מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים

הרב שלמה אבינר

כלה מסולקת דמים ע"י גלולות

 האם צריכה לחשוש לגזירת דם בתולים?

שאלה:

         כלה שזמן ניכר לפני הנישואין החלה ליטול כדורים שימנעו אפשרות של ראיית דם נידה בימים הראשונים לאחר נישואיה, וגם לא ראתה שום כתמים, האם חייבת לחשוש לגזירת חז"ל ולפרוש מבעלה אחר ביאה ראשונה, או שיכולה להקל בזה?

תשובה: 

         שאלה חדשה כזו, שיש בה ביטול דבר שהיה מקובל מדורי דורות, היא ענין רק לגדולי הדור. אך לא נראה כלל שיש מקום להקל בדם בתולים אחרי ביאה ראשונה על ידי לקיחת כדורים שעל פי נסיון מונעים דם נידה, מה שמבטל את החשש שנתערבה טיפת דם נידה בדם בתולים, מפני שנראה שיש כאן גזירה כללית של חז"ל ו'לא פלוג', וגם אם בטל הטעם לא בטלה הגזירה; ביחוד שהטעם אינו מפורש בגמרא, שאז היה מקום לטעון שכאילו היתנו חז"ל עצמם שהגזירה תלויה בטעם, כמו שיש שאמרו לגבי מלח סדומית או מים מגולים, אלא הטעם מופיע רק אצל רבותינו הראשונים, וגם אינו מוסכם על כולם[1], כך שאין באפשרותנו לומר שאם בטל הטעם בטלה הגזירה או בטל המנהג.

         ובכלל, לא די לנו בסברא כדי להקל, אלא אנו צריכים הוכחה שרבותינו חילקו והקילו בכגון זה, והרי לא מצאנו שחילקו, אלא הם סתמו וגזרו שכל בתולה אסורה לאחר התשמיש הראשון; והרא"ש[2] שאל למה אין מקילים משום תלייה במכה בראיית דם בתולים, והרי אין לך מכה גדולה מזו, והוא הסביר שבעילה לכל מסורה, ואין הכל בקיאים בחילוק בין תינוקת שלא הגיע זמנה לראות לבין הגיע זמנה, ובין נערה לבוגרת, ועוד שהחתן יצרו תוקפו, הילכך הסכימו רבותינו להשוות כולן וליתן להן דין חומרא שבחומרות, דהיינו בוגרת שראתה.

         ואין להקשות שהפרישה הזו קשה על החתן והכלה, כי לא השתנו הטבעים בזה, וגם בזמן חז"ל היה הדבר קשה ובכל זאת החליטו לגזור. וכבר הסביר הריטב"א[3] את החילוק בין תלייה במכה, בה הקילו כדי להציל אשה שלא תיאסר על בעלה לעולם משום רואה מחמת תשמיש, לבין גזירת דם בתולים שהיא גזירה רק לשעתה בפעם הראשונה.

         ויש להוסיף, שלהלכה גזירת דם בתולים היא חומרא דרבנן, ולא ספק דאורייתא משום חשש דם חימוד או דם נידה, ולכן לאידך גיסא אנו מקילים שאינו חייב לפרוש מיד אלא יכול לגמור ביאתו אף על פי שדם שותת, ואם היה הדין משום חשש דאורייתא איך התירו לו שלא לפרוש מיד? אלא ודאי זוהי גזירה דרבנן ובזה לא גזרו[4], ובמה שגזרו גזרו ולא נחתו לחילוקים, והישוו מידותיהם אפילו לגבי קטנה שלא ראתה דם מעולם, ואפילו לגבי בוגרת ששכיח שנשרו כבר בתוליה. והוא הדין אם נאמר שאנו מחמירים בכך מכח מנהג, כמו שכותב הרמב"ם[5] שזו חומרא יתירה שנהגו בנות ישראל מימות חכמי הגמרא ואין לסור ממנה. וכן לא גזרו לפרוש כשהכלה בעולה, כגון גרושה ואלמנה; ואע"פ שבספר האגודה כתב שמשמע ממסכת כלה שגם מאלמנה שנישאת צריך לפרוש, דחוששים שמא בטעם ביאה נתעורר לה חימוד חדש, הנה כתב בספר לחם ושמלה[6] שלא נזכר הדבר בגמרא, והטעם לגזירת דם בתולים הוא שחוששים שצער קריעת הבתולים מביא לחלחלה ולראיית דם. וכן אנו נוקטים, שגם בביאה שניה ושלישית של בתולה אם רואה דם בתולים חוששים ופורשים, אף על פי שאין כבר חשש לדם חימוד; אלא לא פלוג[7].

         זאת ועוד, מי מבטיח לנו שכדורים אלה מונעים לגמרי אפשרות לראיית דם נידה, הרי לפעמים הם דווקא גורמים לכתמים! ואומנם כאן מדובר בכלה שלקחה כדורים אלה זמן רב לפני הנישואים והתברר לה שאינם גורמים לה לכתמים; אך מי ערב לנו שהדבר לא יקרה בעתיד, שהרי כתמים אלה נגרמים על ידי שינויים הורמונליים, ואולי ההתרגשות שבליל הכלולות עשויה להגביר תהליכים הורמונליים אלה, שהרי זהו הטעם של דם חימוד! כך שלא בטל לגמרי טעם הגזירה, ונצטרך לחלק בין כלות שראו כתמים לבין אלה שלא ראו, וגם ביחס לאלו שלא ראו מי ערב לנו שלא יראו? והרי גם כאשר אומרים הפוסקים שבטל הטעם ובטלה הגזירה צריך שהטעם יתבטל לגמרי, אך אם נשאר הטעם אף במקרים נדירים בוודאי שאין מבטלים את הגזירה, אף על פי שלכתחילה מפני מקרה נדיר לא היו גוזרים.


       ואין לדמות שאלה זאת למה שכמה אחרונים התירו להקל בגזירת דם בתולים כאשר הבתולים הוסרו על ידי ניתוח רופא[8], שהרי זהו דבר אחר לגמרי, ומקרה זה יתכן לומר שלא היה בכלל הגזירה; ולא עוד אלא שאחד מגדולי הפוסקים, המהרש"ם[9], מחמיר בגזירת דם בתולים גם אחרי ניתוח להסרתם. אך אפילו למקילים אחרי ניתוח אין לדמות ענין זה לנטילת כדורים, ומקרה זה וודאי נכלל בגזירה, שהרי התשמיש הוא רגיל אלא שיש תחבולה חדשה שלא תראה דם נידה, מה שאין כן ניתוח שאינו דבר חדש, שהרי תמיד היו בעולות ומוכות עץ שבהם לא היתה הגזירה, וביחוד שבפרקי דרבי אליעזר[10] מוזכר שמנהג א"י להוציא בתולים באצבע.

         זה הכלל, איננו יכולים לשנות הוראה קבועה בישראל מדורי דורות על ידי תחבולה חדשה. נכון שקשה לחתן ולכלה לפרוש זה מזה, ולפעמים גם אחרי הטבילה שלאחר הפרישה יהיו מותרים רק זמן קצר לפני הגעת הווסת הבאה, אך כך היה בכל הדורות, והתגברו.

         וטוב שידעו החתן והכלה מראשית הנישואים שקשר בין איש ואשתו אינו רק גופני, אלא גם ובעיקר אהבה ואחוה ושלום ורעות. בוודאי שכאשר יש פנים לכאן ולכאן, כאשר יש בענין מסויים חילוקי דיעות ומקילים ומחמירים, יד הפוסק נטויה לשקול את הדבר, ובשעת הדחק יכול לנטות גם לקולא; אבל דבר חדש כזה, ביטול גזירת דם בתולים על ידי נטילת כדורים, מאן יהיר ומאן ספין?[11] אלא אם כן  יורו כך גדולי הדור, שאז נקבל את דבריהם בענווה.

 

 



[1].   ראה קיצור דעות הפוסקים בענין זה במאמרו של הרב י' קטן 'עד מתי קיימת גזירת דם בתולים?', אסיא נו (תשרי תשנ"ו), עמ' 43 ואילך ובהערות. -- העורך.

[2].   רא"ש נדה סה ב, מובא בב"י יו"ד קצג.

[3].   מובא בב"י שם.

[4].   עי' רשב"א תורת הבית הארוך (קסה ב) בשם הראב"ד.

[5].   רמב"ם הלכות אסורי ביאה יא, ח.

[6].   לחו"ש סי' קצג סק"א.

[7].   עי' שו"ת לבוש מרדכי קמא יו"ד סו"ס קיט.

[8].   ראה הרב י' קטן, שם (הע' 1) עמ' 45 הע' 6.                                              -- העורך.

[9].   ח"א סי' רו.

[10]. פרק טז.

[11].  לדעתי גם מבחינה רפואית גרידא אין מקום כלל להקל. שהרי גם החשש המוזכר בראשונים שמא נתערבה טיפת דם נדה, הוא, כידוע חשש רחוק. ואם כן, אף שעם נטילת גלולות לכל היותר החשש נעשה רחוק יותר, עדיין מבחינה רפואית אין וודאות שלא תתערב טיפת דם נדה. יתר על כן, הנסיון הרפואי אף מראה שנטילת גלולות איננה מקטינה את הסיכוי הרחוק לדם נידה שלא בזמנה אלא מגדילה אותו שכן אחוז ההכתמה אצל נשים נוטלות גלולות מניעה מגיע ל 20-10% (ראה מלאך דניאל, גלולות למניעת הריון, אסיא מב-מג, 45-33 בעמ' 37-36; ספר אסיא ח', 120-108 בעמ' 112-111.)

      ההצדקה למתן גלולות לכלה קיימת רק באותם מקרים שללא נטילת גלולות הסיכויים לחופת נידה הם גבוהים, וגם אז אין ודאות שלא תהיה הכתמה אוסרת.       -- העורך.  

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן