מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל

עוד על משמעות המושג "רחם" במאמרי חז"ל

לכבוד העורך,

ד"ר מרדכי הלפרין כתב באסיא מאמר על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל[1]. הוא הראה כי בלשון חז"ל קרוי הרחם (Uterus) בשם אם, מקור או קבר, בעוד שהמילה "רחם" משמשת בלשון חז"ל לתאור הלדן או הפרוזדור.

ברצוני להביא עוד מספר ראיות לחזק את דבריו:

במס' נדה[2] הגמרא דנה כיצד בודקים נפל צעיר אם הוא זכר או נקבה, ונאמר שם:

"מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום, אם מסכסך בידוע שזכר הוא ואם לאו – בידוע שנקבה היא. א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: ל"ש אלא מלמטה למעלה, אבל מן הצדדין אימא כותלי בית הרחם נינהו".

ברור שכותלי בית הרחם הם דפנות הנרתיק או הפרוזדור, מכיון שלא יעלה על הדעת שהבודק הכניס את הקיסם לתוך הרחם (Uterus).

מקורות נוספים בחז"ל התומכים בכך:

במס' בבא בתרא[3] דורשת הגמ':

"חולל אילות תשמור – אילה זו רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה" [לפי הגהות הב"ח: ומתרפאה ויולדת].

ברור שאין הכונה שהרחם (Uterus) של האילה צר, אלא הלדן שלה צר, ולכן יש להרחיבו בזמן הלידה, וזה נעשה ע"י הדרקון שמכישה שם (וברור שאינו יכול להכישה ברחם [Uterus] אלא רק באזור אברי המין החיצוניים הנקרא ע"י חז"ל – רחם).


רעיון זה מופיע גם בערובין[4]:

"למה נמשלו דברי תורה לאילת? לומר לך: מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה".

וכן במסכת יומא[5] ובמסכת בכורות[6] מוכח שהנרתיק של האילה צר, ולא מה שקרוי היום "רחם".

גם בירושלמי חלה[7] נאמר:

"המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם, והמסתכל בבית הרחם כילו [כאילו] בא עליה".

גם כאן ברור ש"בית הרחם" הכונה לאברי המין החיצוניים.

גם רש"י בפרושו לתנ"ך ובפרושו לש"ס מתייחס לנרתיק ולאברי המין החיצוניים כאל "בית הרחם". רש"י בברכות[8] אומר:

"תכשיטין שבפנים – כומז, דפוס של בית הרחם שהיו עושין לבנותיהן, ונוקבין כותלי בית הרחם כדרך שנוקבין את האוזניים ותוחבין אותו כדי שלא יזדקקו להן זכרים".

וראה רש"י על התורה[9], ורש"י על ספר ישעיה[10] באותו ענין, ומקורו בגמרא במסכת שבת[11].

בישעיה[12] אומר רש"י במפורש שבית הרחם הוא פות:

"ותחת פתיגיל – הרי הוא כשתי תיבות: פתי גיל – כלי שהיה מביאן לידי גילה, והוא בית הרחם האמור למעלה 'פתהן יערה'.

 חילוף אותה גילה תהיה מחרוזת שק בכל מתניים".

גם במסכת חולין[13] מסביר רש"י את המושג 'עור בית הבושת'. "מהו בית הבושת? – בית הרחם של נקבה". ברור שעור בית הבושת הוא עור הערוה, ורש"י מכנהו "בית הרחם".

במקום נוסף במסכת חולין[14] מסביר רש"י:

"דבהמה לית לה פרוזדור לפני בית הרחם שלה, וגלוי הוא, ומכיון שהראש יוצא – לידתו נכּרֶת, אבל אשה אין רחמה גלוי, שהירכיים הוו להו כעין פרוזדור, ואין יציאת הולד נכּרֶת".

הירכיים מסתירים את הרחם של האשה, כלומר את הלדן.

וכן רש"י בסנהדרין[15]:

"שאול ועוצר רחם ארץ לא שבעה מים – קבר לא שבע ממתים, ועוצר רחם – בית הרחם שהוא קצור ועצור לא ישבע מבעילות".

לעומת המקומות האלו, מצאנו ברש"י שמפרש שהרחם הוא האם או הקבר, כגון רש"י במסכת שבת[16] וכן רש"י במסכת נדה[17] על מאמר הגמ' שתינוק במעי אמו אינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו, ומפרש רש"י: "שבית הרחם אינו רחב להוציא רעי הנאסף בו".

גם בספר האורה[18] נאמר: "שהקבר פתוח – פירוש בית הרחם", הרי שלעתים מתיחס רש"י למושג רחם כאל Uterus .

הערה אחרונה: ד"ר הלפרין מביא את הרמב"ם בהל' איסו"ב פ"ה ה"ג כמקום בו הרמב"ם מגדיר את הרחם כ-Uterus בניגוד למקומות אחרים בהם הרמב"ם משתמש במונח רחם במשמעות של לדן. גם בהל' שחיטה ח, כה, כותב הרמב"ם: "בהמה שניטל האם שלה והוא בית הרחם...".

ויישר כוח על המאמר שהבהיר נקודה זו.

                                                                                     ד"ר דניאל מלאך, ירושלים

 



1.    מ' הלפרין, "על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל ואוטם ברחם בלשון הפוסקים",      אסיא סא-סב (טז – א-ב) עמ' 105-109, תשנ"ח.

2.    נדה כה, ב.

3.    ב"ב טז, ב.

4.    ערובין נד, ב.

5.    יומא כט, א.

6.    בכורות ז, ב.

7.    ירושלמי חלה פ"ב ה"א.

8.    ברכות כד, א.

9.    רש"י במדבר לא, נ.

10.  רש"י ישעיה ג, כב.

11.  שבת סד, א.

12.  ישעיה ג, כד.

13.  רש"י חולין נו, א.

14.  חולין דף סח.

15.  סנהדרין, צב.

16.  שבת קכח, ב.

17.  נדה ל, ב.

18.  ספר האורה, חלק א', הלכות טלטולי שבת.

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן