הזרעה לאחר המוות – תיקון טעות

הרב מרדכי הלפרין

הזרעה מלאכותית לאחר מיתה איסור והיתר

תיקון טעות

במאמרי "הזרעה מלאכותית לאחר מיתה איסור והיתר", אסיא עז-עח (כ, א-ב), עמ' 123-133 נפלה טעות בעמ' 121. כתבתי שם בפסקה יב]:

יב] אמנם בנ"ד, שההזרעה נעשית לאחר מיתה, גם לגרשז"א פשוט שאין חשש ממזרות, וכפי שכתב שם בפירוש.

יתר על כן, אף שהגרשז"א הסתפק בדין זה, לגרי"י ויינברג פשוט שאין חשש ממזרות בעצם ההזרעה המלאכותית מתורם זר. וכבר הורה זקן הגר"מ פיינשטיין שדין ממזרות הוא תולדה של מעשה העבירה ולא של העירוב הזר, ולכן הוולד כשר, ואין לחוש כלל לדעת החולקים.

מאחר וטעיתיותחילת הפסקה איננה נכונה, יש לתקן ולהחליפה בפסקה הבאה:

יב] אמנם בנ"ד, שההזרעה נעשית לאחר מיתה, גם לשיטת הגרשז"א יש צד לומר שאין כאן חשש ממזרות. שהרי הגרשז"א הסביר שם36 את סיבת הממזרות כי התורה הרחיקה בין האיש והאישה ובזה עשתה אותם כשני מינים. "וכיון שיצירת הולד הוא מאיש ואשה שהתורה עשאן כשני מינים נקרא ממזר". ומכאן, מאחר ואין כאן שני מינים בעצם כמו בכלאים, אלא שרק דיני ההרחקה והאיסור הופכים אותם לב' מינים, הרי שהיותם ב' מינים מותנה בקיום האיסור וההרחקה שהרחיקה תורה. ולכן אם נשתנה הדין כמו באחות אשתו שהותרה לו לאחר מות אשתו, בטל דין החשבתם כב' מינים, והוולד כשר. ומכאן גם לאחר מות האיש, במתים חופשי ובטלו ממנו דיני איסורים והרחקות, יש מקום לומר שכבר אין כאן יותר שני מינים וממילא הוולד כשר גם לשיטת התוס'.

יתר על כן, אפילו אם חששו של הגרשז"א בהזרעה מלאכותית קיים בכל זאת גם בהזרעה שלאחר המוות עצם ספקו של הגרשז"א פשוט הוא לגרי"י ויינברג37 שאין חשש ממזרות בעצם ההזרעה המלאכותית מתורם זר, אפילו הוא חי. וכבר הורה זקן38 הגר"מ פיינשטיין39 שדין ממזרות הוא תולדה של מעשה העבירה ולא של העירוב הזר, ולכן הוולד כשר, ואין לחוש כלל לדעת החולקים.



36.נועם כרך א, עמ' קנא.

37שרידי אש חלק ג סי' ה.

38.בשעתו אמר לי הגרש"ז אויערבאך מספר פעמים שאין הוא יכול לחלוק על הגר"מ פיינשטיין, וכן לא לפרסם מאמר הלכתי כנגד דעתו של הגרמ"פ בלא לקבל ממנו רשות לפרסום כזה. ראה גם במנחת שלמה חלק א סי' ח, בהערה בראש הסימן.

39אגרות משה, אבן העזר (א) סי' י, וסי' עא; ואבן העזר (ב) סי' יח.