בדיקת פוריות, AIH ודימום עקב התקן תוך רחמי (IUD)

 

בדיקות פוריות, הזרעה מלאכותית, ודימום עקב התקן תוך רחמי (IUD) -

  שאלה ותשובה.

                                                    

לכבוד העורך

שלו' וברכה,

ר"ב שאלות לבירור הלכתי בנושא רפואת נשים.

 

     1. בבירור ראשוני במסגרת המרפאה לפוריות נהוג לדרוש כבר מהתחלה בדיקת זרע מלאה של הבעל ולפעמים מבקשים בדיקה מקוטעת (היות והחלק הראשוני מכיל ריכוז גבוה יותר ותנועותיות טובה יותר של הזרעונים). כיצד הדבר מתיישב בהלכה. א. מהן המצבים שלא ייחשבו כשפיכה לבטלה ; ב. באיזה אופן ניתן לדרוש מהבעל להוציא זרמתו ולאיזה סוג של כלי (זכוכית, גומי). בענין אופן האיסוף מוזכר (1980 ; 417 ; 33 Fertility Sterility) גומי מחברת CompanyMylex השומר על חיוניות הזרעונים, כך שניתן להזריקם לאשה בתום הבדיקה.

         

     2. מבחינה רפואית נהוג לפעמים, לאחר קבלת דגימת זרע מקוטעת, להשתמש בהזרקה רק מהחלק הראשון, ולפעמים מוסיפים לתוכו תרופה להשבחת תנועתיות הזרעונים. אבקש התייחסותך למצבים אלו.

      

     3. נהוג לבצע בדיקה המכונה .P.C.T (לקיחת דוגמת ריר צוואר לאחר מגע, בדיקה הבודקת טיב הריר הצווארי וחיוניות הזרעונים ביחס לריר). כיצד מתייחסת ההלכה, באופן ספציפי לקיום המגע (בזמן הסמוך לבדיקה) ?

      

     4. כיצד מתייחסת ההלכה לקבלת זרע מהבעל והזרעתו באופן מלאכותי לאשתו באותם מקרים שהביוץ שלה הוא בתוך ספירת שבעה ימי הנקיים, ולא ניתן מבחינה רפואית לגרום לדחיית הביוץ ?

      

     5. רצוני שוב להעלות את נושא הדימום עקב התקן תוך-רחמי שנגיעה בו (בספר אסיא ד' עמ' 184) אינה עונה תשובה סופית, והשאלה כיצד לנהוג לענין נדה, היות ושכיחות הדבר מרובה מאד.

      

            ד"ר יואל אנגלהרד

(רופא מתמחה ברפואת נשים ויולדות)

 רח' מודיעין 105, ר"ג.

 

 תשובת המערכת

שאלתו של ד"ר אנגלהרד שייכת לאחד ,,משטחי ההלכה הקשים ביותר, ואחריות גדולה ותוצאות חמורות קשורות בכל הכרעה פרטית באחד מכל הדינים האלה" * .

לכן נציין מראה מקום לדיון בנושא זה בספרי "אסיא" ונצרף קטע מתוך הספר "לב אברהם" המסכם את הדברים.

ומובן שבכל בעיה שמתעוררת בענין זה יש לפנות למורה הוראה מובהק, ואך ורק על פי הוראתו מותר לפעול"* .

במסגרת ספרי "אסיא" נדון הנושא בספר אסיא א', עמ' 178--177, שם הובאה תמצית הכרעתו של הג"ר אליעזר וולדינברג שליט"א בעל ציץ אליעזר, עם מראי מקומות נוספים ; בספר אסיא ב', עמ' 40 הובאה תמצית דעתו של הגר"י וייס שליט"א בעל מנחת יצחק, ובעמ' 142 שם הובאה דעתו של הגרמ"ח עוזיאל זצ"ל בספרו משפטי עוזיאל. תמצית מפורטת של דעת הגר"א וולדינברג הובאה עם מראי מקומות מפורטים בספרו של ד"ר אברהם שטינברג "הלכות רופאים ורפואה", שער ד', פרק ד'.

וז"ל ה,,לב אברהם" בחלק א', פרק כ"ט, עמ' קנ"ג :

א. אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה, ולפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ 1 . אולם קיימים מקרים בהם יש צורך - וזאת אך ורק על פי היתר והדרכתו של מורה הוראה מובהק - להוציא זרע לשם בדיקת רופא כדי לברר אם האיש ראוי להוליד, ועל ידי כך לעמוד גם על דרכי רפואתו. והנה מצאנו מחלוקת הפוסקים אם מותר להיבדק בדרך זו : יש פוסקים המתירים 2 , ויש והאוסרים 3 . עיקר טעמם של האוסרים הוא הספק שמא לא תועיל הבדיקה למצוא תרופה שבעקבות לקיחתה יהיה ראוי להוליד. אולם חלקם של האוסרים האלה מתירים לקיחת זרע מרחם האשה אחרי תשמיש 4 .

 ב. וכמה צריך ושהות הבעל עד שיהיה מותר לו להוציא זרע לבדיקה כזאת ? יש שאומרים עשר שנים 5 , ויש אומרים חמש שנים 6 , ויש מתירים אחרי שנתיים 7 .

 

* לב אברהם, חלק א', בהקדמה לפרק כ"ז. [מאת פרופ' א. ס. אברהם, מנהל במחלקה הפנימית במרכז הרפואי שערי צדק].

1 אה"ע סימן כג סע' א.

2 שו"ת יעב"ץ ח"א סימן מג ; שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כד ; שו"ת צפנת פענח סימן 1 ; שו"ת אבני נזר אה"ע סימן פג ; טהרת ישראל סימן רמ ס"ק לט ; חזו"א בספר חיי נפש ח"א עמ' פד, מובא בשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן נא ושער א פרק ב ; שערים מצויינים בהלכה סימן קנא ס"ק א ; אוצר הפוסקים סימן כג סע' א ס"ק י ו-יא. וראה לפרטי דינים בשו"ת ציץ אליעזר שם, ושו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סימן ע וח"ב סימו טז, ושו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן קח או"ק ו.

3 שו"ת דברי מלכיאל ח"א סימן ע : ח"ג סימן צא ח"ה סימן קנז : שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סימן עה : שדי חמד אסיפת דינים פאת השוה מערכת אישות סימן יג ; הגה"ר נחמן כהנא (בעל ארחות חיים) מובא בשמו בשדי חמד שם ; בעל מנחת אלעזר בתשובה בראש ספר דרכי תשובה הלכות נדה.

4 שו"ת דברי מלכיאל שם ; בעל מנחת אלעזר שם ; שו"ת מהר"ש עגגיל שם.

5 שו"ת מנחת יצחק ח"ג יסמן קח.

6 שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ג סימן טז.

7 ספר חיי שעה ח"א עמ' פד בשם החזו"א - מובא בשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן נא שער א פרק ב.

 

לשאלה 4 - ראה מראי מקומות במאמרו של יוסף גרין לעיל 124-112.

ועיין בספר נשמת אברהם על שו"ע יורה דעה סי' קצ"ו הערה 38 וסימן קפ"ז ס"ב ב-ד.

העורך