מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

משל משלו חכמים באשה

פרופ' יהודה לוי

משל משלו חכמים באשה...

מבנה איברי ההולדה ע"פ התלמוד[1] לפי פירוש רש"י

תקציר

המבנה של איברי ההולדה באשה נדון רבות בתלמוד, במיוחד בהקשר עם הלכות נידה. נטען שקשה להתאים דברי התלמוד למציאות כפי שהיא ידועה היום. המאמר הנוכחי בא לסתור טענות אלה ולהראות שיש התאמה מלאה בין המציאות לדברי התלמוד—כפי שפירשם רש"י.

א.  מבוא

דורנו זכה להתקדמות מסחררת של מדעי הטבע. ומפתיע לגלות כמה מעמיקות ורחבות היו ידיעות של חכמי התלמוד בתחום מדעי הטבע. עם זאת יש ודבריהם סותרים דברים הידועים היום. אחד התחומים במדעי הטבע החשובים בהלכה ומובאים בתלמוד בהרחבה הוא המבנה של איברי ההולדה באשה.  גם בתחום זה יש וטוענים שחכמינו טעו.  באנו פה להראות עד כמה דברי חכמינו בתחום זה הולמים את המציאות האנטומית כפי שהיא ידועה היום, וזאת במיוחד לפי פירושו של רש"י, אשר רבים הטילו ספק בדבריו בסוגיא זו.

דבר אזהרה. פירושים שונים נאמרו בענייננו, ובחירת הפירוש משפיע באופן משמעותי על ההלכה בהלכות נידה. בחרתי לפרש את הסוגיא לפי פירוש רש"י, לא מתוך רצון לקבוע מי מבין המפרשים צודק, אלא משום שמתברר שפירושו קל להבין, וגם משום שמצאתי את פירושו מבוקר במיוחד, מבחינת התאמה למציאות המדעית, ורציתי לבקש את הנרדף.

ב.  "חדר, פרוזדור ועלייה"

         במסכת נדה תיארו חז"ל את מבנה איברי ההולדה בלשון זה:[2]

משל משלו חכמים באשה: החדר והפרוזדור והעלייה; דם החדר - טמא, דם העלייה - טהור, נמצא בפרוזדור - ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור. 

ופירש רש"י:

דם החדר טמא. והיינו מקור.  ...חזקתו כו'. במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתא ודמים דעלייה טהורין, דמפרוזדור לא אתי דם, אלא דמי חדר ודמי עלייה פעמים שהן נכנסין לפרוזדור. 

ובגמרא שם:[3]

החדר מבפנים, והפרוזדור מבחוץ, ועלייה בנויה על שתיהן, ולול פתוח בין עלייה לפרוזדור.  נמצא  [דם] מן הלול ולפנים - ספקו טמא, מן הלול ולחוץ - ספקו טהור.

ופירש שם רש"י:

 חדר מבפנים ופרוזדור מבחוץ. שניהם זה אצל זה בעובי גופה, חדר לצד אחוריה ופרוזדור לפניה וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור, ודרך שם דמים יוצאים. ולול פתוח כו'. ודמי עלייה באין לפרוזדור דרך הלול. נמצא. בפרוזדור. מן הלול ולפנים. לצד החדר.  ספקו טמא. דאי מעלייה אתא מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאשתכוחי דהא כי נחית מן הלול לפרוזדור כלפי חוץ הוא יורד ויוצא דרך יציאה ואינו חוזר לצד אחוריה.

רבים מהפוסקים האחרונים התקשו לפרש את דברי רש"י לאור המציאות האנטומית.  וכך כותב בעל חתם סופר:[4]

אבל באמת כל זה כתבו תוס' לפי הבנתם וכן רש"י ז"ל פי' סוגי' דפרוזדור לפי מה שצייר מהר"ם לובלין הכל לפי שכלם אבל אחר בקשת המחילה מרבותינו הקדושים לא צדקו דבריהם בזה כי האמת עם הרמב"ם כאשר יעיד הניסיון עפ"י חכמי וספרי הניתוח אשר לפנינו מספרי בני ישראל כמו מעשי טוביה וס' שבילי אמונה ...  ויש לפני עוד ספרים מדויקים מרופאים מומחים אשר לא מבני ישראל המה בכמה וכמה ציורים כולם יעידון ויגידון כהרמב"ם ז"ל ומיני' לא ניזוע גם שאלתי רופאים וכך אמרו לי.

ונראה שכתב כך על פי המינוח שהיה מקובל בימיו. אבל אם נפרש את דברי רש"י כפשוטם הרי הם תואמים היטב את העובדות האנטומיות, כדלקמן.

         נראה שרש"י סובר שהמקור, הנמשל לחדר, הוא מה שנקרא היום 'רחם' (uterus) יחד עם הנרתיק, כי ממצב מבטו של משקיף מבחוץ הרי הנרתיק הוא מקור דם הנידה. אמנם אם נחקור את העניין לעומק, נראה שמקור הראשון של הדם הוא מיח העצמות; מקור משני הוא מערכת כלי הדם; ומקור משני לו, הוא הרחם.  אך כל זה הוא מבחינת החוקר; מבחינת המשקיף, הנרתיק הוא המקור. 

הערה: ייתכן גם שרש"י  סובר שהמקור אמנם רק הרחם, והחדר הוא הנרתיק.  ולפי זה, מה שכתב רש"י: "דם החדר טמא.  והיינו מקור."  כוונתו כלומר "והיינו דם המקור" ובזה מוסבר למה הזכיר בדיבורו "דם", ולא כתב בפשטות: "חדר. היינו מקור". והשווה לקמן בסעיף ה.

לשון רש"י "וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור" צ"ע, כי הרי לכאורה כותלי הרחם הם עצמם הפרוזדור. ואולי כותלי הרחם הם השפתיים הגדולות (עי' הערה 9). ויותר נלענ"ד שיש לגרוס "וכותלי רחם למטה באמצע [היינו] פרוזדור". ועדיין צ"ע.

         והנה, לפני פתח הנרתיק נמצא שטח הנקרא "פרוזדור הנרתיק" (vestibulum vaginae), שהוא השטח בין "השפתיים הקטנות" (labia minora); ראה בציור 1. ולא רחוק הדבר, שלזה התכוונו חז"ל במילה פרוזדור.  ואם כן, כמעט ממילא מתפרשים גם המונחים "עלייה" ו"לול", כי הרי על פי הגמרא הלול נפתח לתוך הפרוזדור ואמנם יש צינור אחד נוסף על הנרתיק נפתח לתוכו, והוא השופכה (urethra) המובילה את מי הרגליים מהשלפוחית.  נמצאנו למדים שהעלייה היא השלפוחית שהיא "בנויה על גבי שניהם"; ראה  ציור 1.  וכן כתב מפורש ר' חננאל:[5] "דעלייה היא מקום השתנת מי רגלים וקרובה לפרוזדור מן המקור".


 

ציור מס' 1: איברי ההולדה באשה[6]

         ומה שהנחנו שהפרוזדור הוא בין השפתיים, גם בשו"ת בנימין זאב כתב כן:[7] "פרוזדור הוא מקום של ערות האשה בשפתות הערוה".

         גם מדברי הכרתי,[8] כאשר הוא מתאר מקרה של רחם שירד ויצא החוצה, הוא כותב: "עד שהרחם—בראשו כעין מעי—נופל למטה סמוך למקום השתן... ובזה קצת מהרחם נופל למטה לתוך הפרוזדור". ולא ייתכן שכוונתו לכנות את הנרתיק בשם "פרוזדור", כי הרי זה המקום הרגיל של הרחם.  אלא ודאי שכוונתו לשטח שבין השפתיים ומכנהו בשם "פרוזדור".

ואף בשו"ת ר' עקיבא איגרמצאנו שהוא מכנה את הנרתיק בשם "חדר".  כאשר הוא מציע בדיקה לקבוע האם יש פצע מוציא דם בנרתיק, הוא כותב:[9]

              "...  ותמלא החדר במוך על פני כל המקור."

לפי הפירוש הנ"ל בדברי רש"י, מובנים היטב דברי הגמרא "החדר מבפנים, והפרוזדור מבחוץ, ועלייה בנויה על שתיהן"—ראה בציור. בעוד לפי המפרשים שחדר הוא הרחם, דברים אלה סותרים את המציאות, כל עוד לא מצאו פירוש חילופי למילות "עלייה" ו"לול", כי השלפוחית איננה למעלה מהרחם[10].

דברי רש"י, שכותלי הרחם הם "למטה באמצע פרוזדור", מתפרשים יפה לפי הנאמר בסעיף הבא.

כעת נבדוק שיטת רש"י בסוגיות אחרות העוסקות במבנה אברי ההולדה, לבדוק באיזו מידה פירושנו מקבל סיוע או נסתר.

ג.  "הבית החיצון"

כאשר הגמרא דנה במקום לשם צריך הדם להגיע כדי שתטמא האשה בטומאת נידה, נאמר:

כל הנשים מטמאין בבית החיצון: הי ניהו בית החיצון? אמר ריש לקיש: כל שתינוקת יושבת ונראת.  א"ל רבי יוחנן: אותו מקום - גלוי הוא אצל שרץ.  אלא אמר רבי יוחנן: עד בין השיניים.  איבעיא להו: בין השיניים - כלפנים או כלחוץ? ת"ש דתני רבי זכאי: עד בין השיניים, בין השיניים עצמן - כלפנים.[11]

ופירש רש"י  "כשהתינוקת יושבת נפתח רחמה קצת."  והקשה עליו ר' יוחנן ואמר שאותו שטח שנפתח בישיבת התינוקת הוא נחשב כחוץ ממש ומה שכינו "בית החיצון" הוא יותר פנימי.  וקובע ר' יוחנן כי "בית החיצון" מגיע עד "בין השיניים", ופירש רש"י: "כמין שיניים יש בתוך הרחם תלתולי בשר". אגב, נשים לב שבדבריו הראשונים רש"י מכנה את הכניסה החיצונית לערות האשה בשם "רחם". לפי זה "כותלי הרחם" הם השפתיים; וראה גם את ההערה לקמן.  וכן אין הבכור נקרא "פטר רחם" אלא אחרי שיצא ראשו ורובו.[12]  ונראה ש"רחם" כאן הוא "פות" בלשון המקרא[13](vulva).

באשר לזיהוי המקום הנפתח כאשר התינוקת יושבת, נראה שאצל ילדות השפתיים הגדולות צמודות[14] ומסתבר שלמקום שביניהן התכוין ריש לקיש כאשר אמר שנפתח כאשר "תינוקת יושבת".  מכאן מסתבר שר' יוחנן סובר כי "בית החיצון", שהוא פנימה יותר מזה, הוא הפרוזדור הנ"ל שהוא בין השפתיים הקטנות.  והוא מגיע עד פתח הנרתיק, המכונה "בין השיניים", כאשר "תלתולי הבשר" שהזכיר רש"י הם שיורי הבתולים.

הערה:  במה שקירבנו את כוונת ר' יוחנן לזו של ריש לקיש, הלכנו בעיקבות הב"ח בתשובה[15] שכתב בנידון: "דכל מה שנוכל למצוא מקום חיצוני יותר ויהא נקרא בבשרה הוא מיקרי בית החיצון רק שלא יהא גלוי אצל השרץ באופן שיהא נקרא בבשרה שפיר.  וידוע שאותו החלל שהוא הצד החוץ שהוא כותלי ושפתי הרחם... הוא אינו גלוי אצל השרץ שאינו נראה אפילו כשהתינוקות יושבין ומקרי שם שפיר בבשרה שהוא בפנים ממש ויש שם חדר לפנים מחדר וחורין וסדקים הרבה מאוד כאשר אומרות הנשים ובודאי כל מה שנוכל לפרש לקרב מחלקותן של ר"ל ור"י יש לנו לקרב ולא לעשות פלוגתות רחוקות."

ד.  "בהמה אין לה פרוזדור"

         חיזוק נוסף לפירושנו בדברי רש"י נמצא בגמרא במסכת שבת.[16]  שם הגמרא מתארת חילוק במבנה איברי ההולדה בין האשה לבהמה, כאשר רק לאשה יש לה פרוזדור, ולא לבהמה.  ולא מסתבר כלל לפרש שלבהמה אין נרתיק, וזאת במיוחד לאור הגמרא במסכת עבודה זרה[17] המתארת את מי שעוזר ברביעת בהמה—מין במינה—בכינוי "מכניס כמכחול בשפופרת", כאשר ברור שבמילה "שפופרת" הכוונה לנרתיק. אלא ודאי מה שחסר אצל הבהמה זה "הפרוזדור" (vestibule) שהוא השטח שהוא חוצה מבין השיניים.  וכן מובא באטלסים אנטומיים של בהמות נרתיק נפרד מהרחם; ראה ציור 2.

         גם כאן דברי רש"י הולמים את פירושנו, וזה לשונו שם לגבי האשה:

דאית לה פרוזדור. בשר כותלי בית הרחם בולט מן השיניים ולחוץ, ובית הרחם הוי מן השיניים ולפנים.

שוב ברור שבמילה "פרוזדור" הכוונה לשטח בין השפתיים ולא לנרתיק, ובין השיניים הוא פתח הנרתיק.  לפי פירוש זה מובנים היטב גם דברי רמב"ן בחידושיו שם, כשהוא אומר שהזכר (לגבי משכב זכור) דומה לבהמה שאין לו פרוזדור.

פירוש זה מקבל חיזוק נוסף מדברי רש"י בגמרא בחולין[18] המשוה אדם לבהמה לענין קביעת רגע הלידה על אף ההבדל ביניהם, כי היינו חושבים שבאשה נדרש שלב מתקדם יותר כדי להיחשב ילוד, כי הפרוזדור מכסה את הוולד הנולד.  וז"ל רש"י שם:

וכי תימא אשמועינן באדם. דביציאת ראשו הוי כילוד והדר אשמועינן בבהמה, דאדם מבהמה לא יליף דבהמה לית לה פרוזדור לפני בית הרחם שלה וגלוי הוא ומכיון שהראש יוצא לידתו ניכרת אבל אשה אין רחמה בגלוי שהירכים הוו לה כעין פרוזדור ואין יציאת הולד ניכרת יפה עד שיצא רובו. 

שוב ברור שהפרוזדור הוא מחוץ לנרתיק. וכן השווה דברי בעלי התוספות[19] שפירשו, גם בשם רש"י, "פרוזדור" כאן "[בין] עובי הירכים" וכי הוא שונה מהפרוזדור המוזכר במס' נדה שהוא כנראה בין השפתיים.

ציור מס' 2: איברי ההולדה בבהמה

 

ה.  "כיצד בודקת את עצמה"

סוגיא נוספת הנוגעת לעיניננו, גם היא נמצאת במסכת נידה. שם מדובר באשה הרואה תמיד מחמת תשמיש, ואחר שהוחזקה בכך, אסור לבעלה להמשיך לחיות איתה, אלא אם היא תבדוק את עצמה ומתברר שהדם אינו דם נידה.  הגמרא שם[20] ממשיכה:

כיצד בודקת את עצמה - מביאה שפופרת ובתוכה מכחול, ומוך מונח על ראשו, אם נמצא דם על ראש המוך - בידוע שמן המקור הוא בא, לא נמצא דם על ראשו - בידוע שמן הצדדין הוא בא.

כאן כנראה מדובר בהכנסת שפופרת לתוך הנרתיק ועד פי הרחם.  ואם כן, הרי "המקור" הוא הרחם ולא הנרתיק.  וצריכים לומר לדעת רש"י שכאן המילה "מקור" אמנם איננה כוללת את הנרתיק. אך לפי הפירוש השני בדברי רש"י שהבאנו בהערה בסעיף ב, אין כאן שום קושי.

ו.  סיכום

גילינו שאם כוונת רש"י בפירושו את סוגיא שלנו היא לזהות את "החדר" עם הנרתיק,  את  "הפרוזדור" עם פרוזדור הנרתיק, את "העלייה" עם השלפוחית ואת "הלול" עם צינור השתן, הסוגיא בכללה, ודברי רש"י בפרט, מובנים היטב על פי ידיעות המדע של ימינו.

19.  נדה דף סו ע"א. 



[1].   ראה גם את מאמרו של ד"ר מרדכי הלפרין - על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל (אסיא סא-סב, עמ' 109-105) אשר בחלקו מסכים עם המאמר הנוכחי שנכתב לפני פירסום הנ"ל .

[2].   משנה נדה ב, ה.

[3].   נדה דף יז ע"ב.

[4].   שו"ת חתם סופר, חיו"ד סי' קסז.

[5].   ב"ב דף כד ע"א [מקובץ סיני כג, ניסן תש"ח, מובא בס' נשמת אברהם, חלק יו"ד עמ' עז].

[6].   מותאם מציור מתוך:

Melloni’s Illustrated Medical Dictionary, I.Dox, B.J.Melloni, and G.M.Eisner, eds., WIlliams & Wilkins, Baltimore (1979). p.497

[7].   שו"ת בנימין זאב, סי' סח.

[8]כרתי, סי' קפח סק"ב ד"ה אך.

[9].   שו"ת רבי עקיבא איגר סימן סא.

[10]. אמנם כשהאשה שוכבת על גבה, אזי השלפוחית אכן נמצאת חלקה מעל הרחם וחלקה מעל הנרתיק. ועיין במאמרי שצויין בהע' 1, ואכמ"ל.                       -- העורך.

[11]. נדה דף מא ע"ב.

[12]. משנה חולין ד,ב. וכן מוכח שם בגמרא (דף ע ע"א) ש"רחם" היינו החלק החיצוני של הערוה.

[13]. ראה רד"ק ס' השרשים, ערך פות, על פי ישעיהו ג,יז.

[14]. ראה:

“Labia majora... are separated by a cleft... In young girls their medial surfaces  are  in  contact, con­cealing the  labia minora and vestibule.” Taber’s Cyclopedic Med. Dict., 16 Ed. (F.S. Davis, 1989); p.985.

 

[15]. שו"ת ב"ח החדשות סי' לד, ד"ה ועוד יראה.

[16]. שבת דף פו ע"ב.

[17]. ע"ז דף כ ע"ב.

[18]. חולין דף סח ע"א.

[19]. נדה דף מב ע"ב ד"ה שהוציא.

 

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן