הקדמת קריאת שם לילוד חולה - תגובה להערות

 

הרב מרדכי הלפרין

 

 

אני מודה לרב דב בלר על הערותיו המורחבות, ואתייחס להערות ההלכתיות.

א. בהערה לפרק ב סעיפים 3 ו-4:

דיוק בדברים הכתובים יראה למעיין כי הקדמתי תרופה למכה. בסיכום הדברים (שם סעיף 4) כתבתי "בפשטות לשון האבודרהם ניתן להבין כי קריאת השם קדמה למילה... וברור שמדברי האבודרהם אין מקור למנהג הצמדה זה". והדברים נכתבו תוך ידיעת האפשרות הדקדוקית אותה מזכיר כת"ר בדבריו, ולכן למרות שהגרמ"ב פירוטינסקי שליט"א 1 נקט בדעת האבודרהם שנראה שכבר קרא שמו, נזהרתי וכתבתי רק "שמדברי האבודרהם אין מקור למנהג הצמדה" של קריאת השם לברית. (וראה מש"כ שם ע"פ ס"ח. ואמנם גם בדעת האבודרהם מסתבר כדעת הגרמב"פ, שכוונת האבודרהם: נקרא בלשון עבר. הטעמים שונים 2 , ואכמ"ל).

 

ב. בהערה לפרק ד' (בסוגריים) כותב כת"ר ומסתייע ביעב"ץ שאין בשבירת הכלים איסור בל תשחית גם ללא היתר של צורך, משום שמדובר בכלים סדוקים שכבר אינם בעלי ערך.

אף כאן יבחן נא כת"ר את דבריו: האם כלים סדוקים הנקנים בשוק בדמים קלים (רש"י) אין בהם משום בל תשחית? אתמהה !

אין ספק שאיסור בל תשחית קיים גם על דמים מועטים כל זמן שהם נקראים דמים (היינו יותר משוה פרוטה) כמו שמפורש בדברי רבנו יונה3 ז"ל.

ולכן קשה לתלות בדברי היעב"ץ כוונה כזו, אלא ודאי כוונתו לומר שאם ניתן להשתמש בכלים סדוקים זולים לצורך משחקי הילדים אזי אם קונים כלים שלמים לצורך זה עוברים על בל תשחית, ולכן ההקפדה על הכלים הפחותים.

 

ג. שם, לענין התוקף ההלכתי של המלצת הרופא, עיין בהערה 5 במאמרי שם, ויש להוסיף את דברי החת"ם סופר4 שגם אם "אין לסמוך על הרופאים על גוף פרטי מה שהם שפטו בשכלם על גוף זה, אבל המה נאמנים בדברים כלליים שהמה מקובלים שיש כך וכך בעולם".

 

ד. לענין הכרעת ההלכה למעשה ראה מכתבו של המוהל הרב חיים מילר בשם גדולי הדור שליט"א : הגר"מ פיינשטיין, הגרא"מ שך, ואחרים (ב"אסיא" לה 5 , (עמ' 79), ויש להוסיף שכן פסק גם הגר"י זילברשטיין שליט"א בשיעוריו לרופאים6 , עפ"ד חמודי דניאל ובעל כורת הברית7 .

 

1 . בספר הברית רס"ה ליקוטי הלכות ס"ק מז וס"ק נא.

2 . לדוגמא : נושא המשפט בברכה הוא התינוק ולא הנוכחים, ולכן דחוקה אפשרות הפירוש בלשון עתיד. גם הפירוש בלשון הווה צ"ע שכן אם אנו מציינים את העובדה שהוא נקרא בהווה עדיין חסרה עצם פעולת קריאת השם. ולכן מסתבר שלשון נקרא בברכה זו לדעת האבודרהם ובעל העיטור היא כמשמעות המלה בספר קהלת: "מה שהיה כבר נקרא שמו" (קהלת ו, י) הינו בלשון עבר.

3 . שערי חשובה, שער שלישי, סי' פב.

4 . שו"ת חת"ס, יו"ד סי' קנח.

5 . וכן בספר אסיא ד, עמ' 244- 245.

6 . לעיל עמ' 47, תשובה לשאלה ד'.

7 . הובאו במאמרי ב"אסיא" שם, בסוף פרק ג.