מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

עד מתי קיימת גזירת דם בתולים?

הרב יואל קטן

עד מתי קיימת גזירת דם בתולים?

במאמרנו ב"תחומין"1 כתבתי בהע' 2 12: "לכל הדעות אין צורך בפרישה בעקבות ראיית דם בתולים באשה שכבר פרשה כדין פעם אחת, ומסירים ממנה באופן מכני את שארית הקרום, בניגוד לאשה שמסירים את בתוליה במכשיר שנחלקו בדבר גדולי האחרונים, ואכמ"ל. לכן אם כבר נבעלה האשה בעבר ולא מצאה דם, ונמצא שהדימום הזה מקורו משאריות  קרום הבתולים - הרי זה ככל פצע בנרתיק. עי' שו"ע קפז, ז ובנו"כ".

קיצרתי במקום שהיה צורך להאריך, והיו שהעירו לי שאפשר להגיע מהערתי לידי טעות, ולכן באתי להרחיב מעט בענין זה.

כתב הרמב"ם (איסו"ב פ"ה הי"ח): "דם בתולים טהור הוא ואינו לא דם נדה ולא דם זיבה, שאינו מן המקור, אלא כמו דם חבורה... אין לו לבוא עליה אלא בעילה ראשונה ופורש, ויהיה דם בתולים זה כאילו הוא תחילת נדה."3 לעומתו יש מהגאונים שסברו שגזירת דם בתולים "שיהא בועל בעילת מצוה ופורש" (נידה ס"ה ב) נגזרה מחשש שכשהיא נבעלת בעילה ראשונה היא מתחלחלת וחיישינן שפרסה נידה עם דם הבתולים, וא"כ יש כאן חשש דאורייתא4 . אולם הב"י (יו"ד ריש סי' קצג) מקבל את דעת הרא"ש (ריש פרק תינוקת, והביאוהו הב"ח בתשובה סי' פג והש"ך סי' קצ סק"ג ועוד רבים) שדם בתולים "אין לך מכה גדולה מזו", והחומרא אינה מחשש שמא יצא דם מן המקור עם דם הבתולים אלא משום שבעילת מצוה לכל מסורה, וחיישינן שהחתן יצרו תוקפו, ולכן הישוו חכמים מידותיהם; ואם-כן אין כאן חשש דאורייתא כלל. לדעת הרשב"א בתשובה (ח"ז סי' קסא, הובאה בב"י שם) הטעם שונה: חכמים לא הקלו במכה של דם בתולים כמו בשאר הפצעים, כי בדם בתולים יש לדבר סוף, בניגוד לשאר המכות בהם הקלו חכמים; וגם לדעתו החומרא בד"ב היא מדרבנן.

גם בביאות הראשונות הבאות שהאשה רואה בהן דם היא תולה אותו שהוא דם בתולים ופורשת, ואינה צריכה לחשוש שמא היא רואה מחמת תשמיש, ויכולה לפי רוב הפוסקים גם להקל בקולות שיש בפרישה מחמת דם בתולים, כהמתנה של ד' ימים לפני תחילת ז' נקיים במקום חמשה ימים (ראה למשל בהערה השביעית במכתב החזו"א שבתחילת ספר טהרת בת ישראל). אולם אם פסקה מלראות אפילו פעם אחת אינה תולה יותר בדם בתולים, ואם רואה שוב דם בעקבות התשמיש הריהי נחשבת "רואה מחמת תשמיש" לכל דבר.

והנה, פעמים רבות לא נקרע הקרום לחלוטין אחרי הביאות הראשונות, ונותרים ממנו שאריות וקצוות, לפעמים אפילו עד הלידה הראשונה. קורה שקצוות העור האלו נמתחו או נשתפשפו בתשמיש ויצא מהם דם, לאחר שבעבר כבר פסקו מלדמם. ונשאלת השאלה: מה הדין באשה שכבר פרשה מחמת דם בתולים בעבר (בין אם הפרישה היתה אחרי שבעל ביאה גמורה ראשונה ולא ראתה דם בתולים ופרש - ובין אם שתת ממנה דם בתולים ואז פרש ממנה), ונבעלה כמה פעמים או אפילו פעם אחת ולא מצאה דם, ואחר זמן-מה שוב מצאה דם בעקבות התשמיש, ונמצא בבדיקת רופאה שהדימום הזה מקורו בשאריות קרום הבתולים - האם ניתן להקל ולהחשיב את הדם הזה כדם מכה, משום שכמו שלחומרא איננו תולים דימום כזה בדם בתולים (ומשום כך האשה נחשבת רואה מחמת תשמיש אם רואה דם מחמת תשמיש אחרי שהיתה הפסקה של תשמיש אחד שבו לא ראתה דם בתולים5 ), אם כן גם לקולא - אם התברר על-ידי בדיקת רופאה שהדם הזה נובע משאריות קרום הבתולים, היות וכבר נבעלה בעבר בעילה שבעקבותיה לא ראתה דם, לא קיימת יותר גזירת חז"ל שיש לפרוש, אלא הרי זה ככל מכה; או אולי אין לחלק בגזירת דם בתולים, וכל דם שמקורו בקרום הבתולים טמא!

שאלתי על-כך את הגרי"י נויבירט שליט"א, והוא פסק לי שאם היתה ביאה או ביאות ללא דם אחרי שפרשה כבר פעם או כמה פעמים משום ראיית דם בתולים, ושוב חזר הדם, והרופאה קבעה שהדם הזה בא משאריות של קרום הבתולים - "קשה להחמיר עליה שתהיה אסורה לבעלה, אלא אמרינן דהוה פצע". והוסיף הרב נויבירט שליט"א: "אבל יש להבטיח שאמנם היו ביאות של ממש בינתיים", ובדומה לדברי הנו"ב (תנינא יו"ד צד) שאם לא ראתה דם בעקבות תשמיש שלא היתה בו ביאה גמורה - אין לחשוב אותה כפסקה לראות. גם מורי הר"א ליכטנשטיין שליט"א אמר לי שלמעשה נראה לו להקל. וכך גם אמר לי הרב דב ליאור שליט"א רבה של קרית ארבע.

לעומתם הגר"מ הלברשטם שליט"א אמר לי שאין להקל בשופי, ורק אחרי כמה פעמים שהאשה רואה דם שוב ושוב (אחרי שכבר פסקה מלראות בעבר) וברור שהדם בא משאריות קרום הבתולים - יש מקום להקל, והכל לפי ראות עיני המורה. ולכך נטתה גם דעתו של הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א.

בשאלה אם קיימת גזירת דם בתולים בהסרת קרום הבתולים במכשיר - כבר דנו והורו גדולי ישראל בדורנו, ואני איני אלא כמורה מקום לדבריהם; הם נחלקו אם החומרא להחשיב את דם הבתולים כדם נדה ולא כדם מכה קיימת גם כשהדם הזה לא יצא תוך-כדי תשמיש, אלא בעקבות הסרת קרום הבתולים בכלי (הדבר נצרך במקרים שבהם הקרום קשה, ואינו נבקע בבעילה)6 .

ויתכן שלסברת המקילים בענין דם בתולים מקצוות קרום הבתולים כנ"ל, יש מקום לומר שגם המחמירים שהסרת קרום הבתולים על-ידי מכשיר מטמאת את האשה בגזירת דם בתולים, כראיית דם בתולים בתשמיש או בתשמישים הראשונים - יודו שאם האשה כבר פרשה כדין מחמת ראיית דם בתולים פעם אחת לפחות, ואחר זמן הסיר הרופא את בתוליה במכשיר, שאין לה צורך לפרוש פעם נוספת, שהרי קיימה את גזירת חז"ל "שיהא אדם בועל בעילת מצווה ופורש", ולא ראתה מחמת תשמיש פעם נוספת. וצ"ע.

לסיכום:

א. יש מחלוקת ראשונים מהו טעם גזירת דם בתולים, ולדעת רובם ככולם אין בדם בתולין חשש דאורייתא.

ב. אם פרשה אחרי בעילת מצווה ואח"כ שימשה ביאות גמורות ולא ראתה, ואח"כ שוב ראתה מחמת תשמיש והתברר שהדם נובע משאריות קרום הבתולים - יש שפסקו להקל שאינה צריכה לפרוש פעם נוספת ודם זה הוא כדם המכה, ויש המחמירים לתקופה מסויימת לפי ראות עיני המורה.

ג. נחלקו האחרונים בענין פרישה בעקבות ניתוק הבתולים במכשיר. ויתכן שגם המחמירים יקלו אם כבר פרשה בעבר פעם אחת אחרי ראיית דם בתולים.

 

1 . הרב יואל וד"ר חנה קטן, "פצעים בצוואר הרחם - היבט רפואי והלכתי", תחומין טו [אלון שבות תשנ"ה], עמ' 331-316.

2 . עמ' 326.

3 . יתכן שדעת הרמב"ם היא שגם הגזירה הזו נובעת מחומרת ר"ז (עי' פיה"מ נדה פ"י מ"א ואיסו"ב פי"א ה"ח; אך יתכן שמחומרת ר"ז נובע רק שאין להבדיל בין קטנה לגדולה. ואכמ"ל).

4 . ומקורם בירושלמי ברכות פ"ב ה"ו, ועי' רא"ש כתובות פ"א ס"ט.

5 . לאחר בעילה ללא דם האשה נחשבת כרדמ"ת ואין תולין דימום בדם בתולים אך ורק אם לא נבדקה. אולם, אם בדיקת רופא מראה בבירור שמקור הדם בשרידי הקרום, אזי ברור שאין לאשה דין "רואה דם מחמת תשמיש", ודינה או כרואה דם מחמת מכה או כדם בתולין כפי שיתבאר להלן. -- העורך.

6 . וראה על כל זה באג"מ יו"ד ח"א סי' פז, ובמנחת יצחק ח"ד סי' נח שכתב לגר"מ פינשטיין בתמיהה על פסקו ובבקשה לחזור ממנו, ולא נענה. וכ"כ להקל בזה ביביע אומר ח"ד יו"ד סי' י. וכן הורה להקל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, והוכיח שאין לחשוש לשיטת הגאונים שהחשש הוא דאו', שהרי בכל ניתוח שעושים באותו מקום אין חוששים שמא בגלל "רעדה וחלחלה" תראה דם, ולכן אין להחמיר גם בניתוח הקטן של בקיעת או הסרת קרום הבתולים. וראה את סיכום הדברים ב"נשמת אברהם" חלק יו"ד סי' קצג אות ב, ובאנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"א עמ' 120-119.

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן