מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

עד מתי גזרו על דם בתולים?

הרב יעקב אריאל

עד מתי גזרו על דם בתולים?*

לכבוד הרב יואל קטן שליט"א

שו"ר וכ"ט

לשאלתך בדבר כלה שבביאה שניה לא ראתה דם וביאה שלישית ראתה, ולדעת הרופאה נשארו לה עדיין שיירים מהבתולים ודם זה הוא דם בתולים. ולדעתך מאחר ובביאה שניה לא ראתה דם פקעה ממנה גזירת דם בתולים, ויש להתייחס לדם שראתה בביאה שלישית כדם פצע ולהתירו.

אכן יש הגיון רב בדבריך, אך למעשה הדברים צ"ע. במס' נידה דף סד ע"ב במשנה, תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, בית שמאי אומרים נותנין לה ד' לילות, ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה. הגיע זמנה לראות ונישאת, בש"א נותנין לה לילה הראשון, ובה"א עד מוצ"ש ד' לילות. ובגמ' איתמר, בעל ולא מצא דם וחזר ובעל ומצא דם, ר' חנינא אמר טמאה ור' אסי אמר טהורה. ר' חנינא אמר טמאה דאם איתא דהוה דם בתולים מעיקרא הוה אתי, ור' אסי אמר טהורה דילמא איתרמי ליה כשמואל (שהיה בקי בהטיה).

ולכאורה בעייתנו תלויה במחלוקת ר"ח ורב אסי, שלר' חנינא אם אכן דם זה בא מהבתולים מדוע בביאה שניה לא ראתה? אלא על כרחך אין זה דם בתולים. מיהו ר' חנינא לא אמר כן אלא מסברא. אך כאשר רופא אומר שעדיין יש בתולים גם הוא יודה לר' אסי שבביאה הקודמת לא פגע בבתולים (או שהיה אולי קצת דם אלא שהזרע חיפהו ולכן לא ראתה), ועתה בביאה השלישית פגע. מיהו כל זה מהתורה, אולם שם בדף סה ע"ב רבותינו חזרו ונימנו בועל בעילת מצוה ופורש, ומדרבנן גזרו על דם בתולים למרות שמהתורה הוא פצע. וא"כ י"ל שלכו"ע אם ידוע לנו שהדם בא מהבתולים חלה הגזירה שדם זה מטמא.

והנה, בטעם גזירה זו כתב בשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' קסח בשם רב האי גאון שכשהיא נבעלת פעם ראשונה אוחזתה חלחלה ויש לחוש שמא פירסה נידה, וכמו שמצינו באסתר במגילה טו ע"א. וצ"ע בכוונתו. האם הביאה הראשונה בחייה היא הגורמת לחלחלתה, או הבתולים? וא"א לומר שהביאה הראשונה, שא"כ גם מוכת-עץ שנשרו בתוליה מאליהם תהיה אסורה אחרי ביאה הראשונה! וי"ל אין הכי נמי שמוכת עץ צריכה לחוש לדם בתולים, וכמו שכתב בדרכ"ת סי' קצג ס"ק ה בשם הזרע אמת (ח"ב פ"ד), אלא שהוא נימק זאת בכך שלא כלו בתוליה לגמרי ולא מחמת ביאה ראשונה. ואכן מפוסקי דורנו פסקו שאם הרופא הסיר לגמרי את קרום הבתולים בניתוח אין לחוש עוד לדם בתולים והכלה טהורה (עיין אג"מ יו"ד ח"א סי' פז, ויבי"א ח"ד יו"ד סי' י). ועוד, אם נאמר שהביאה הראשונה היא המביאה חלחלה ולא הבתולים היינו צריכים לומר שאחרי הביאה השניה תהיה מותרת, והרי הדין הוא שכל עוד שרואה דם גם בביאה שניה ושלישית היא אסורה.

מאידך, אם נאמר שהבתולים הם הגורמים לחלחלה היה מקום לאסור גם דם בתולים ללא ביאה, והפוסקים הנ"ל לא אסרו אותה אחרי שהוסרו בתוליה בניתוח. וצ"ל שרק צירוף שני הדברים, ביאה ראשונה וקריעת הבתולים, הוא הגורם לחשש שמא ראתה גם דם נידה. ולכן לא רק הביאה הראשונה עצמה אוסרת אותה, אלא כל עוד לא נגמרו הבתולים זהו המשך הביאה הראשונה.

ויתכן לומר עוד, שבאמת מעיקר הדין דם בתולים הוא דם פצע, והחשש שמא גם דם נידה בא עמו הוא רחוק, ורבנן חששו למיעוט זה. אך זהו רק כאשר רואה דם אז יש לחוש (ובביאה ראשונה אנו אומרים שבוודאי היה דם אלא שהזרע חיפהו), אך כשלא רואה דם אין לחוש. ולכן כל עוד רואה דם מחמת בתוליה יש לחוש שמא יש בו גם דם נידה. אם כי י"ל שמאחר ולא ראתה בביאה שניה הרי מעתה ואילך אינה צריכה לחוש עוד. ואפילו לערוה"ש בס"ס קצג שחושש לבדוק ב' וג' פעמים, יודה שאם פעם אחת לא ראתה יותר אינה צריכה לחוש (ועיין בטהרת הבית להגר"ע יוסף שהביא פוסקים רבים החולקים על ערוה"ש וסוברים שאינה צריכה לבדוק לכתחילה בפעם השניה והשלישית, ורק אם ראתה טמאה). וא"כ מה שראתה בפעם השלישית אחרי ההפסקה אין לו דין דם בתולים, ואפילו אם הרופאה ראתה שיש עדיין שיירי קרום בתולים אין לו דין דם בתולים אלא דם פצע בעלמא. אמנם בסברה אפשר לומר כן, אך מאידך י"ל שכל עוד שם בתולים עליהם הגזירה במקומה עומדת1 .

והנה, גם הפוסקים שכלה שהוסרו בתוליה בניתוח טהורה, אם בכל זאת מצאה דם, תולה בדם בתולים, וצריכה לפרוש ולספור ז' נקיים (עי' אג"מ שם ויבי"א שם). ולכאורה מדוע, הרי דינה דומה לכלה רגילה בביאה שניה שאין לחוש יותר לדם בתולין, שהרי הרופא הסיר בניתוח את קרום הבתולים והכלה בחזקת מוכ"ע שאין לחוש לה, וא"כ הדם שמצאה הוא דם פצע ולאו שם בתולים עליו! אלא ע"כ כל עוד נשארו שיירי בתולים דין דם בתולין יש להם. ולכן למעשה נלענ"ד לחוש לכך, וצ"ע2 .

אמנם יש לחלק ולומר שאותה כלה שנותחה, בעילתה הראשונה כביאה שניה בכלה רגילה, שלכתחילה אינה חוששת ואם מצאה טמאה. ואילו בנ"ד לא ראתה בביאה שניה א"כ הביאה השלישית אין לה דין של ביאת בתולים. אך מאידך כיון שלפי דין תורה נותנין לנערה ד' לילות ולבוגרת כל הלילה ואפילו כמה בעילות, נמצא שגם ראיה שלישית מעיקר הדין יש לה דין ביאת בתולים. אמנם לקולא, אולי ה"ה יש לה דין ד"ב מדרבנן לחומרא.

ולמעשה צ"ע.

 

* הרב יואל קטן העביר את השאלה הנדונה גם לרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת-גן. הרב אריאל שלח את תשובתו ואישר לפרסמה ב"אסיא". -- העורך.

1 . לכאורה דבר פשוט הוא ש"שם בתולים" קיים על הקרום רק טרם קריעתו ולא אחר כך. שהרי כמעט תמיד הקרום רק נקרע בבעילות ראשונות, ואינו נעלם ממקומו אלא נשאר חודשים ארוכים.

ואם כך, מסתבר שגם אם חלק מהקרום שכבר הפסיק לדמם בזמן תשמיש, מתחיל לדמם שוב מאוחר יותר, אין עליו יותר שם בתולים, ואין מקום לקיום הגזירה. -- העורך.

2 . לכאורה קשה להשוות דם משיירי בתולים של מוכת עץ בביאה ראשונה לדם משיירי בתולים בביאה חוזרת אחרי הפסקה. שהרי גם בוגרת שלא כלו כל בתוליה אלא מיקצתן, אם ראתה דם בביאה ראשונה. הרי זה דם בתולים. והוא הדין במוכת עץ שכלו מקצת בתוליה. ולכן אם אחרי פעולת הרופא עדין רואה דם בביאה ראשונה, הרי היא כבוגרת או מוכת עץ, שכלו רק מקצת בתוליה, ואין מכאן ראיה לדימום משיירי בתולים לאחר הפסקה. -- העורך.

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן