דיני ייחוד בטיפול רפואי

דיני ייחוד בטפול רפואי

 

הרב שלמה אבינר

 

הערה : אין כאן פסיקת הלכה. אין כאן חכמה אלא מלאכה של איסוף וסידור פסקי הלכות, כדי לסייע ללומדים.

 

א. אשה המבקרת אצל רופא אסורה להיות אתו ביחידות 1 . ויש מי שהתיר בשעת הדחק, ומכל מקום כתב שטוב שתתלוה חברתה עמה שתשמור לה מבחוץ 2 .

ב. ואלה הם האופנים בהם מותר לאשה ליבדק ע"י רופא ביחידות 3 :

1. אם הדלת אינה נעולה ורק סגורה, ויש בחוץ שלשה אנשים, או איש ואשתו, יש מי שמתיר 4 ; ויש שהקל, שאף אין צורך לנסות אם הדלת סגורה או נעולה ואפשר לסמוך על הרוב 5 ; ויש מי שהתיר רק במקום שדרכם של בני אדם (רופאים או אחיות) ליכנס בלא לדפוק ולקבל רשות כניסה, לכן מותר במרפאות ובבתי חולים (אם יש בחוץ ג' רופאים או אחיות) 6 .

2. אם הדלת נעולה (כגון במנעול "ייל") ויש בידי מישהו אחר מפתח, אז אפילו אם לא נמצא כעת במקום, יש שמתיר באותם התנאים של דלת סגורה ולא נעולה 7 . ומטעם זה יש מי שהתיר במרפאות 8 .

3. אם בעלה (של האשה הנבדקת) בעיר, אע"פ שהדלת נעולה, יש מי שמתיר 9 , ויש מי שאוסר 10 .

4. אם אשתו של הרופא בעיר, יש מי שמתיר אף בדלת נעולה 11 , ויש שמשמע מהם שאוסרים 12 ; אבל יש מי שהתיר בביתו של הרופא שם נמצאת אשתו ומשפחתו 13 .

ג. גם באיש מאד חולה יש איסור ייחוד 14 , וכן אשה מאד חולה 15 . וכן בבית חולים יש ליזהר מייחוד איש עם אחות או אשה עם רופא 16 .

ד. במקרה של סכנת נפשות, יש שפסקו שלא נדחה איסור ייחוד 17 , ויש שהתירו18 .

ה. יש מי שנסתפק במקרה של נסיעה בשבת משום פקוח נפש (כגון יולדת) ויש ייחוד, אס עדיף שעוד מישהו יצטרף לנסיעה כדי להציל מייחוד 19 , ואמנם יש מי שפסק, שעדיף שעוד אחד יחלל שבת כדי להציל מייחוד 20 , ואחרוני דורנו פסקו שלא יחלל עוד אחד את השבת 21 .

 

 

1 הגר"מ שטרנבוך (תורת המשפחה, פ"ט, ס"א). הגרי"א הנקין (מכתב מובא בס' "ייחוד הלכותיו בקצרה" לגר"ל טרופר, עמ' ה). הגר"י נויבירט (ע' להלן הערה 16 ). הגר"א הורוביץ, שאדרבה רופא חמיר טפי ודינו כמי שעסקו עם נשים (ס' דבר הלכה על הלכות ייחוד). וכן בס' זכרון עקידת יצחק, עמ' נח, שנקרא לבו גס בה (מובא באוצה"פ, ח"ט, עמ' 144, בהערה). וכן הגרי"מ אהרונסון (מכתב מובא בס' יחוד לגר"ל טרופר, עמ' ז. ועי' להלן הערה 8 ). הגר"ח שיינברג והגרי"ש אלישיב (מובא בס' יחוד, עמ' כב, ועמ' כח).

2 שו"ת ישכיל עבדי (ח"ב, סי' י"ז ; מובא באוצה"פ, ה"ט, עמ' 144-143), שהרופא חייש פן יפסיד פרנסתו אם יאנסנה, עפ"י סברת הרדב"ז דבעל מלאכה לא מרע לאומנותו בכגון דא. ובפרט בזמן הזה שהמלכות עונשת על אונס ; ומפני שהרופא טרוד במלאכתו ; ויש גם נשים בחצר הרופא ואימת רבים עליו שמא תצעק. והתיר במקום צורך גדול מאד. ובס' יחוד התיר אף בלא צורך גדול מטעמים אלו, והוסיף טעם שגם אם היה מקום לחוש לפתוי, מ"מ הוא לא יהין לעשות כדבר הזה פן יוודע קלונו ויבדלו ממנו. ומ"מ מהיות טוב, טוב שתתלוה חברתה וכו'. עכת"ד.

ובענין חזקה דלא מרע אומנותיה, היא הובאה בתור סניף אצל הרדב"ז (מובא באוצה"פ, ס' כב סע' ג, סקי"ח אות ו) וכן בתור נימוק כללי בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו, עמ' רב, מובא באוצה"פ שם). וכן בדבר הלכה, פ"ג הערה מג. ועי' בזכרון עקידת יצחק (שם, מובא באוצה"פ שם) שאין להתיר משום סברא זו.

ובענין הסברא שטרוד במלאכתו, הרי היא שם ברדב"ז. (וגם הוזכרה לענין טפולים של רופא - ולא ענין יחוד - אצל הש"ך יו"ד קצ"ה סק"כ וכו"פ שם ועוד).

ובענין הסברא שהמלכות עונשת על אונס, ע' שערים מצויינים בהלכה, ח"ד ס' קנב סק"ג, ואוצה"פ ח"ט ס' כב, סקי"ח אות ה'.

3 כולם בשם ציץ אליעזר (ח"ו עמ' רב. מובא באוצה"פ ס' כב סקל"ה אות ז'). ושם היתר כללי נוסף דלא מרע לאומנותיה.

כל האופנים סוכמו באסיא, חוברת ט', עמ' מ'.

4 צי"א שם. וע' דבר הלכה עמ' מה, שהיתר פתח פתוח מועיל אף לרופא ומי שעסקו עם נשים.

5 שערים מצויינים בהלכה, ס' קנ"ב סק"ג. וחיזק דבריו במכתב (מובא בס' יחוד לגר"ל טרופר עמ' ח') דסומך ספק ספיקא, ועל רוב, ועל סתמא. וע' הגרי"מ אהרונסון להלן הערה 8 .

6 הגר"ח שיינברג והגרי"ש אלישיב (ס' יחוד לגר"ל טרופר, עמ' כח, וכן עמ' כז הערה 2, בשמם). הגרי"מ אהרונסון (שם עמ' ז. וע' להלן הערה 8 ). וע' להלן הערה 13 לענין חדר בדיקות בביתו של רופא. וכן בס' דבר הלכה, עמ' כז, שיטות הפוסקים, שאם אין רשות ליכנס, אף בסגור ולא נעול, הוי יחוד. וע' לקמן הערה 16 .

7 צי"א שם. ובענין היתר של מפתח ביד אדם אחר, ע' דבר הלכה (עמ' ל) בשם דובב מישרים וחזו"א ובאוצה"פ שם ד' מא.

8 הגרי"מ אהרונסון (מכתב בס' יחוד, עמ' ז) "ובמרפאה אפשר להקל בשעת הדחק מכיון שיש מפתחות לרבים מאנשי המשרד ורגילים לפתוח ליכנס גם באמצע הביקור ועפי"ד חדרי הבדיקות במרפאות ציבוריים סגורים ולא נעולים והוי פ"פ לרה"ר ממש".

9 צי"א שם. "כיון דהרופא לא חשיב גס בנשים דאין לו קרבה מיוחדת אליהן רק מה שאומנותו מזקיקתו, וא"כ מהני היתר דבעלה בעיר". וע' בזכרון עקידת יצחק (מובא לעיל הערה 1 ), דהעוסק עם רפואות נשים נקרא לבו גס בהן, כדין מקיז דם. וע' בס' דבר הלכה (עמ' צה), שהיתר בעלה בעיר מועיל לרופא ולמי שעסקו עם נשים.

וכן נמצא היתר זה של בעלה בעיר, אפילו אינו יודע איפה נמצאת, בס' לב אברהם לד"ר א"ס אברהם, בשם צי"א שם, ברכ"י אה"ע כ"א סק"ז. שו"ת יוסף אומץ ס' צז. דבר הלכה בשם חזו"א (פכ"ה ס' ב). וכן מובא שם היתר לאיש להיבדק ע"י רופאה כל זמן שבעלה של הרופאה בעיר, עפ"י צי"א ח"ח ס' כז.

10 הגרי"ש אלישיב והגר"ח שיינברג (ס' יחוד לגר"ל טרופר, עמ' כב) מפני שאינו מועיל היתר של בעלה בעיר, אם בעלה נתן לה רשות לדבר או להיות בסתר עם האיש. ובענין זה בחכמ"א, אורי וישעי, ופ"ת וישכיל עבדי (לעיל הערה 2 ) החמירו. וחזו"א ודובב מישרים הקילו. ע' דבר הלכה עמ' צא. אוצה"פ עמ' סו.

11 צי"א שם.

12 לשיטות הפוסקים שצריך דווקא אשתו בבית ולא מהני שתהיה בעיר (דבר הלכה עמ' עט). ואף למתירים באשתו בעיר, הוא דווקא אם דרכה להיות שם במקום עבודתו (שם פ). ולשיטות שאינו מועיל אשתו בעיר, אם אשתו נתנה לו רשות לדבר או להיות בסתר (כדלעיל לענין בעלה בעיר, הערה 10 , ובס' יחוד לגר"ל טרופר עמ' כא). וע' דבר הלכה (עמ' פב) מחלקת אם היתר זה מועיל לרופא ומי שעסקו עם נשים.

13 הגרי"מ אהרונסון "ובבית שנמצאים שם גם אשתו ומשפחתו של הרופא ויש לה מפתחות יש אולי מקום להקל" (מובא בס' יחוד עמ' ז). וכן צי"א, שאם חדר הבקורת הוא בבית הרופא, בכגון דא לכו"ע אשתו משמרתו (שם).

14 אוצה"פ (שם סק"ב אות ג) בשם המקנה. ושם (סק"ח אות ג) בשם זרע אברהם. דבר הלכה (ס' טו אות ד, ובהוספות עמ' קסה).

15 אוצה"פ (סקי"ח אות ד) בשם חתם סופר. דבר הלכה (ס' טו אות ד. וקצת הסתפק שם).

16 הגרי"י נויבירט "גם בבית חולים יש להקפיד על איסור יחוד, ולכן אחות המטפלת בחולה לא תסגור את הדלת במנעול, והוא הדין כשרופא מטפל באשה חולה" (מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים, פ"א סע' יד). וע' לעיל הערה 6 .

17 אוצה"פ שם (סק"א אות ז) בשם צור יעקב, עפ"י הא בסנהדרין, סו"פ סו"מ, דימות ולא יספר עמה אחורי הגדר, שהוא יחוד. ובשם פסקי תשובה ובשם זרע אברהם, משום שהוא אביזרייהו דגלוי עריות.

18 שם אריה - מפני שעשה דנשמרתם לנפשותיכם דוחה ל"ת דקריבות דג"ע, וכשיטת הר"מ בן חביב, שרק ג"ע בעצמה היא ביהרג ואל יעבור ולא אביזרייהו. טוטו"ד - מפני שהיא קרקע עולם ואנוסה עפ"י התורה להציל עצמה. ציץ אליעזר - לשיטת האומרים שרק על לאו יש יהרג ואל יעבור ולא איסור דרבנן או על לאו הבא מכלל עשה, עיי"ש. הגרא"י אונטרמן - מפני שאין יחוד בכלל אביזרייהו דג"ע, אלא הוא לאו אחר.

כולם מובאים באוצה"פ שם (ובהוספות עמ' 260).

19 שם אריה, שם.

20 טוטו"ד, שם.

21 צי"א, והגרא"י אונטרמן, שם.