוחדת לשיער [34], וחלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה, ובשרה נראה בחוץ [35].

הזונות, דרכן שהן שונאות זו את זו [36].

         דרך הזונה לשבת בפתח עינים מעולפת הצעיף, מכסה קצת השיער וקצת הפנים, ומשקרת בעינים ושפתיים, ומגלה הגרון והצוואר, ועוד כי הקדשות היושבות על דרך בעבור שתזננה גם עם הקרובים יכסו פניהן, וכן יעשו הקדשים גם היום בארצותינו, ובשובם לעיר לא נודעו [37].

זונות נהגולהשתמש במוך, או להתהפך אחרי התשמיש, כדי שלא להתעבר [38].

 

         על מנת למנוע מהבנות לפנות לדרך של זנות יעצו חז"ל להשיא את הבנות בגיל צעיר [39]. ובכלל הפליגו והזהירו במקרא ובחז"ל להתרחק מבית אשה זונה ומכל פיתוי אפשרי [40].

 

         בית דין מוזהרים שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות יושבת בפרשת דרכים לזימה, או שתתקן לה קובה של זונות [41]. רשאים בית דין לקנוס הזונות, כדי לעשות גדר [42]. כמו כן מצינו תקנות שונות נגד הזנות והניאוף, כגון תקנות פורלישבאיטליה, משנת 1418: 'מפני אשר ראינו הדור פרוץ וכו', ואפילו עם הנשואות וכו', והנשים הנכריות מותרות בעיניהם וכו', לכך הסכמנו שיהיו הממונים וכו' מביטים לחקור אחר הפושעים בעבירות וכו', ויהיה כוח ורשות ביד הממונים הנזכרים לגדור גדר וכו', בכל צד וענין שיראה בעיניהם וכו', וירחיקו החוטא ההוא מתוך עדתם וכו' [43]. יחד עם זאת, רשאית הזונה לתבוע את אתננה שהובטח לה [44].

יש מקום לכפות גט על אדם נשוי שרודף זונות [45].   

 

         אסור לאב להפקיר את בתו לזנות [46], ואיסור זה כולל כל מי שמוסר בתו פנויה שלא לשם אישות, וכן המוסרת את עצמה שלא לשם אישות [47].

 

 

         אחד הבועל ואחד הנבעלת בזנות חייבים מלקות [51], ויש מי שסבור, שדין זה חל דווקא על המזומנת והמופקרת לזנות, אבל המייחדת עצמה לאיש אחד בלא קידושין אין חיוב מלקות [52].

 

         זונה אסורה לכהן, בין כהן הדיוט ובין כהן גדול, אבל זונה מותרת לישראל, שהרי האיסור בתורה נאמר דווקא בדיני כהן [53], ואם עבר ונשא, הרי שניהם לוקים [54]. נחלקו התנאים ביחס להגדרתה [55], ולהלכה נפסק שאין זונה אלא גיורת, משוחררת, גויה, ושנבעלה בעילת זנות, היינו אשה שנבעלה לאדם שהיא אסורה להינשא לו; אבל פנויה, אפילו אם הפקירה עצמה לכל, אם לא נבעלה לאחד האסורים עליה, אין איסור כלל לכהן לישא אותה [56].

         כל בעילה של אדם שעושה אותה זונה, בין כדרכה ובין שלא כדרכה, משהערה בה נפסלה לכהן משום זונה [57].

         הבא על אשה האסורה עליו בלא קישוי, אף על פי שאינו חייב כרת או מלקות, מכל מקום נפסלת האשה לכהונה [58].

 

         אתנן זונה [59], הוא דבר הניתן לזונה בשכר הביאה. אתנן זונה אסור להקריבו לקרבן על גבי המזבח [60], והמקריב לוקה [61]. אין איסורו אלא בנשים שביאתן אסורה, אבל פנויה העוסקת בזנות, אתננה מותר [62]. אתנן האסור הוא דווקא דבר שכיוצא בו קרב על המזבח, אבל כסף אתנן - מותר [63].

         תופעת ההומוסקסואליות הביאה לכך שיש גם זונות ממין זכר, אשר מקיימים יחסי מין עם גברים תמורת תשלום. כנגד תופעה זו מזהירה התורה באיסור 'לא יהיה קדש בבני ישראל' [64].

   

מקורות והערות 

 

[1] ראה יבמות סא ב; [2] מ"מ איסורי ביאה יח ב; [3] בראשית לח כא; דברים כג יח; [4] ראה סנהדרין פב א. וראה רמב"ם, ראב"ד ונו"כ בהל' אישות א ד, ובהל' נערה בתולה ב יז. וראה רמב"ן עה"ת דברים שם, בשורש המושג; [5] תרגום יונתן לזונה יהושע ב א; שופטים יא א; שם¯טז א; מל"א ג טז; [6] רד"ק, יהושע שם; [7] ראה כתובות צו א;  [8] משנה כלים כד טז, וכפירוש הרמב"ם שם, וראה במלאכת שלמה שם. והוא כדברי תרגום אונקלוס ויונתן לזונה (בראשית לח טו; ירמיה ג ג, ביחזקאל טז ל, ושם כג מד) - נפקת; [9] ראה בראשית לח טו; יהושע ב א; [10] כגון ויקרא יט כט; [11] ראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך יב, ע' זונה, עמ' מט ואילך; [12] בראשית לח טו; ישעיה כג טו טז; ירמיה ה ז; יחזקאל טז לא-לד; שם כג מ-מב; משלי פרק ז; [13] שופטים יט ב. וראה בן סירא כג כג; [14] ראה - שמות לד טו; במדבר יד לג; ישעיה א כא; ירמיה ג ג, ועוד; [15] מו"נ ח"ג פמ"ט; [16] תנחומא תזריע יא. וראה שבת סב ב, על עונשי זנות; [17] בראשית רבה כו י. וראה ירושלמי סוטה א ה; [18] פסיקתא זוטא כה טו; [19] משנה סוטה ט יג, טו; [20] התייחסות בני יעקב לדינה בפסוקנו; התייחסות יהודה לתמר (בראשית לח כד); בנות מואב במדבר (במדבר כה א); [21] יהושע ב א; [22] וראה רד"ק שם, ששני הפירושים מכוונים לאותו דבר, וכמשמעו; [23] קידושין מט ב. וראה כתובות לו ב, ובתוס' שם ד"ה וכי. וראה עוד בספרו של פרויס, עמ' 481;  [24] פסחים קיג ב; כתובות סד ב; [25] שבת לג ב; [26] רש"י ע"ז יח א ד"ה בקובה; [27] ע"ז יז-יח; [28] ירושלמי תענית ד ח; [29] ראה שו"ת הרשב"א ח"ג סי' צג; [30] ב"מ פה א; [31] גיטין נז ב; [32] ע"ז יח א; [33] מנחות מד א; [34] משנה כלים כד טז. וראה במלאכת שלמה שם. וראה רמב"ן עה"ת בראשית לח טז; [35] משנה כלים כח ט; [36] פסחים קיג ב; [37] רמב"ן עה"ת בראשית לח טז. וראה עוד בשו"ת הריב"ש סי' תכה; [38] כתובות לז א; [39] פסחים קיג א; סנהדרין עו א; [40] ראה לדוגמא - משלי ו כו; שם כט ג; ברכות לב א; ע"ז יז א; [41] רמב"ן עה"ת דברים כג יח; [42] שו"ת הרא"ש כלל קז סי' ו; רמ"א אבהע"ז קעז ה; [42] הנוסח הובא בס' המשפט העברי, ח"ב, עמ' 659; [44] רמ"א שם; [45] רמ"א אבהע"ז קנד א; [46] ויקרא יט כט; [47] תו"כ קדושים ז א-ד; סנהדרין עו א. וראה מחלוקת רש"י ורמב"ן עה"ת ויקרא שם. וראה באריכות רמב"ם נערה בתולה ב יז; רמ"א אבהע"ז קעז ה; [48] ויקרא כא ט. וראה רש"י, רשב"ם, רמב"ן ואור החיים עה"ת בראשית לח כד; [49] תו"כ אמור, א טו; סנהדרין נ-נא - מחלוקת אם בארוסה או בנשואה; רמב"ם איסורי ביאה ג ג - בנשואה דווקא; [50] תו"כ וסנהדרין שם; רמב"ם שם; [51] רמב"ם אישות א ד; שם נערה בתולה ב יז; [52] הראב"ד שם. לפי הספרים החיצוניים - ספר היובלים כ ד, שם מא כח, ולפי פילון האלכסנדרוני עונשה של כל זונה הוא בסקילה. וראה ברמב"ן ובאור החיים עה"ת בראשית לח כד, במנהגי העמים שלפני מתן תורה; [53] אכן לפי יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ד, ח כג - אסורה זונה גם לישראל; [54] ויקרא כא ז; שם יד; קידושין עז א; יבמות פד ב; רמב"ם איסורי ביאה יז א,ה; טושו"ע אבהע"ז ו א; [55] יבמות סא א-ב. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יב, ע' זונה, עמ' מט-נא בגדרי שיטות התנאים; [56] רמב"ם איסורי ביאה יח ב; שם יד ג; טושו"ע אבהע"ז ו ח; שם טז א. בגדרי מצבים אלו, ואם דווקא איסורי מיתה וכרת, או גם איסורי לאו ועשה - ראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יב, ע' זונה, עמ' נב-סא. אכן, יש מהפוסקים הסבורים להחמיר כדעת כל הגדרות התנאים, פרט לדעת רבי אליעזר, וכולם אסורים לכהן - ראה יראים השלם סי' לח; סמ"ג לאווין קכא; יש"ש יבמות פ"ו סי' כו; [57] רמב"ם איסורי ביאה יח ו; טושו"ע אבהע"ז ו ט; [58] מנ"ח מ' רסו סק"ז. וראה שם שתמה מדוע הזכיר הרמב"ם רק לענין תרומה. וראה בקרן אורה יבמות נה ב ד"ה וצריך; [59] דברים כג יט; [60] דברים כג יט; [61] רמב"ם איסורי מזבח ג ז; [62] תמורה כט א; רמב"ם¯איסורי מזבח ד ח; [63] תמורה ל ב; רמב"ם איסורי מזבח ד יד. וראה פרטי דינים ביחס לאתנן זונה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ב, ע' אתנן זונה, עמ' שה ואילך; [64] דברים כג יח. וראה רש"י שם. אמנם הרמב"ן פירש שאין לאו מיוחד לקדש בנוסף ללאו של משכב זכור, והאזהרה בפסוק שלא יהיה קדש בבני ישראל הוא על בית הדין שיבער הזונות והקדשים מן הארץ.