מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט

ד"ר מרדכי הלפרין

  מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד  -

המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט

תהליכים חברתיים

         בארבע העשורים האחרונים גדל קצב הצטברות המידע המדעי, והוכפל הידע האנושי. אחד התחומים הבולטים בהתקדמותם הינו התחום הרפואי. במקביל להתפתחות הטכנולוגיה הרפואית המאפשרת תהליכים משוכללים של השתלת איברים וטיפולי פוריות עדינים, התפתחו גם שיטות החייאה אגרסיביות המאפשרות החזקה ממושכת של חולה אנוש ביחידה לטיפול נמרץ.

         בד בבד עם ההתפתחות הרפואית ממשיכים להתחולל תהליכים חברתיים רבי עוצמה המשפיעים על אופי הטיפול הרפואי ועל יחסה של החברה לסוגיות הקשורות בבריאות, חולי ומוות. המעבר מהגישה הפטרנליסטית המערב אירופית ששלטה דורות רבים בעולמם של רופאים וחולים, מפנה כיום את מקומה לגישה הדוגלת באוטונומיה מוחלטת של החולה, ומציבה את הרופא בעמדה של נותן שירותים לפי בחירת הלקוח. הקצנה של גישה כזו סופה להביא לדרישה למתן זכות סיום החיים, כמעט לכל אדם הדורש זאת.

         עיון בסוגיות רפואה ומשפט המסעירות כיום את העולם המערבי מראה עירבוב תחומים ממשי. קצב השינויים במערכת המשפטית הינו איטי במהותו, ומהוה מקור ללחצים חברתיים רבי עוצמה. אולם הטריגר האמיתי לאותם לחצים איננו בהכרח החידוש הטכנולוגי, והוא עשוי להיות דווקא השינוי הדינמי בערכים החברתיים.

         לדוגמא: בשנים האחרונות מתקיימים בארה"ב דיונים אינטנסיביים בנושא "הצוואה מחיים", בזכות החולה לסרב לקבל טיפול תומך מאריך חיים (כדוגמת הזנה באמצעות זונדה) וב"זכותו" של החולה להתאבד עם סיוע רפואי. דיונים אלו אינם נובעים דווקא מחידושים טכנולוגיים מסעירים, למרות שיש המנסים להציג אותם כך. אולם הם קשורים ללא ספק בשידוד מערכות חברתי המביא, עד כדי קיצוניות, את הדרישה לאוטונומיה מוחלטת, גם על חשבון הערך המיוחד של החיים. גישה זו איננה חדשה. חיים מלאי סבל עם תוחלת קצרה היו גם בעבר הרחוק מקור לדיונים אתיים ומשפטיים על המתת חסד. השיקולים לכאן ולכאן לא השתנו. אך שינויים מחזוריים של ערכים חברתיים ממשיכים להתחולל בעולם עד היום.

המתת חסד בהולנד

         מזה יותר מעשור שנים, מבוצעת בהולנד אותנזיה - המתת חסד אקטיבית, שהוגבלה תחילה לפעולה לפי בקשת החולה או הסכמתו מדעת. אולם בשנים האחרונות חזרו והתרחשו חריגות שונות וחמורות[1], אשר בחלקן אומצו אחר כך על ידי ההסתדרות הרפואית ההולנדית. כיום רק מיעוט קטן של ההמתות הללו מדווחות כנדרש בחוק ההולנדי. מבוצעות המתות רבות של קטינים ויילודים פגומים גם ללא הסכמת הוריהם, כאשר קצת קשה ליחס לתינוקות עצמם הסכמה מדעת. הומתו אנשים מחוסרי הכרה ללא הסכמתם המפורשת, כמו גם חולים פסיכיאטריים שחלקם איננו חשוך מרפא. הומתו חולים הסובלים משטיון (דמנציה) והיו המתות רבות שההחלטה על ביצוען התקבלה בידי רופא בודד ללא שיתוף או ייעוץ עם רופא נוסף. קשה לקבל בהבנה את המתתם של חולים פסיכיאטריים, למרות שפעילות כזו היתה מקובלת בשנות השלושים בגרמניה הנאצית. דו"ח אמריקאי מכובד טוען שהמתת החסד בהולנד יצאה מכלל שליטה ויש אלפי מקרים של המתות חסד ללא הסכמת החולה המומת וללא דיווח לרשויות[2].  

         הכלל האתי של קיום "מדרון חלקלק" מצא בהולנד ביטוי אקטואלי מפחיד, כשהכתובת על הקיר ברורה.

עמדת ההלכה

         מקובל לומר כי בשאלת המתת החסד, עמדת ההלכה היא חד משמעית: רצח מתוך רחמים אסור באופן מוחלט[3].

         כל פעולה המקרבת באופן אקטיבי את קיצו של אדם  -  מוגדרת כרצח. לעומת זאת, השפעה פסיבית - מניעה של פעולות מלאכותיות המאריכות חיי שעה מלאי סבל - לא מוגדרת כרצח, והיא מותרת בתנאים מסויימים[4].

         בעייה עיקרית היא הגדרת הגבול המדוייק בין פסיביות מותרת לבין "פסיביות" שהיא בעצם גרימת מוות.

הימנעות מחיבור חולה ALS למכשיר הנשמה

         ALS - Amyotropic lateral sclerosis - הינה מחלה הגורמת לשיתוק איטי של שרירי הגוף. תחילה הידים והרגלים, ובהמשך מתפשטת המחלה לשאר שרירי הגוף. עם התפתחות המחלה, הופך החולה למשותק לחלוטין ללא יכולת להזזת שרירי גופו ופניו. החולה נמצא בהכרה מלאה, צלול בדעתו, שומע ומבין את הנאמר, אך חסר יכולת דיבור או תגובה, פרט לתנועת עינים, בעזרתה ניתן לקבל תשובות בינריות של "כן" ו"לא". בחלק מהמקרים מתפתחת במקביל רגישות-יתר בשרירים ובפרקים, עד כדי כאבים עזים בכל נגיעה בגופו. עם שיתוק שרירי הנשימה, החולה הנמצא בהכרה מלאה, ימות מחנק אם לא יחובר למכשירי הנשמה. למחלה אין עדיין מרפא, ורוב החולים נפטרים תוך שנתיים שלש.

         לפני כשבע שנים, פנה לבית המשפט חולה במחלת ALS, המאושפז בבית החולים "ליכטנשטדטר" שבבעלות "רעות - שירות נשים סוציאלי". החולה, באמצעות נציגיו המשפטיים, פנה לבית המשפט המחוזי לקבלת סעד הצהרתי שימנע שימוש במכשיר הנשמה בגופו בניגוד לרצונו. המשפט עורר הדים רבים, והיו שניסו באמצעות משפט זה להחדיר לתודעת הציבור ולמשפט הישראלי עקרונות קיצוניים של אוטונומיה, המחייבים רצח מתוך רחמים, ודוגלים בלגיטימציה של סיוע פעיל להתאבדות.

         המערכת המשפטית בישראל חששה, בצדק, מעיקרון המדרון החלקלק, ונציגת היועץ המשפטי לממשלה הופיעה כצד בבית המשפט. דווקא הגישה ההלכתית, המבדילה באופן חד משמעי בין מניעת טיפול מייסר בחולה סופני לבין רצח אקטיבי, נתקבלה לבסוף גם על ידי בית המשפט.

         מנכ"ל "רעות", מר משה גולדשטיין, פנה אז אל הרב ישראל מאיר לאו, אז רבה הראשי של ת"א-יפו, וכיום הרב הראשי לישראל, בשאלת חכם. תשובתו של הרב לאו, מהווה עד היום מסמך אנושי רגיש, המתבסס על הלכה ברורה.

         כללי ההלכה כפי שהובאו ב"ספר אסיא ג"[5] כמו גם במכתב תשובתו של הרב הראשי, הרב ישראל מאיר לאו[6], הקלו במידה  רבה על פסיקת בית המשפט[7], שאף ציטט חלק מהמקורות ההלכתיים. פסק הלכתי דומה נכתב כשנה לפני כן ע"י פוסק הדור הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל,  ופורסם לראשונה חודשים אחדים לפני פרוץ הדיון הציבורי[8].

         כאמור, בית המשפט הגיע למסקנות דומות. נציגי היועץ המשפטי לממשלה, היו מודעים לדעת המשפט העברי, ודאגו להתעדכן היטב גם בדעת הפוסקים בני זמננו. לחלק מעידכון זה, היו קשורים במישרין ובעקיפין גם חברים מהנהלת מכון שלזינגר. השופט ציין לשבח את גישת ב"כ היועה"מ ה"מנסה בזהירות להתאים עצמה לתקופה המודרנית, הן בהתחשב בהתפתחות מדע הרפואה והן בהתחשב בהתפתחות מדע המשפט וכל זאת ללא התעלמות מהדין הקיים וממורשת ישראל"[9].

 

בין פסק הלכה לפסק דין

         אמנם על אף הדמיון בין מסקנת הרב הראשי למסקנת בית המשפט, ניתן להבחין בהבדלי ניואנס מענינים בין שתי ההחלטות, בין היתר בשאלת התקדים.

לדוגמא: בפסק ההלכה כתב הרב בזהירות מיוחדת את השורת הבאות[10]:

"ולאחר שבאתי בדברים עם גדולי פוסקי דורנו שאף הם הדירו שינה מעיניהם בחיפוש אחר הדרך הנכונה, שהן קדושת החיים והן סבלו הממושך של החולה לנגד העינים, הגעתי למסקנה, שהנני מביא בפניך, תוך הדגשה מירבית כי אין מקרה דומה לרעהו ואסור בשום פנים לראות בפסיקתי זו משום תקדים לדרכי הטיפול בחולה אחר, במקום אחר ובזמן אחר - אף אם המקרים נראים דומים כשתי טיפות מים. המיוחד והמורכב בנושא הנדון - דרכי הטיפול במחלת ניוון השרירים של מר ב. א. - הם הקובעים את הגישה ההלכתית ההולמת למקרה זה בלבד."


לעומת זאת, בהכרעת הדין כתב השופט פסקה מעניינת בעלת משמעות הפוכה:

"המקרה שבפני נראה לי מקרה מתאים להתחיל בחריש הקרקע הבתולה תוך נסיון להציב מספר קריטריונים ראשוניים שעשויים להתפתח במשך השנים."[11]

         הבדל נוסף בין גישת הרב לבין גישת השופט היא הקביעה בידי מי צריכה להיות ההכרעה על מניעת הטיפול בבית החולים. האם בידי הפוסק המוסמך כפי שכתב הרב, שאמור לדון בכל מקרה ומקרה לגופו,  או שמא בידי הרופא המטפל, כפי שרמז השופט:

"יחד עם זאת בית המשפט מבקש להתוות קריטריונים שאותו רופא מומחה צריך לשקול כשהוא ניצב מול דילמה שכזו, כאשר ההחלטה הסופית היא של הרופא ולא של בית המשפט."[12]

         דומני שלמרות הדמיון הבולט בין המסקנות לגבי המקרה הנדון, ההבדלים הערכיים והמעשיים בין פסק ההלכה לבין הכרעת השופט הינם מהותיים מאד. מפאת חשיבות הנושא, מובאים לעיון הקוראים הן מכתבו של הרב הראשי, והן פסק הדין של השופט א' גורן במלואם.

 

               



[1] ראה א' שטינברג,  אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד, ערך "נוטה למות", ובציונים [491] - [495] שם

[2].   Keown J., Hastings Center Report 22:39 1992, הובא באנציקלופדיה שם, ציון [495].

[3].   נשמת אברהם, יו"ד, סי' שלט, ס"ק ד ד"ה לכן.

4.    נשמת אברהם שם ד"ה וא"ל הגרש"ז, וד"ה וכן חולה.

[5].   עמ' 457-429.

[6].   להלן עמ' 69-66.

[7].   ה"פ 90/1141 בנימין אייל נ. ד"ר נ. וילנסקי, ביה"ח ע"ש ליכטנשטטר, משרד הבריאות ומדינת ישראל. מובא להלן עמ' 83-70.

8.    נשמת אברהם, כרך רביעי, השלמות יו"ד, שלט, ב, יחד עם מכתבו של הרב הראשי ופסקי הלכה נוספים. הובא לעיל עמ' 60-58.

9.    "מורשת ישראל" הינו ביטוי בעל משמעות משפטית. הביטוי לקוח מחוק יסודות המשפט התש"ם1980-. המפנה את מערכת המשפט הישראלית למורשת ישראל (כאשר קיימת לקונה בחוק הישראלי).

10. ההדגשות שלי (מ. ה.).

11. סוף סעיף  14 בפסק הדין. ההדגשות שלי (מ.ה.).

12.  סוף סעיף 13 בפסק הדין.

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן