עוד על גזירת המילה, תרופות בפסח ואפידורל בלידה

מכתבים למערכת

עוד על גזירת המילה, תרופות בפסח ואפידורל בלידה

לכבוד העורך,

הנני מאשר ברוב תודה קבלת גיליון אסיא (עט-פ, טבת תשס"ז). ושולח לכם מספר הוספות:

א. בענין מסורת המציצה (עמ' 17) – אבקש להוסיף למש"כ הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א על גזירת המילה.

בקובץ תפארת אירופה[1] מובאת סקירה, על ברית המילה באירופה. הרב אלכסנדר נמדר שליט"א (מגוטבורג שבשוודיה) מספר (שם): בשוודיה התעורר הענין בעקבות ברית שערכו לילד מוסלמי בן חמש והילד מת. היות ובשוודיה העיסוק בעניני הומניזם, ביטחונו של האזרח וכדומה הוא רב – עד כדי אובססיה, החליטו שיש לעשות מעשה בכדי לעצור את ה"אנרכיה" השוררת בתחום זה של הברית-מילה. ובעקבות זאת חוקקו חוק בענין זה.

אמנם, לעת עתה החוק מחייב רק לעשות משיחה לפני הברית, ועריכת בדיקה, ונוכחות של רופא בעת עריכת הברית. אך הבעיה רק בראשיתה.  

לסיכום הוא מביא את המעשה בגמרא[2] שפעם אחת גזרה מלכות רומי גזרה על ישראל שלא ימולו את בניהם. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת (=אשה אצילה רומאית) שכל גדולי רומי היו מצויין אצלה. אמרה להם ליהודה בן שמוע וחבריו: בואו והפגינו וצעקו בשווקים וברחובות בלילה. ומפרשים שהטעם שיעצה להם להפגין בלילה, הוא מפני שהצעקה והבכייה נשמעת אז יותר. הלכו והפגינו בלילה ואמרו: אי שמים (=למען ה') וכי לא אחיכם אנחנו? וכי לא בני אב אחד אנחנו (=יעקב אבי האומה הישראלית, ועשו אבי האומה הרומאית אחים היו)? וכי לא בני אם אחת אנחנו (=רבקה)? במה נשתנינו מכל אומה ולשון אחרת תחת ממשלתכם שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות? ובעקבות אותה הפגנה ביטלום הרומאים לאותן גזירות ואותו היום כח באדר עשאוהו החכמים יום טוב.

מציע הרב נמדר: עלינו לצאת מיד, באופן דיפלומטי כמובן, ולהבהיר לכולם שאנו מבינים היטב את המצב, ושלא תיתכן כל פגיעה בענין זה. הדבר נוגע לעיקרי הדת לזהותנו, וזוהי הברית בין עם ישראל להקב"ה.

יש לציין גם לספר ברית כרותה לשפתים (הוצאת המחבר, ברוקלין תשנ"א) שכתב המוהל הרב יונתן בנימין גאלדבערגער העוסק כולו בענין מציצה בפה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע וימשיכו לקיים מצוה גדולה זו בזמן הזה בשמחה ובטוב לבב בכל פרטיה ודקדוקיה כמו שקיימו אותם אבותינו ורבותינו בימים ההם.

ב. בענין תרופות עם תערובת חמץ בפסח (עמ' 77) – יש להוסיף שחולה הלוקח תרופות שיש בהם חשש חמץ, ימכרם לגוי קודם הפסח, ויניחם במקום מכירת החמץ. וכשצריך לקחתם בפסח, יכוין לא לזכות בזה, ויוציא רק את הכמות הנדרשת לעכשיו. ואם הוא קונה אותם בבית מרקחת בפסח עצמו, צריך לומר בפיו שהוא מתכוין לא לזכות בהם כלל, ויביאם לביתו ויניחם במקום מוצנע[3]. ואם יכול לשלם עבור התרופה רק אחר הפסח מוטב, כי אז יהיה מותר לו להשתמש במה שנשאר גם לאחר הפסח. ומכל מקום יניח את החמץ במקום מוצנע, ומשם יקח כל פעם לפי הצורך[4]. ועדיף לקנות את התרופות בבית מרקחת של נכרי, והטעם הוא משום שתערובת חמץ נפסל אצל נכרי ודומה לחרכו קודם זמנו[5]. במאמרו הנ"ל לא עסק הרב אברהם דורי שליט"א בשאלת התרופות ההומיאופטיות בפסח. שאלה זו נוגעת לענין אלכוהול, שכן לצורך הכנתם של התרופות ההומיאופטיות משתמשים באלכוהול בדרגות מיהול שונות. בשו"ת מנחת יצחק[6] כתב: שתרופות הומיאופטיות המיוצרות בארץ ישראל, שבה אין משתמשים באלכוהול חמץ – הרי הן מותרות. ואילו בחוץ לארץ, ששם משתמשים באלכוהול שהוא חמץ הרי הן אסורות. אלא אם כן נתברר באופן מוסמך, שבתערובת האחרונה היה בה שיעור ביטול לבטל את חלק האלכוהול של חמץ, ונתבטל קודם הפסח[7].

ג. בענין זריקת אפידורל בלידה (עמ' 113) – יש לציין גם לשו"ת משנה הלכות[8] בתשובה למחותנו כ"ק האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל דן אם מותר להכניס עצמו לסכנה במקום יסורים כאמור התשובה עוסקת במתן זריקת אפידורל לנשים.

וכתב[9]: "...כיון דרובא דעלמא עושין וסומכין על זה הרי הוא בכלל שומר פתאים ה' ולכן בחול יש לסמוך על זה ובפרט ליש לה מכאובים גדולים ובמקום ליתן הרדמה בכל הגוף שג"כ לא יצא מגדר סכנה אחד מיני עשרת אלפים ואולי הרדמה עוד סכנה יותר גדולה באחוזים מזריקה כזו וודאי מי שאפשר בלי כל רק לסבול קצת יסורים מה שנתקללה בה תסבול אבל מה נעשה לאחותנו שאינה יכולה לסבול".

ומסכם (בד"ה ומיהו) "...ודאי נשים שיכולות לסבול קצת ואין אצלם גדר של סכנה וכיוצא בו ורוצות לסבול קצת ולא להיות בכלל פתאים, אין להם איסור ואדרבה תבא אליהם ברכה. ...וכ"ש שזה חלק מהצלה מכאבים ואפשר לפעמים אפילו הצלת נפשות הנני מסכים עם מעכ"ג שאם צריכים גם בשבת מותר".

וכן פסק הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א בספרו תורת היולדת[10]: "מותר להזריק ליולדת תרופות לשיכוך כאבים (כגון פטידין וכדומה), מאחר ואין בכך מלאכה דאורייתא (פרט לזריקה תוך ורידית). ואם כבר הופיע אחד מג' סימני הלידה, מותר לחלל שבת כדי להביאם, דהוא בכלל פקוח נפש, וחז"ל הזהירו שיש להרגיע את היולדת, שאפילו להדליק נר ליולדת סומא מותר כדי ליישב דעתה. ישנן זריקות הניתנות לתוך חוט השדרה המשתיקות לגמרי את הכאבים (ואין לעשותן כי אם ע"י רופא מומחה) ומותר להזריק אותם גם בשבת".

הרב יצחק יהודה רוזן 

 

 

 



1.   תפארת אירופה ח"א, הוצאת מרכז רבני אירופה, תשס"ב עמ' 138-141.

2.    ראש השנה יט, א.

3.   שו"ע סי' תנ סקי"ח.

4.    נשמת אברהם או"ח סי' תנ סק"א בשם הגרש"ז אויערבאך.

5.    שו"ת שערי דעה ח"ב סי' לז. שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' ס.

6.   שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' סח.

7.    אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ג עמ' 501.

8.    שו"ת משנה הלכותמהדורא תניינא ח"ד חו"מ סי' רסו.

9.   שם, עמ' שפב ד"ה ולכן.

10. פל"ד [מלאכות הנעשות בלידה] סעי' ח.