עד כמה חייב אדם לסכן עצמו על מנת להציל אחרים - הערות (2)

לכבוד העורך ,

אחרי דשה"ט באה"ר,

שלמי תודה לכם על חוברת אסיא (מ"א), שהביאה לי שמחה של תורה במאמרים החשובים שבה.

הרב יצחק זילברשטיין, במאמרו (עמ' 6) כותב בפשיטות: "כי לפי דין תורה אסור לאשה שחלתה באדמת לבצע הפלה מלאכותית. ואפילו אם היה ברור לנו שהעובר יולד בעל מום, אסור להרגו במעי אמו, כשם שאסור להרגו לאחר שיצא לאויר העולם, אלא שההורגו אז חייב מיתת בית דין, ואילו ההורגו במעי אמו חייב מיתה בידי שמים ...". והנה המחבר נמשך בפסק זה אחר פוסקים גדולים וחשובים, וביניהם הרה"ג א.י. אונטרמן זצ"ל (בנועם כרך ו, עמ' א ואילך) והגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל (ראה "לתורה והוראה" ז, 20-9, הודפס שנית בספר אסיא ב, 98-94; הלכה ורפואה א, שד-שו; ספר הזיכרון לגר"י אברמסקי זצ"ל, ירושלים תשל"ח, עמ' תסא-תסט). אולם כנגדם יש פוסקים המקילים, וביניהם הרב ש. ישראלי שליט"א (עמוד הימיני, סי' לב) ; בעל שרידי אש, הרב י.י. ויינברג זצ"ל (נועם כרך ט, עמ' קצג) ; הרב א.י. וולדינברג שליט"א (ציץ אליעזר ח"ט, סי' נא, שער ג, פרק ג, אות ט; בתשובה לפרופ' מאיר, ספר אסיא ב, עמ' 98-95, פורסם אח"כ בציץ אליעזר חי"ג, סי' קב; וציץ אליעזר חי"ד, סי' ק - תשובה להשגות הגר"מ פיינשטיין זצ"ל עליו).

אמנם ברור שזכותו של הרב זילברשטיין שליט"א לפסוק כדעתו, אולם כיון שהדבר תלוי באשלי רברבי, (ראה סקירותיו המאלפות של ד"ר א. שטינברג, ספר אסיא א, עמ' 196-98 ועמ' 124-107) 1 כמדומה שבמדור הנקרא "הלכה למעשה" קביעת "דין תורה" כה פסקנית ראויה להערת העורך שיפנה לדעות החולקים.

ואחתום באה"ר כנה"ר ונפש יד"ע הדורש שו"ט כל הימים,

 הרב יהושע בן-מאיר

1 .ראה גם דניאל סיקלר, היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי, שנתון המשפט העברי ה (תשל"ח) 207-177.

 

 (מקור: אסיא מב-מג (יא, ב-ג), ניסן תשמ"ז, עמ' 147-146)