פסק הלכה רפואי במשקפיים של המולדת הסובייטית

 

פנחס ליבזון

 

"פסק הלכה" רפואי במשקפים

של ה"מולדת הסובייטית" *

 

א. בספרו "עשה לך רב" משיב הרב חיים דוד הלוי לשאלה "אם מותר לכהן ללמוד רפואה" 1 . בסוף תשובתו מעיר המחבר "אחרי כתבי התשובה  הנ"ל ראיתי בעתון 'הצופה' מיום ו' תמוז תשל"ח שבחוברת סאוו. היימלאנד (מארס 78) פורסם מכתבו של החפץ חיים לכהן אחד מתלמידיו בו הוא מתיר לו ללמוד כירוגיה חרף ההכרח לבוא ע"י כן במגע עם גופות נפטרים. קשה מאד לסמוך על פרסום כזה לשם פסק הלכה, ולא ציינתיו אלא לתועלת המעיינים" עכ"ל.

לדעתי אין לסמוך כלל על ה,,פרסום" הנ"ל, וספק אף אם יש בו תועלת כל שהיא למעיינים. כדי להוכיח זאת ברצוני לבחון בקצרה "מכתב" זה, מקום פרסומו, רקעו הביבליוגרפי והשתלשלות העניינים שבאה בעקבות פרסומו.

 

ב. להלן ה"מכתב" במקורו האידי2 ותרגומו לעברית 3 .  

"שלום ושלוה לתלמידי האהוב

ביותר, המלא תורה כרימון. תלמידי

בלב כבד משיב אני לשאלתך.

לאחר הרהורים מרובים הגעתי

למסקנה זו : אם לגבי דבר כה קדוש

כשבת אפשר לחללה במקרה של פקוח

נפש, כן גם אתה על סף

לימודי הרפואה שלאחריה אי"ה

תעסוק בריפוי יהודים שהוא פקוח

הנפש הגדול היותר, אל תסתכל על

האיסור ומותר לך לעשות את  

כל מה שהרפואה תובעת. ואלקים

ימחול לשנינו על חטאנו אם טועים

אנו חלילה".

(אידיש

"שאלעם איו מרידו צו מייי באליבטסטן 

א בהךמ:קערנער. טאלממע יעיקירי,

קירי, מטו א שווער הארץ ענטפער איך

דיי "ף ט"ו אנמרעט נאר נאך א מאך

איא מאסקנגע : מאדאך אזא הייליקע

זאך, חי שאבעס, מעג מען צ41ב ו

ק1עך נעפעשויעגו פאר""ןעיי את ויא

כעדיק מאבה איז אויך דו, קוים גייס

טי לעינען דאקטאריע און וועסט דאך

דערגאכדעם, אימירצעשעם, גין ההלן

יידה ויאס ס איז דער גרעסטער פיקו1

נעפעש אז איך דוו ניט געעל

קיקט אפן פארבאט, מעגסטו סאן אלק

ייאס די דאקטאריע פאדערט. און גאפ

זאל אונדז ביידן פארגעבן די וינד, אויב

מיר גומזן דא, כאלילע".)

 

ה"מכתב" מופיע כחלק מרשימה ספרותית שפורסמה בסאוו. היימלאנד. כתב-עת זה שהחל להופיע ב-1961 ועיקרו ספרותי-אמנותי, מכיל פרוזה, שירה, ביקורת ספרותית, זכרונות ומאמרים אידיאולוגיים שענינם החברה הסובייטית ותרבותה 4 . רוב משתתפיו הם סופרים אידיים ששרדו לאחר טהורי סטאלין. עורכו הראשי הוא אהרון ווערגוליס. זהו כתב-עת "מטעם", והחומר המתפרסם בו משקף נאמנה פטריוטיזם סובייטי ונאמנות לקו המפלגה.

 

הרשימה הספרותית-פולקלוריסטית בה מופיע ה"מכתב" הנ"ל משקפת נאמנה קו זה. כל כולה לא באה אלא להעמיד זה מול זה את גישתה "צרת האופק" של היהדות מול "אופקיה הרחבים" והאוניברסליים של התרבות הרוסית ; עולמו הקטן והצר של החפץ חיים זצ"ל והנאיביות שלו, מול גישתם ה"נאורה" של הרופאים הסובייטיים 5 .

 

ג. הרקע למכתב "ההלכתי".

 

המחבר מתאר מסיבת יום הולדת לכבודו של רופא יהודי כהן שהגיע לגבורות. במהלכה של המסיבה מספר הרופא מזכרונות נעוריו, ובין השאר כיצד עזב את הישיבה והגיע ללימודי הרפואה, בהיתרו של החפץ חיים זצ"ל. מחבר הרשימה לא ראה כנראה את המכתב, וגם שמו של הרופא אינו נזכר במלואו.

הסקת מסקנות מתשובה כלשהי כרוכה בהכרת רקעה ההיסטורי הכללי, בידיעת המקרה הקונקרטי לפרטיו ובידיעתה המלאה של השאלה, ואלה אינם ידועים כלל. לכן יש להטיל ספק במהימנותה של ה"תשובה" המופיעה ברשימה הספרותית וללא ציון תאריך.

יש לציין שב"תשובה" עצמה אין מדובר כלל על מקצוע הכירורגיה אלא על לימודי רפואה כלליים.

 

ד. ההשתלשלות לאחר הפרסום

 

השתלשלות הענין לאחר פרסום הרשימה בסאוו. היימלאנד גם היא אינה נקיה מחשד.

אחד מקוראי "הצופה", דוד יוסיפון, פנה בבקשה לקבל את כתובתו של בעל הרשימה הנ"ל בתקוה להשיג צילום של המכתב6 . וכך הוא מתאר את תשובת המערכת : "והנה לתמהוני אני מקבל תשובה "אדיבה" מיום 3.5.78 חתומה על ידי אחד העורכים ב. מאגילנער, אך בקשתי נדחית בהחלט". העתק התשובה מצוי במחלקת כתבי היד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וזו לשונה (בתרגום עברי) : "לדאבוננו אין באפשרותנו למלא את בקשתך".

 

ה. סיכום    

לאור מקום הדפסתו, צורת פרסומו, מטרתו והעדר רקע קונקרטי, יש להתייחס בחשדנות רבה ל"מכתב" זה. סירוב של המערכת למסור ולו רק את כתובתו של בעל הרשימה אך מוכיחה מגמה זה. כך שמבחינה מדעית או הלכתית אין, כנראה, תועלת כלשהי למעיינים ב"מקור" מסוג זה.

 

* שמו של הבטאון הרוסי "סאוועטיס היימלאנד" בתרגום עברי.

1 ח. ד. הלוי, עשה לך רב, חלק ג', תשל"ט, עמ' קנט-קס.

2 סאוועטיס היימלאנד, מרץ 1978, עמ' 111. מופיע בתוך רשימתו של ארן זייטשיק "די צערשטערטע הייליקייט".

3 תודתי נתונה לגב' יפה אלון על עזרתה בתרגום הקטעים לעברית.

4 בקורת מפורטת ראה : ש אברמוביץ, כתב-העת הסובייטי החדש באידיש, מולד כ, תשכ"ב, עמ' 17-11.

5 כדוגמא נסתפק בקטע אחד מיני רבים המדבר בעד עצמו :

איצטער אבער, רויקערהייט, האב איך אוורכגעלייענט רעם גאנצן טעקסט. ציישן אנדערס האב איך פאר זיך דערזען דעה "ראדונערס" הויפט-ארגומעגט :

"קוים גייסטו לערנען דאקטאריע און וועסט דאך דערנאכדעם, אימירצעשעם, גטן היילן ייון." מעגסטו"...

וער משיקער אדגומענט האט ,איצטער אויסגעוען אין מהנע אויגן ונילד אוי מיטלאלטעריש. "תעסט גין 'היילן ידן, דעריבער מעגסטו"...

- יי ענג :יי ;דאלעדאמעסדיק איז דיין וועלט, מיין טייערער און הפליק-געיעזענער רעבע !: - האב אנך .אויסגערופן. - ווי ומאל דיין קוק, חי באגרענעצט דיין גייסט ! 'די וועלט איז .פאר דיר געגוען דיין שטעטל, און די יידן - די גאנצע מענטשהייט... כ'מוז אבער :צוגעבן, 'אז .מיר פערזענלעך איז אדהייעם ליב דעם "ראדונערס" פאשטעס, זין נאיווע פרומקעט. :בא .מיר איז פארבליבן צו אים א געפיל פון אכטונג אנשטאס הייליקייט, אפשיי .אגשטאט פארגעטערונג...

(תרגום :

עתה בנחת קראתי את הטקסט כולו ובין היתר שמתי לב לטענתו העיקרית של ה"ראדונר" :

"כך גם אתה על סף לימודי הרפואה, שלאחריה אי"ה תעסוק בריפוי יהודים ...מותר לך". טענה זו נראתה עתה בעיני פרועה וכאילו מימי-הבינים. "בריפוי יהודים מותר לך".

כמה צר ומוגבל לד' אמות הינו עולמך, רבי היקר והקדוש לשעבר - קראתי. "כמה צרה ראייתך, כמה מוגבלת רוחך. העולם כולו היה עבורך העיירה, והיהודים האנושות כולה.

צריך אני להודות אמנם שעלי אישית חביבה עד היום פשטותו של ה"ראדונר" ואמונתו הנאיבית. אך נשאר לי לגביו רגש של הערכה במקום קדושה, דחיה במקום הערצה").

ולעומתו הרופא הסובייטי מתואר במאמר כבעל מוסר עליון והומניסט רחב-אופקים. בעל הזכרונות מרבה להביע במאמר יחס של זלזול ולגלוג לעולם התורה ולשיטת לימודה, כך שלמעשה אין כאן מקום לנאמנות הלכתית תורנית.

6 הצופה ו' תמוז תשל"ח.