פסקי הלכה של הגרי"י וייס, הגרש"ז אוירבעך ושל הרבנים הראשיים, בימי שביתת הרופאים

 

הרב מ. הלפרין

פסקי הלכה מימי שביתת הרופאים בבית החולים שערי צדק

 

שביתת הרופאים שנמשכה כ-4 חדשים בשנה שעברה עוררה שאלות הלכתיות רבות וקשות. רופאים בני תורה ושומרי מצוות עמדו לפני הכרעות מצפוניות אישיות בהתאם להשקפת עולמם התורנית. במקומות רבים הורגש חוסר במסגרת הלכתית מוסמכת אשר ניתן ללבן בה בעיות רפואיות-הלכתיות אקטואליות.

במרכז הרפואי "שערי צדק", האמון על הנהגה הלכתית לאור הכרעותיהם של פוסקי הדור, בא הדבר לידי ביטוי בשלבים הקריטיים של שביתת הרופאים.

כזכור השביתה עברה ששה שלבים :

שלב 1: עבודה בבתי החולים כרגיל פרט לגביית סכום של 600 שקל מהפונים למרפאות.

שלב 2: 1 נטישה חלקית של הרופאים את בתי החולים ופתיחת מוקדים רפואיים במקום מרפאות בתי החולים, כשמחלקות בבתי החולים המשיכו לתפקד פחות או יותר.

שלב 3: שלב "הנטישה הגדולה" בו נטשו כמעט כל הרופאים2 , את בתי החולים ונסעו במאורגן ליעדים "בלתי ידועים", בעיקר בצפון הארץ ("הטיולים בגליל" ו"השיט בכנרת")3 .

שלב 4: הפעלה חלקית של בתי החולים והמשך הפעילות במוקדים.

שלב 5: שביתת הרעב של הרופאים, שהחלה בביה"ח סורוקה בבאר שבע והתפשטה בהדרגה בקרב אחוז גבוה מאד של רופאי בתי החולים בכל הארץ.

שלב 6: המשך שביתת הרעב בין הודעת הממשלה על הסכמה עקרונית להעברת הנושא לבוררות לבין חתימת ההסכם בין ההסתדרות הרפואית והממשלה4 .

 

כל אחד מן השלבים מעורר שאלות הלכתיות מעניינות, הן על התנהגותה של הממשלה והן על חובתם של הרופאים. אולם בשני שלבים הוחמר מצב הסכנה של החולים : א. בשלב הנטישה (שלב 3) ; ב. בשלב שביתת הרעב (שלבים 5, 6).

אנו מביאים פסקי הלכה שנתקבלו במרכז הרפואי "שערי צדק"5

בשני המצבים החמורים הללו, ואשר שינו לטובה את מצבם של החולים המאושפזים במחלקות בית החולים.

 

שלב הנטישה הגדולה (שלב 3)

שלב זה החל ביום ראשון, י' בסיון תשמ"ג (22.5.83). בו ביום ניתן פסק הלכה מאת הגאונים הרב יצחק יעקב וייס והרב שלמה זלמן אויערבך שליט"א, והועבר מידית להנהלת בית החולים ולכל רופאי המרכז הרפואי.

 

ניתן להבחין בקו ברור המפריד בין האיסור הברור לבין הספק (או ההיתר) בשביתת רופאים ע"פ פסק זה. גבול זה הינו המצב הרגיל ביום שבת קודש. מתוך הדברים מודגש שהאיסור החמור שבנטישת בתי החולים נבע מכך ש"מצב נוכחות הרופאים בבתי החולים הוא אפילו למטה מהרגיל ביום שבת קודש ואשר הוא לכל הפחות הנצרך להצלת נפשות ופקוח נפש"6 .

 

שלב שביתת הרעב (שלב 5)

כמעט חודש מאוחר יותר החלה שביתת הרעב בבית החולים סורוקה, והתפשטה כאש בשדה קוצים בקרב רופאי בתי החולים בכל הארץ. היה ברור שתוך זמן קצר תחל התמוטטות של המערכת הרפואית בבתי החולים עקב חולשה פיזית של הרופאים השובתים, התמוטטות אשר עלולה לסכן באופן חמור חיי חולים.

בתאריך ח' בתמוז נשלחה בדחיפות תשובה הלכתית בנושא שביתת הרעב, ואף היא הועברה לרופאי המרכז הרפואי.

הרוב הגדול של רופאי המרכז הרפואי ציית כמוכן לפסק ההלכתי המוסמך, ולכן סבלם של המאושפזים במרכז הרפואי "שערי צדק" המשיך להיות מינימלי. על אף הציות לפסק ההלכה האוסר על הרופאים לשבות רעב, לא נפסקה התמיכה של רופאי "שערי צדק" בתביעות לתנאי עבודה הולמים לרופאי ההסתדרות הרפואית7 . כדי להדגיש עובדה זו נשלח מברק8 להסתדרות הרפואית בו מודיעים רופאי המרכז הרפואי "שערי צדק" :

1 . הרופאים המנועים עפ"י ההלכה מלהשתתף בפועל בשביתת הרעב, ממשיכים להזדהות עם דרישות השובתים ומוחים בתוקף על הסחבת הנמשכת מטעם המעסיקים, לנוכח המצב המזעזע.

2. אנו קוראים לסיום מיידי של המו"מ תוך כיבוד הסכמים שהוגשו ומינוי בורר מוסכם לגבי הסעיפים השנויים במחלוקת.

3. עד לסיום השביתה ימשיכו רופאי שערי צדק, כולל שובתי הרעב, לעשות כל מאמץ כדי לטפל בכל מקרה של פקוח נפש שיגיע לשערי ביה"ח.

 

השלב האחרון (שלב 6) - טו-טז בתמוז תשמ"ג

בשלב הקצר והאחרון נתפרסם בבתי חולים רבים פסק הלכה של הרבנים הראשיים לישראל, גם במרכז הרפואי "שערי צדק" פורסם פסק הלכה זה:

 

זמן קצר אח"כ נסתיימה השביתה, הרופאים שבו לעבודה מלאה בבתי החולים, ואז החלו עולות השאלות הנוקבות, שבחלקן הודחקו בימי השביתה הסוערים. בחלק משאלות אלה נדון במקום אחר9 .

 

 

1 . עם קבלת פסק דין משופט שלום שאסר גביית כסף בבתי החולים.

2 . פרט לרופאים בשירות צבאי סדיר + מספר קטן של רופאים תורנים למקרי חירום.

3 . שלב זה נסתיים תוך שלושה ימים בהסכם זמני עם הממשלה עקב האיום (שהוצא אל הפועל ובוטל) בהוצאת צווי ריתוק. ע"פ ההסכם המשיכו הרופאים לעבוד בבתי החולים במתכונת מצומצמת תוך כדי המשך הפעלת המוקדים.

4 . שלב זה נמשך פחות מיומיים.

5 . פסקים אלו הועברו אישית לידיעת כל הרופאים ופורסמו בלוחות המודעות של המרכז הרפואי.

6 . אין בפסק התייחסות לצדקת תביעות הרופאים או להמשך השביתה במתכונת המצומצמת בשלבים 2 ו-4, ואין ספק שעצם התערבותם המיידית של הפוסקים שליט"א באה אך ורק כתוצאה ממצב פיקוח הנפש המיידי שנוצר.

7 . ראה הערה 6 , וראה להלן.

8 . בתאריך ט"ו בתמוז תשמ"ג (26.6.83).

9 . מתוך דברי הרבנים הראשיים משמע שרק הסכמתם של המעסיקים לבוררות היא סיבת איסור השביתה מכאן ולהבא, ועד עתה היתה השביתה בהיתר. וראה להלן - הרב שלמה גורן - "שביתת הרופאים לאור ההלכה", עמ' 54-41, ובמאמרו של הרב י. זילברשטיין לעיל עמ' 29-24.