קביעת אבהות באמצעים אימוגנטיים: בעיה הלכתית ורקע מדעי

 

חיים בראוטבר, מרדכי הלפרין, דוד נלקן

 


פרק א'

הצגת הנושא

 

עם פיתוחו של הענף המדעי הקרוי אימונוגנטיקה בעשור האחרון, חלה פריצת דרך באפשרויות המעשית לקביעת אבהות ולשלילתה1. מטרת מאמר זה להציג את העקרונות המדעיים והנסיוניים עליהם מושתת תהליך קביעת אבהות (ואמהות) על ידי בדיקת מערכת תאום הרקמות (HLA) של הנבדק ושל הוריו האפשריים, כרקע לדיון הלכתי מקיף האמור להתפרסם בע"ה בקרוב2 .

נציג אם כן את השאלות ההלכתיות המתעוררות בד בבד עם ההתפתחות המדעית, ונמשיך בהצגת הרקע המדעי הרלוונטי לנושא.

למעשה יש לענות על השאלות הבאות :

1. מהי ההתיחסות ההלכתית לתוצאה של בדיקות מעבדה השוללות אבהות ?

2. מהי ההתיחסות ההלכתית לתוצאות בדיקות הקובעות באופן חיובי אבהות ?

3. מהי ההתיחסות ההלכתית לכללים מוסריים ואתיים של החוקרים העוסקים בבדיקות של קביעת אבהות ?

יש להדגיש ששתי השאלות הראשונות מתיחסות הן לדיני ממונות כגון ירושה ומזונות, והן לדיני ממזרות הקרובים מאוד לקטגוריה של דיני נפשות.

 

פרק ב'

נקודות לבירור הלכתי

 

במסגרת של דיון הלכתי מקיף יש להתיחס לנקודות הבאות :

1. מבחינה הלכתית מהי האמינות של תאוריות מדעיות המבוססות על הערכה אישית של איש המדע או על נסיונות לא מבוקרים ? (ראה למשל : שו"ת הריב"ש ס' תמ"ז) 3 .

2. מהי האמינות (מבחינה הלכתית) של התאוריות המדעיות המבוססות על מערכת נסיונית מבוקרת וגלויה, אשר ניתנת לחזרה חופשית על ידי כל חוקר ? (ראה למשל : רמב"ן עה"ת בראשית ט' י"ב "...ואנחנו בעל כרחנו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש נראה כמראה הקשת") 3 .

3. מתי ניתן מבחינה הלכתית לקבוע בוודאות קיומו של חוק טבע על סמך מדגם סטטיסטי גדול ככל שיהיה ? האם הדבר נכון תמיד כמו שמצינו לגבי "רובא דליתא קמן" 4 כאשר על סמך מדגם של דורות נקבעה העובדה הביולוגית שרוב בהמות אינן טרפות 5 , או שמא אין קביעה כזו מסורה לכל ?

4. מה מקומם של דיני ממזרות מבחינת "דיני הראיות" בהלכה ? הכוונה בשאלה זו היא : האם לשם קביעת ממזרות די בהוכחה חד-משמעית של תוצאה (הנובעת בהכרח מסיבת הממזרות) כשם שהדבר נכון בדיני ממונות, או שמא לגבי קביעת הממזרות דורשת ההלכה עדות על עצם המאורע הקובע המהווה את הסיבה לממזרות (ואין די בהוכחה של התוצאה), כשם שהדבר נכון בדיני נפשות 6 .

5. האם קיימת סתירה בין המסקנות האימונוגנטיות לבין דעתם של חז"ל בתלמוד ? (אם אכן קיימת סתירה כזו, מה המשמעות ההלכתית של מחלוקת מעין זו ?) 7

6. מהו הרקע המדעי האימונוגנטי, מהו הרקע הנסיוני והשיטה המעבדתית המשמשת לבדיקת אבהות בשנים האחרונות ?

כתרומה ראשונית 8 לדיון הלכתי זה, נציג לפני הקוראים את הרקע המדעי החדיש לקביעה חיובית ולשלילה של אבהות בשיטות אימונוגנטיות, או, במילים אחרות, ננסה לענות קודם כל על שאלה מס' 6.

 

פרק ג'

אנטיגנים ונוגדנים

 

מזה מאות שנים (לפחות) ידוע שאצל אדם החולה במחלות מסוימות מתפתח חיסון כנגדם והמחלה איננה חוזרת 9 , או שחוזרת בצורה קלה בלבד10 . חיסון זה נובע מיכולת הפרט "להכיר" חומרים זרים כגון חיידקים וגורמי מחלות אחרים, ועם "ההיכרות" מתעורר מנגנון ההגנה החיסוני כנגד החומרים הזרים, כדי לבטל את פעילותם המזיקה. בשפה המקצועית 11 קרוי הגוף הזר (המעורר את מערכת החיסון) בשם אנטיגן. אנטיגנים זרים אינם חייבים להיות דוקא חיידקים. גם וירוסים, פטריות פרודות חלבוניות ותאים שמקורם ברקמה של אדם זר או כדוריות דם זרות, מהוים אנטיגנים הגורמים ליצירת נוגדנים ספציפיים כנגדם. חלבוני הפלסמה המתהוים בגוף כתגובה לגירוי האנטיגן קרויים נוגדנים (antibody), נוגדנים אלו הינם בעלי כושר היצמדות לאנטיגן הפולש, והם בעלי התכונה המופלאה של היכולת להצמד לאנטיגן מסוים בלבד12 . במילים אחרות: כל נוגדן "מכיר" אנטיגנים ספיציפיים אליהם הוא מסוגל להקשר, בעוד שאינו מגיב כלל עם אנטיגנים אחרים, כדוגמת ההתאמה הספציפית בין מפתח למנעול. הקישור-ההצמדה לאנטיגן הפולש הינה שלב ראשוני בתהליך המביא בסופו של דבר לפגיעה באנטיגן הפולש וביטול פעולתו המזיקה.

תהליך החיסון כולל אם כן :

1. הכרות ראשונית עם האנטיגן.

2, הפעלת מערכת יצור נוגדנים המתאימה לאנטיגן מסוים זה.

3. מערכת זו יכולה מכאן ולהבא להגיב במהירות וליצור נוגדנים עם חדירה מחודשת של האנטיגן המוכר.

(מן הראוי לציין שיצירת נוגדנים היא רק אחת מצורות ההתגוננות של הגוף כנגד חדירה זרה לתוכו, וקיימות צורות התגוננות נוספות13 שלא נדון בהם במסגרת זו). כיום, בעזרת טכניקות חדישות, ניתן אפילו לסמן נוגדנים על ידי הצמדת חומר פלורוסנטי אליהם ולצלם בהגדלה גבוהה את קבוצות הנוגדנים הצמודים לאנטיגן המתאים14 .

 

פרק ד'

מערכת אנטיגנים מטיפוס HLA - מערכת תאום הרקמות

 

בדור האחרון התברר שלמעשה כל תאי הגוף המכילים גרעין תוך-תאי (כולל כדוריות הדם הלבנות), הינם בעלי מערכת אנטיגנים מיוחדת מטיפוס HLA15 הקובעת למעשה את אפשרויות ההשתלה של אברים ורקמות מאדם לאדם 16 . לדוגמא : אם נשתיל כליה מאדם אחד לשני, אזי אם תהיה זהות בין האנטיגנים מטיפוס HLA של התורם לאלו של הנתרם (מצב נדיר ביותר פרט למקרים של תאומים זהים) - השתל ייקלט בדרך-כלל ללא קשיים, שכן האנטיגנים מטיפוס HLA שעל פני תאי השתל לא יוכרו על ידי מערכת החיסון כאנטיגנים זרים. לעומת זאת אם האנטיגנים מטיפוס HLA של התורם יהיו שונים מאלו של הנתרם, אזי תוך מספר ימים יתחיל מקבל השתל ליצור נוגדנים ספציפיים נגד האנטיגנים מטיפוס HLA של רקמת התורם, ובסיוע של מנגנוני הגנה נוספים של מערכת החיסון יידחה השתל ויהרס.

עובדה חשובה נוספת התבררה בשנים האחרונות 17 : מערכת אנטיגנים מסוג HLA היא מערכת תורשתית18 . או במילים אחרות, חלק מהאנטיגנים מסוג HLA מקורם באב והחלק השני מקורם באם. בעשרות אלפי הבדיקות שנערכו לקביעת האנטיגנים מסוג HLA במשפחה נמצא הקשר התורשתי הברור בין הצאצאים להוריהם 19 . יתר על כן, במחקרים שנערכו התברר שבכל  סוגי היונקים אשר נחקרו עד עתה נמצאה מערכת גנטית מרכזית כדוגמת הHLA אשר לה השפעה מירבית על גורלו של השתל. מערכת גנטית זו אחראית להימצאותם של אנטיגנים ספציפיים של תאום רקמות על פני מעטפת התא בכל רקמות הגוף.

באדם, הכדורית האדומה הבשלה אינה מכילה גרעין ואין היא נושאת על פניה אנטיגנים HLA. אנטיגנים אלה, האחראים, כאמור, לעירור מנגנון התגובה החיסונית אשר בעטיו נדחה בסופו של דבר השתל, נקראים אנטיגנים של תאום רקמות – histocompatibilityantigens. האנטיגנים האחראים לעירור תגובה חיסונית חזקה ועקב כך דחיה מהירה של השתל נקראים major histocompatibility antigens ובהתאם, נקראת המערכת הגנטית האחראית לאנטיגנים אלה - מערכת תאום הרקמות המרכזית - major histocompatibility complex – MHC. האנטיגנים של מערכת תאום הרקמות המרכזית של האדם נתגלו לראשונה על פני הכדוריות הלבנות של הדם, ומכאן נגזר שמה של מערכת זו - Human Leukocyte Antigens או בקצרה : מערכת ה-HLA20 .

על ידי חיסון מכוון, למשל על ידי הזרקת כדוריות לבנות מבעל-חיים אחד למשנהו המשתייך לאותו מין (species) ניתן לקבל נוגדנים ספציפיים נגד האנטיגנים של תאום רקמות. באמצעות נוגדנים אלה ניתן ללמוד על האנטיגנים של מערכת תאום הרקמות המרכזית של אותו בעל-חיים. (בבן-האדם אין שיטה זו של חיסון מכוון מקובלת, ונמצא פתרון לקבלת נוגדנים ספציפיים באמצעות חיסון טבעי. תהליך זה קורה למשל בנשים המתחסנות בזמן ההריון, כלומר הן מפתחות נוגדנים ספציפיים נגד אותם האנטיגנים של תאום רקמות של העובר אשר מקורם באב). לאחר קבלת נוגדנים ספציפיים המכירים אנטיגנים HLA מסוימים, ניתן לבדוק רקמה או תאי דם לבנים של התורם אם הם מכילים את אותו האנטיגן "המוכר" על ידי הנוגדנים הללו.

הדרך הנסיונית היא די פשוטה מבחינה עקרונית 21 , ומתבצעת על ידי בדיקה סרולוגית של תאי דם לבנים (לימפוציטים) בנוכחות הנוגדנים הידועים, כאשר התאמה ("הכרות") בין הנוגדנים לאנטיגן תגרום להצמדה של הנוגדן לאנטיגן ובהמשך לשרשרת תגובות הניתנות לתצפית אנושית. כאשר אין האנטיגנים "מוכרים" לנוגדן המסויים - לא תהיה כל תגובה. כאשר מבצעים בדיקה זו עם מבחר של נוגדנים מתאימים מטיפוס anti-HLA ניתן לדעת אילו אנטיגנים HLA מצויים על פני התאים הנבדקים של התורם.

 

פרק ה'

עקרונות התורשה של אנטיגנים מטיפוס HLA

 

ניתן לראות כי הנושא של תאום רקמות עניינו בשני תחומים : תורת החיסון (אימונולוגיה) מזה, ותורשה (גנטיקה) מאידך, ובהתאם שייך נושא זה לתחום האימונוגנטיקה.

כאמור לעיל, כל תא מגורען בגופנו נושא על פניו, לפי הידוע היום, פסיפס של תריסר אנטיגנים שונים של HLA. ששה אנטיגנים מורשים מן האם, וששה מן האב. על מנת להבין את התורשה של אנטיגנים HLA נסביר עתה מספר מושגי יסוד 22 .

לאדם 46 כרומוסומים הממוקמים בגרעין התא והמאורגנים ב-22 זוגות של כרומוסומים זהים הנקראים אוטוסומים (autosomes). זוג נוסף, ה-23 במספר הינו כרומוסומי המין, היינו: שני כרומוסומים X בנקבה או כרומוסום X וכרומוסום Y בזכר. כל זוג כרומוסומים ניתן לזיהוי על פי צורתו, ובהתאם, לכל זוג מספר סידורי מ-1 עד 22. (ראה תמונה מס' 2 ומס' 3.).

בכל זוג של אוטוסומים, כרומוסום אחד מקורו מן האב וכרומוסום שני מן האם. הכרומוסומים הם אלה המכילים את החומר התורשתי המצפין בחובו את כל המידע בדבר תכונותיו של בעל החיים. ואכן החומר התורשתי מאורגן לאורך הכרומוסומים ביחידות מידע זעירות הנקראות גנים (genes), כאשר כל גן אחראי להופעתה של תכונה מורשת אחת בלבד. כדוגמא : אנטיגן HLA על פני מעטפת התא. מיקומו הגיאוגרפי של גן בכרומוסום נקרא אתר locus וברבים loci היות ובאדם אנו מצפים לזהות תריסר אנטיגנים HLA בכל תא, יהיו בהתאם תריסר גנים האחראים להופעתם של אנטיגנים אלה. גנים אלה ממוקמים ב-12 אתרים : ששה בכרומוסום המורש מן האב, וששה בכרומוסום המורש מן האם. לאתרים - loci אלה ניתן הסימון הבא : A,B,C,D,DR,SB23 .

עד עתה זוהו כמאה אנטיגנים שונים בכל ששת האתרים במערכת ה- HLA24 , אנו רואים איפוא כי זו מערכת המצטיינת ברבגוניות רבה. על מנת לפשט את המינוח נהוג לסמן כל גן HLA ובהתאם כל אנטיגן HLA במספר סידורי וכן באות המסמלת את האתר בו הוא ממוקם לדוגמא :  HLA-A1 פרושו אנטיגן מס' 1 אשר הגן האחראי להופעתו ממוקם באתר A. ובדומה לכך, HLA-B5, אנטיגן מס' 5, אשר הגן האחראי לו ממוקם באתר B, לעיתים יופיעו מספרים זהים לאנטיגנים HLA אך האתר בר הם ממוקמים שונה. וכדוגמא : HLA-C1, אנטיגן מס' 1 הממוקם באתר C. האנטיגנים HLA-A1 ו- HLA-C1 הינם שונים בתכלית זה מזה ומייצגים תכונות שונות על פני מעטפת התא.

קריאת אתרי ה- HLA בכרומוסום באמצעות אותיות מאפשר לקבץ את האנטיגנים HLA לסדרות : אנטיגנים HLA מסדרה A,B,C,D,DR,SB. לכל אדם שני אנטיגנים בלבד מכל סדרה : 2 אנטיגנים מסדרה A, 2 אנטיגנים מסדרה B וכו'.

 

פרק ו'

השיטה המעבדתית לזיהוי אנטיגנים ולקביעת אבהות

 

מהי השיטה המעבדתית לזיהוי אנטיגנים HLA ? כאמור לעיל, אחת הצורות בהן הגוף מתמודד עם חדירת אנטיגנים זרים מן החוץ הינה יצירת נוגדים ספציפיים המסוגלים להכיר ולהגיב עם אנטיגנים אלה. ואכן זיהוי האנטיגנים HLA מבוסס על תגובתם של נוגדים ספציפיים עם אנטיגנים אלה.

בדיקת HLA מבוצעת בדגימת דם אשר מתוכה מפרידים את התאים הלבנים ובודקים בהם את האנטיגנים HLA. באמצעות בדיקת ה- HLAשל פרט מסוים מתקבל הפנוטיפ (phenotype) שלו. כלומר, הפנוטיפ מייצג את פסיפס האנטיגנים על פני מעטפת התאים של פרט מסויים. על ידי בדיקת ה-HLA של אביו ואמו של אותו פרט ניתן לקבוע אילו אנטיגנים  HLAהוריש האב, ואילו אנטיגנים HLA הורישה האם לאותו פרט. היינו על ידי בדיקת HLA של ההורים והצאצא ניתן לקבוע את המבנה הגנטי של מערכת ה-HLA שלהם. מבנה גנטי זה נקרא גנוטיפ genotype)). כבר אמרנו כי כל המידע בדבר מערכת ה-HLA מורש באמצעות ששה אתרים על פני כרומוסום אחד מן האב ועל פני כרומוסום אחד מן האם. נהוג לקרוא לרצף האנטיגנים HLA הנמצא על פני כרומוסום אחד הפלוטיפ (haplotype), היינו הפלוטיפ אחד מקורו באב, והפלוטיפ שני באם, ושני ההפלוטיפים האלה יוצרים את הגנוטיפ של הצאצא. לצורך הדגמה נסתפק בשני אתרי HLA בלבד : A ו- B. במקרה זה מספר האנטיגנים HLA הצפוי על פני התא הינו ארבעה: שניים מסדרה A ושניים מסדרה B. והרי הדוגמא:

 

לפנינו אם אשר לה האנטיגנים HLA הבאים : A25,A28,B14,B18

אב ולו האנטיגנים HLA הבאים: A1,A26,B17,Bw38

צאצא ולו האנטיגנים HLA הבאים : A1,A28,B14,B17

לכאורה אפשריים הצירופים הבאים:

מן האם יכול היה הצאצא לרשת A25,B14 A25,B18 A28,B14 A28,B18

ומן האב יכול היה הצאצא לרשת A1,Bw38 A1,B17 A26,B17 A26,Bw38

בבדיקת ה-HLA של הצאצא נמצא שהוא נושא את האנטיגנים : B14,B17 A1,A28, המהווים את הצירוף הגנטי (הפלוטיפ) שהוא ירש מאמו A28,B14 ומאביו A1,B17.

יוצא איפוא שהמבנה הגנוטיפי של מערכת ה-HLA של ההורים והצאצא הינו כדלקמן :

האם A28,B14/A25,B18

האב A1,B17/A26,Bw38

הצאצא A1,B17/A28,B14

הציור בתמונה 5 מדגים את התורשה של מערכת ה-HLA במקרה דנן.

נהוג לסמל את ההפלוטיפים של האב באותיות a,b ושל האם d,c (ראה ציור) ועל כן הגנוטיפ של הצאצא הינו a/c.

כסיכום : קיימות ארבע צורות של הורשת הפלוטיפים של מערכת ה- HLA לצאצאים : a/c, a/d, b/c, b/d.

ועתה ניטול דוגמא היפותטית לגבי מקרה רגיל בו זהות האם והילד ידועה, אך יש לקבוע זהות האב בין שני אבות נטענים:

בבדיקת HLA של האם נמצא הפנוטיפ : A25,A28 B14,B18

בבדיקת HLA של הצאצא נמצא הפנוטיפ : A9,A25,B15,B18

בבדיקת HLA של אב נטען א' נמצא הפנוטיפ : A1,A26,B17,Bw38

בבדיקת HLA של אב נטען ב' נמצא הפנוטיפ: A9,A11,B15,B40.

מן הפנוטיפ הנ"ל ניתן לראות כי הצאצא ירש מן האם את ההפלוטיפ: A25,B18. יוצא איפוא כי הפלוטיפ השני של הצאצא, A9,B15, מקורו באב, והגבר הנבדק מספר 2 נושא גנים אלה. בצורה גרפית הדברים מובהרים בתמונה מס' 6.

אנו מצפים למצוא 2 אנטיגנים HLA מסדרה A ושני אנטיגנים מסדרה B בצאצא הנבדק, אך יש ומוצאים אנטיגן אחד בלבד מסדרה מסוימת. לכך שתי סיבות : א. ייתכן והנבדק הינו הומוזיגוט (homozygous) באתר מסוים, כלומר הוא ירש מאביו ואמו גן זהה באתר המסוים (1A מן האב וכן 1A מן האם).

ב. אפשרות אחרת היא שהנדבק נושא באתר מסוים גן אשר טרם זוהה עד עתה, ועל כן לא ניתן לזהות את האנטיגן המתאים. אחוז האנטיגנים הבלתי מזוהים (blanks) באתרים A ו-B הינו נמוך ביותר.

 

פרק ז'

שכיחות הפלוטיפים במערכת HLA

 

לאנטיגנים השונים של מערכת HLA שכיחות שונה באוכלוסית האדם 25 . נושא זה נבדק בעדות שונות בישראל ופורסם בסדרת מאמרים בשנים האחרונות 26 .

ראינו כבר קודם לכן כי הגנים של מערכת ה- HLA הממוקמים על פני כרומוסום אחד, מורשים יחדיו כיחידה הנקראת הפלוטיפ. אחת התכונות של מערכת ה- HLAהינה כי גנים מן הסדרות השונות מופיעים דווקא בהרכבים מסוימים בהפלוטיפים שונים. יתרה מזו, הרכבים מסוימים מעין אלה הינם אופיניים לאוכלוסיות שונות. כדוגמא : ההרכבים A2,B12 A3,B7 A1,B8 אופיניים לאוכלוסיה הלבנה הלא יהודית של צפון אירופה25 , בעוד אשר הפלוטיפים Aw30,B13 A26,Bw38 A1,B17 הינם אופיניים ליהודים 26 . הפלוטיפ אופיני הוא שכיח באופן יחסי בלבד, כמו ההפלוטיפ A26,Bw38 האופיני ביותר ליהודים מיוצאי עדות שונות, שכיחותו נעה מ-1% ביהודי תימן ועד לכל היותר 5% ביהודים יוצאי גרמניה.

מערכת תאום הרקמות המרכזית של האדם מצטיינת איפוא ברב-גוניות מובהקת. בהתיחסנו לאנטיגנים HLA-A,B,C,D ניווכח כי הרב-גוניות היא כה רבה עד כי ניתן לקבל כ-300,000,000 גנוטיפים שונים 27 . מספרים אלו מדגימים את היכולת העצומה הטמונה במערכת ה-HLA לבדיקת הורות. ואמנם בעולם המדעי מקובל כיום כי בדיקות סווג הרקמות - TypingHLA - הינן המדויקות והמתאימות ביותר לשלילה - ויתרה מזו - לקביעה פוזיטיבית של הורות ברמת סבירות גבוהה מאד.

 

פרק ח'

דוגמאות לישום מעשי של מבחני קביעת אבהות

 

מבחני הדם לקביעת אבהות, המבוססים על מאפיינים גנטיים לכל אדם והמורשים על פי זהות גנטית הניתנת לקביעה מציגים קשת רחבה של הבדלים אשר ניתנים לזיהוי באופן מדעי ולכן הופכים לכלי השימושי ביותר לפתרון בעיות הורות 28 .

שיטת ה- HLAעל ריבוי מרכיביה העצום, השוני בגילוייה באוכלוסיה, יכולת איתורה למן תקופת העוברות, היותה בלתי מושפעת משינויים סביבתיים ערויי דם, סמים, מחלות ומוות - עושים את אפשרות השימוש בה כבטביעת אצבעות 29 כ"תעודת זהות גנטית" ללא מתחרה 30 .

 

שני מקרים יוצאי דופן בנדירותם ידגימו יכולת מבחני ה- HLAלשלילה ולהוכחת אבהות.

1. בשנת 1978 התעוררה שאלת קביעת אבהות לגבי תאומים בלתי זהים 31 . כאן - האם היתה ידועה ודגימה נלקחה מדמה. כן נלקחה דגימה מהתאומים והאב הנטען. הבדיקה העלתה שלילת אבהות ודאית לגבי תאום א' והוכחת אבהות בהסתברות של 98% לגבי תאום ב'. העובדה כי האם קיימה מגע מיני עם גבר נוסף תוכף למגעה המיני עם אבי תאום ב' הביאה לבדיקת דמו של גבר זה. בדיקות ה-HLA הצביעו על תוצאה מדהימה : נשללה בוודאות אבהות הגבר השני לגבי תאום ב' והוכחה כדי הסתברות בסיכוי 99.9% אבהותו לגבי תאום א'. (ראה תמונה מס' 7).

 

2. מקרה התינוקות שהוחלפו בבית החולים ליולדות

באוגוסט 1978 שמע הציבור בארץ על שני זוגות הורים אשר תינוקותיהם הוחלפו בטעות בבית היולדות. בירורים פנימיים בבית היולדות, דמיון פזיונימי וחקירה מאומצת לא נתנו תשובה החלטית לשאלה מי ילדו של מי. על מנת לקבל תשובה החלטית בוצעו בדיקות דם ומבחני HLA במעבדה לאימונוהמטולוגיה של ביה"ח "הדסה" ירושלים. הבדיקה שנערכה הביאה לידי החזרת התינוקות להוריהן הביולוגיים האמיתיים, כאשר נשללה הורות זוג אחד לגבי אחד התינוקות, ומצד שני נקבעה באופן חיובי ההורות שלהם על התינוק השני, כשתוצאה דומה (וכמובן הפוכה) נתקבלה גם לגבי זוג ההורים השני32 .

 

כיצד בוצע מבחן ה- HLAהקובע?

נשחזר את המצב ביום הבדיקה ואת תהליך מבחני ההורות.

לזוג מספר 1 נולדו תאומים. לזוג מספר 2 נולד תינוק אחד בלבד. עקב השתלשלות מאורעות היה מקום לחשד כי : א. הוחלף אחד מן התאומים של זוג מספר 1 בתינוק של זוג מספר 2 ; ב. ייתכן והיתה החלפת תינוקות נוספת. ועל כן התעורר הצורך לשלול את האפשרות כי תינוק של זוג הורים שלישי מעורב בהחלפה.

תוצאות בדיקות ה-HLA של ההורים והתינוקות מפורטות בתרשים שבתמונה מס' 8.

אנו רואים איפוא כי באמצעות בדיקות ה-HLA נקבעה שלילת הורות במשפחה מספר 1 לגבי תינוק ב, ובמשפחה מספר 2 לגבי תינוק ג. יתרה מזו, תינוק ב מתאים בשני ההפלוטיפים שלו למשפחה מס' 2, ותינוק ג (שהיה בידי משפחה מס' 2) מתאים בשני ההפלוטיפים שלו למשפחה מס' 1. ההסתברות למצוא תינוקות בעלי מבנה גנטי זהה באוכלוסיה שלנו היא כדלקמן :

 

מבנה גנטי ראשון:

A3,Bw44

A26,Bw35

ההסתברות היא 8/10,000

 

מבנה גנטי שני:

A11,Bw38

A26,Bw38

ההסתברות היא: 2/10,000

 


יתר על כן, ההסתברות כי ימצאו באקראי בעת ובעונה אחת שני תינוקות בעלי ההפלוטיפים אשר צויינו לעיל הינה מכפלת ההסתברויות, היינו אחד לשישה מיליון. סיכוי נמוך זה, שולל ללא ספק את האפשרות שמקור התינוקות המוחלפים היה ממשפחות זרות אחרות.

 

אין ספק כי המדע הצליח בשיטת ה- HLAלהגיע לדרגת ההסתברות שבחיוב גבוהה ביתר. מעקב אחר הספרות המדעית מראה עד כמה התפתח תחום המחקר שבשיטת ה-HLA מחד, ומאידך עד כמה הרחבת הידע במערכת גנטית המצטיינת ברב-גוניות עשויה להגדיל בעתיד הקרוב מאד את סיכויי ההסתברות ברוב המקרים אף יותר מהקיים היום33 .

נשארה פתוחה השאלה מהי המשמעות ההלכתית של המסקנות הנסיוניות והמדעיות החדישות ?

ואולי מן הראוי להוסיף : האם נתקיים כבר דיון הלכתי מקיף לאחר עיון ברקע המדעי המלא ?

תשובה לשאלות אלו אמורה להנתן בעמודים הבאים.

 

 

אמר ליה רב הונא לרבה בריה : מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה ?

אמר ליה : מאי איזיל לגביה ? ! דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא. אמר לן: מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא, ולא ליטרח טפי. דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב, דלמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה.

אמר ליה : הוא עסיק בחיי דברייתא, ואת אמרת במילי דעלמא ? כל שכן זיל לגביה !

 

מסכת שבת דף פ"ב עמוד א'.

 

 

P.I. Terasaki. Journal of Family Law, 16, 3 (1978) 543-5571

2 להלן בהמשך שער זה.

3 ראה גם במנחת יצחק לגר"י וייס שליט"א, חלק א' סי' קכ"ה אות ו' וסימן קכ"ז אות ב' ובספרי הפוסקיםהמובאיםשם.

4 מסכת חולין דף יא' עמוד א' בגמרא. וראה עוד בבאר יצחק לג"ר יצחק אלחנן, על יו"ד סי' ט"ז ענף ד', ובשבשמעתתא ב' פרק ט"ו ד"ה והא.

5 מסכת חולין שם, וראה דוגמאות ביולוגיות נוספות המובאות שם כגון : רוב ילדות קטנות אינן נמצאותאילוניותכשיגדלו, או רוב ילדים אינם נמצאים סריסים בגדלותם, ועוד (ועיין רש"י שם ד"ה "קטן וקטנה").

6 בדיני נפשות אפילו "עדות מיוחדת" פסולה - מכות ו' ע"ב, ואכמ"ל. אמנם מצינו סוגיא מפורשת שקביעת אבהות חיובית מוכרת גם כאשר ההוכחה היא על תוצאה, ראה יומא עה. בגמרא וברש"י ד"ה : "אם בן תשעה לראשון". אף שאין הדיון שם לענין ממזרות. וראה עוד ברש"ש ב"ב דף נח. על רש"י ד"ה : "א"ל כולהו נכסי דהאי".

7 ראה מה שכתב פרופ' א. ס. אברהם בספרו לב אברהם, חלק ב', פרק ב' ובהערות שם.

8 זכות ראשונים לדיון משפטי-מדעי בארץ יש למאמרם של עדנה קפלן, חיים בראוטבר ודוד נלקן ב"עיוני משפט", כרך ז' (תשל"ט), ו, 74-46.

9 הדים לתופעה זו ניתן כנראה לראות גם במאמר "זוהר חדש" פרשת בלק, שהובא לעיל עמ' 29 (במסגרת) .

10 פרקי משה לרמב"ם (ירושלים תשי"ט) מאמר- שלישי סוף קטע מס' [70].

11 דוד גבעול, נוגדים גנים ואנטיגנים, מדע, יח'-4, 214.

12 199-296. ,(1978 ,Hood, Weissman, Wood. Immunology )Menlo Park, lst ed

13 .Pub.MedLange (84. rd3)ImmunologyClinical 6 Basic.,aetFudenberg.H.F פרקים 1, 12-9.

14 שם עמ' 367.

15 שם עמ' 181.

16 שם עמ' 237.

17 שם עמ' 187

18 גם מערכת סוגי הדם A,B,O כפופה לחוקי התורשה ראה שם עמ' 400-398, ובתמונה 28-2 שם.

19 צריך להדגיש שאף על פי שכל אנטיגן מטיפוס HLA של הצאצא נמצא תמיד אצל אחד מהוריו, ההיפך איננו נכון. שכן קיימים אנטיגנים אצל כל אחד מההורים שלא הועברו בירושה, כך שכל הורה מעביר בירושה חצי מהאנטיגנים שלו. והקביעה איזה חצי יועבר כירושה היא אקראית. ראה הסכר מפורט יותר בפרק ה' להלן.

20 (1975) Semetics Human ח1 Monographs 7 "system HLA The" 1.ם 1? Svejgaard 1-103. ; וראה גם ב- Fudenberg שם (הערה 13 ) עמ' 181.

21Fudenberg שם עמ' 183-181.

22 ראה אנציקלופדיה עברית ערך "תורשה", כרך ל"ב עמ' 699-491, וערך "תא" עמ' 432-430.

23are S. ghaw .et al Evidence ior a new segregant series oi B cell antigens that encnded in the HLA-D region and that stimulate secondary allogeneic proliierafive 1980 ,565-579 :152 ,and cytotoxic responses. The Journal of Experimental Medicine

24~led, P.I. Terasaki Z ,1980 Histocompatibility Testing

מקור טבלת אנטיגנים HLA - שם עמ' 20, פרט לרשימת אנטיגנים HLA-SB (1-5) שמקורם במאמרו של Shaw(הערה 23 ), ו-HLA-SB6 שמקורו באינפורמציה שטרם פורסמה.

25 ."Bodmer et al. "joint Report of the Fifth Intemational Histocompatibility Workshop 621-667. (1972) Hisrocompatibility Testing

26 ראה מאמרם המסכם של An 9. ,Israel in Polymorphism HLA .ad et Tamir-Bonne .B 235-250. ,11 (1978)AntigensTissue.analyaiscomparativleoverall

וראה מאמרה בעברית בנושא זה ב"מדע" כ"ד 5-4 (1980)ת 186-181.

2734 ,(1978) BulletinMedicalBritish.BYStemHLA 01 junctionandEvolution,Bobmer 309-316.

28 ראה מאמרו המקיף של , .L.Q .Fam ''cases Paten(ity oi status Current Lee .c 615-616. ,9 (1975)

29 על ההכרה ההלכתית בטביעת אצבעות ראה ביבליוגרפיה באוצר המשפט מאת נחום רקובר, ירושלים,תשל"ה עמ' 252, ערכים 6276-6273. ויש להוסיף : שו"ת דבר יהושע חלק ג, (תשל"ו) אבהע"ז סי' ד'. וכן דיני ישראל, כרך ז' (תשל"ו), מאמרו של הרב גד נבון, עמ' קכ"ט-קמ"א.

30 . על מבחני קבוצות הדם שבתורת הגנטיקה העולה בדיוקו אף על זה שבטביעת אצבעות ראה -.L.Q.,Fam,Paternity !0 AcsertaiamenttheandEvidenceScientiiic,Krause.t( 255. ,8 ,19711)

וראה בשבחי ה-HLA לענין זה אצל P. Terasaki הערה 1 לעיל, עמ' 543, 544, 554

31 ראה סקירת המערך הגנטי על פי מבחני HLA כפי שבאים לידי ביטוי בבדיקות שנערכו ot.IEngiceadNew,HLAbyidentifiediedhers~.diil~rertwowithTwins,Terakai.p 590-592. ,299 (1978) .hKed

32 ראה 19801) 821326 ,39 .tg3St .Vox .ora and Brautbat .c

33 ראה מאמרו של Larson .lit משנת 1974 : י:' Proce~uies exclusion test Blood" 713-723. ,133 1973/41) .ן.Fam"beyondandac~sanifor:.lThc : litigationPaternity וראה לעומתו הישגי המדע כפי שמשתקפים אצל Terasaki בהערה 30 לעיל והערה 1 לעיל, בעמ' 554 במאמר שם.