מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת

שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין;

קדימויות בחולים מסוכניםשו"ת[1]

ב"ה, ערב שב"ק ב' ניסן תשל"ו

לכבוד הפרופ' ר' שמעון גליק הי"ו

         אחרי תת ברכה כיאות, הנני משיב לו על מכתבו שהגיעני אמש, כסדר דבריו על ראשון ראשון.

 

א.    שיכוך כאבים שמקצר חיים

         הואיל וייסורים קשים מאד לאדם וא"א לסובלם וכמאמרם אלמלי נגדוה לחנני' וכו'[2], מסתבר שצריכים לרחם על החולה ולהקל עליו את סבלו ולהשקיט במעט את הכאבים, ובפרט דגם אפשר שכאבים חזקים מחלישים ומזיקים לאדם[3] יותר מהתרופות. אך אם החולה הוא בהכרה חושבני שצריכים להודיע לו על כך אם הוא בלא"ה יודע את מצבו. אך אפי' אם אינו יודע, מ"מ מצינן בגמ' סנהדרין פ"ד ע"ב ועיי"ש ברש"י שכתב: ואהבת לרעך כמוך, לא הוזהרו ישראל מלעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו עכ"ל. ובנדון זה שלפנינו הרי כל חולה מבקש ומתחנן להשקיט הכאבים ואע"פ שזה מזיק. וכיון שכן גם מסתמא אנן סהדי דניחא לו.

         כמובן דכל זה דווקא אלא באופן שהכוונה היא אך ורק להשקטת הכאבים, ומזה שזה עלול לקרב קיצו הוא כעין פסיק רישא דלא ניחא לו (כוונתי בהזכרת הענין של פס"ר היא רק על דרך המליצה[4]). גם מצינן בש"ס בכמה מקומות על הרבה דרכים שהם ממש קרוב לסכנה ואפי"ה כיון דנהוג עלמא לעשות כן אמרינן "והאידנא שומר פתאים ד'".  וכיון  שדרך של כל החולים  הוא  בכך יתכן דשייך שפיר לומר דבר זה גם בנד"ד וצריכים שפיר להשקיט הכאבים, וד' ירחם.

 

ב.    טיפולי פוריות לפסולי דין

         נראה שאם הבעל פקח הרי חייב הוא בפו"ר, אך אם גם הוא מפגר, חושבני מסברא שאם אחד מבני הזוג מצטער מזה והוא דורש ומבקש רפואה, צריכים שפיר לעזור להם בדרך הרגילה. אבל לא לעשות תחבולות ואמצעים כעין הזרעה מהבעל וכו'. ואם רק הסבתא וכדומה מבקשת את זה, יותר טוב להמנע. כל זה כתבתי מסברא בלי שום יסוד מהש"ס.

 

 

ג.     קדימויות בחולים מסוכנים

         כתב הפמ"ג בריש סי' שכ"ח במש"ז: "אם יש אחד שודאי מסוכן עפ"י הרופאים וכדומה, וזה ספק, ורפואה אחת אין מספקת לשניהם - הודאי דוחה הספק" עכ"ל, ולכן צריכים בעיקר להתחשב עם גודל הסכנה ועם הסיכויים להצלה. התחשבות ב"גיל" לא בא כלל בחשבון. ועיין בסוף מס' הוריות במשנה ובגמ' סדר של עדיפות בענין הצלה משבי וכן לענין צדקה וכדומה. אך חושבני שבזמננו קשה מאוד להתנהג לפי זה. אולם להעביר מכשיר נשימה מחולה לאחר שהוא במצב יותר קשה או שיש לשני יותר סיכויים להצלה  -  מסופקני  מאד. כי יתכן  דחשיב  כאילו  הראשון  כבר  זכה  במכשיר, והחולה עצמו ודאי פטור מליתן מכשיר שלו לאחר אף אם השני יותר מסוכן. וכן אם כבר התחיל הרופא להתעסק עם חולה מסוכן מסתבר דכמו שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, כך הוא פטור - ואולי אסור - מלהניח את הראשון ולהתעסק עם השני כששניהם בסכנה, אף אם יש יותר סיכוי להציל את השני.

         בנוגע למכשיר הנשמה חושבני שתלוי בשיקול דעת של הרופא ואם עפ"י רוב זה כבר ללא תועלת מוטב להעביר את זה לשני.[5]

         אגיד לו נאמנה שאין אני קובע מסמרים בכל מה שכתבתי כי השאלות הן חמורות מאד, ואינני יודע ראיות ברורות.

 

                                בברכת חג כשר ושמח וכל טוב סלה

                                לו ולכל ביתו

 

                                                                                שלמה זלמן אויערבאך

 

 

 

 

מכתב שיחזור השאלות

לכבוד העורך,

לצערי אין לי את מכתבי אל הרב. אנסה לשחזר את שאלותי :

א.      בחולה סופני סובל, האם מותר לתת משככי כאבים ביודעין שקיים סיכוי רציני לקיצור החיים עקב הטיפול?

ב.      חולה מפגרת שבאה עם אמהּ בגלל בעיה אנדוקרינית אפשרית שאולי תורמת לעקרות שלה. היא נשואה, אך אני מטיל ספק ביכולתה לטפל בצורה סבירה בילדים אם יוולדו. האם להגיש לה טיפול רפואי על מנת לאפשר הריון?

ג.       השאלה לא זכורה לי בדיוק, אבל באופן עקרוני הנדון מתיחס לסדרי עדיפות בטיפול נמרץ, כולל העברת חולים והעברת מכשירי הנשמה מחולה אחד לשני.

         מצטער שאיני יכול להיות יותר ספציפי מכיון שאיני זוכר את הפרטים.

                                                                                                                                בברכת חג כשר ושמח

                                                                                                                                פרופ' שמעון גליק

 



[1].    בשנת תשל"ו שלח פרופ' שמעון גליק שלוש שאלות קשות הנוגעות לטיפול רפואי בחולים. תשובות הגרשז"א לשאלותיו של פרופ' שמעון גליק נכתבו בחודש ניסן תשל"ו והן מופיעות להלן בדפוס מול הפקסימלה. מאחר והשאלות המקוריות אבדו, שיחזר פרופ' גליק את עיקרן במכתב לעורך אסיא בשנת תשנ"ו (עשרים שנה לאחר כתיבתן). מכתב השחזור מופיע בתחתית עמ' 51.

      הכותרות, תוספת הפיסוק והערות השוליים לתשובות הגרשז"א - נוספו על ידי העורך.

[2].    כתובות לג, ב.                                                                                                   

[3].    ראה הערות הגרשז"א זצ"ל לספר לב אברהם, חלק א' עמ' טו (על פרק ו' סעיף ה). וכעין זה כתב גם הגרמ"פ זצ"ל באגרות משה, חו"מ ח"ב, סי' עג, ט.         

[4].    ראה: הרב אביגדר נבנצל, מתן סמים משככים לחולה מסוכן, ספר אסיא ד, 262-260.

[5]. וכן כתב באריכות חתנא דבי נשיאה  הרב זלמן נחמיה גולדברג, בשו"ת עמק הלכה    אסיא (הוצאת מכון שלזינגר וקרן עמק הלכה, ירושלים תשמ"ו) עמ' 83-64.

    ויעויין בספר אסיא ז, עמ' 148ב - 148ד, דעת הגרשז"א שניתוק ממכונת הנשמה     אינה רציחה בידיים אלא הסרת המונע, עייש"ה.  וכן הובא  בנשמת אברהם   כרך ד' חלק יו"ד סי' שלט סק"א  עמ' קמב בפסקה ב.

    

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן