מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם

הרב שלמה אבינר                                                                                                                     

 

הנדסה גנטית, בחירה חופשית
וניסויים מסוכנים בבני אדם

 

 

שאלה:

         מה יחסך כלפי דברי המדענים שכנראה נמצא הגֶן המרכזי הגורם לדיכאון, ובקרוב יימצא הגן הגורם לנטייה הדתית, וכן הגֶן המרכזי המשפיע על האינטליגנציה? איך דברים אלו מתיישבים עם יסודותיהם של האמונה בכלל ושל הבחירה החופשית והשכר והעונש בפרט? מהי ההתיחסות ההלכתית לעיסוק בהנדסה גנטית?

תשובה:

         קשה להעלות על הדעת שיש גֶן של דתיות, אך אם יוכיחו זאת אי אפשר יהיה להכחיש את המוחש. על כל פנים, יש מקום לדון בענין מצידו המחשבתי ומצידו ההלכתי.

 

א. היבט מחשבתי

         אין כלל סתירה בין הרכוש הגנטי של האדם, הקובע בו תכונות מסויימות, לבין הבחירה החופשית. הרמב"ם לימד אותנו שהאדם מצווה לשנות את מידותיו לטובה על פי הפסוק 'והלכת בדרכיו' (הלכות דעות פ"א הל' ה-ו), ועם זה "כל הדעות יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו לפי טבע גופו" (שם ה"ב). למשל הוא מונה "אונן" (שם א), שזו כעין נטייה לדיכאון. כמו-כן הוא כותב שאדם יכול להיוולד מוכן "לגרוס ולזכור ולהבין", מה שדומה לאינטליגנציה, ויש אדם שנולד בלי נטייה זו אך אם יתאמץ יגיע לחכמה. לעומת זאת, אף המוכשר, אם יתעצל לא יגיע לכלום (שמונה פרקים תחילת פרק ח), ולפום צערא אגרא. ובתפארת ישראל על המשנה בסוף קידושין מביא סיפור שמשה רבינו נולד עם מידות רעות אך התגבר על טבעו; אמנם הרבה ערערו על אמיתות סיפור זה, אך ודאי נכון הוא - גם אם לא ביחס למשה[1]. לכן, לו יצוייר שעל ידי הנדסה גנטית ישופר אופיו של אדם, ריבונו-של-עולם יצפה ממנו שיתרומם עוד יותר. משל לאדם המקבל תרופה מרגיעה המשפרת את אופיו, בזה לא ייפטר מן העבודה לשפר את אופיו, אלא יצטרך לעלות מעלה מעלה, כשלא יצטרך לכלות את כוחו לגבור על יצרים נמוכים.

         וכבר כתבו חז"ל שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והמלאך הממונה על ההריון נוטל את הטיפה, מעמידה לפני ריבונו של עולם, ואומר לפניו 'ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה, גיבור או חלש, חכם או טיפש' (נידה פרק כל היד, דף טז, ב), משמע שאינטליגנציה כבר קבועה בחומר הגנטי של טיפת הזרע. אך כאמור, אם אדם לא ינצל פוטנציאל זה, הוא יישאר סכל. לעומת זה אם אין לו פוטנציאל, אך הוא יתאמץ הרבה, יצליח, שנאמר: עדות ד' נאמנה מחכימת פתי.

         אמנם לכאורה קשה, כי הרמב"ם כותב: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל" (הלכות תשובה פ"ה ה"ב), משמע שהחכמה בידי האדם. בעל הגהות מיימוניות (שם אות א) שאל על כך את המהר"ם מרוטנבורג בהיותו בבית הסוהר: "ובמגדל אינזישהיים תירץ לי מורי רבינו דפירוש [דברי הרמב"ם שכל אדם יכול להיות חכם או סכל הוא] לאחוז בחכמה או בסכלות, ובפרק כל היד היינו לעשות לו לב חכם או טיפש". כלומר, התכונה היסודית היא מן השמים, אך לאדם יש בחירה חופשית אם להתנהג בחכמה או בטיפשות, וכן אם להיות בעל חכמה של יראת שמים.

         גם הגאונים (אוצה"ג שבת סי' תעז) כתבו, ביחס לדטרמיניזם האסטרוביולוגי, שיש שני סוגי איצטגנינים; מהם אומרים שכל תנועות האדם ואפילו רחשי ליבו תלויים במזל ואין לשנותם כלל ולא לגרוע - וזו ודאי כפירה בבחירה החופשית, ומהם אומרים שרוחו ונפשו של אדם הם למעלה מן הכוכבים והמזלות ויכול הוא לשנות מה שהמזל גרם, או שהקב"ה ברא באדם יכולת לכוף את יצרו שנגרם על ידי המזל.

         גם תכונות רעות של נטיה לחוסר יראת שמים יכולות להיקבע בטיפה בשעת התחברות הורים שאינם נוהגים בקדושה (נדה כ, ב). אך גם ענין זה ניתן לתיקון על ידי עבודת התורה והמצוות, ואפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ (הוריות יג, א). הרי שהתוכן המוסרי גובר על התוכן התולדתי. והוא הדין לו יצוייר שימצאו שקיים גֶן של "דתיות".

         ויסוד הכל הוא 'תמים תהיה עם ד' אלוקיך'.

 


ב. היבט הלכתי

         שאלת היתר העיסוק בהנדסה גנטית היא חדשה בעולם ההלכה, והיא גם כבדת משקל ביותר; אלו הם שני נימוקים, שכל אחד מהם דיו כדי לחייב שהוראה זו לא תהיה נתונה ביד כל אחד, אלא רק בידי גדולי הדור.

         אמנם הרמב"ן כתב על הפסוק 'ומלאו את הארץ וכבשוה' (בראשית א, כח) - 'נתן להם כח וממשלה בארץ לעשות כרצונו בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר, ולבנות ולעקור נטוע, ומהרריה לחצוב נחושת'. אך גם בזה לא הכל מותר, שהרי התורה אסרה כלאיים, וספר החינוך (מצוה סב) נימק שיש בכך שינוי מעשה האל בדומה לכישוף, וכן הוא לגבי איסור בשר בחלב (מצוה צב). ולא עוד אלא שכל זה אמור לגבי דומם, צומח וחי, ולא באדם. ולא באנו כאן לדון שמא יש בהנדסה גנטית משום איסור כלאיים (עי' נשמת אברהם כרך ד חו"מ סי' תכה)[2], אלא באנו להעיר על כך שלא כל התערבות בטבע מותרת. גם לא באנו לדון מדין גזרה, שהרי אין זה פשוט לגזור גזירות חדשות[3] וברצוננו רק לברר אם הדבר אסור מעיקר הדין.

         שמא תאמר: איפה כתוב בפירוש בתורה שהנדסה גנטית אסורה? לכאורה כל מה שאינו אסור הינו מותר, וכל המוציא מכלל ההיתר עליו הראיה; כמו שכתב בעל תפארת ישראל (תפא"י ידים פ"ד מ"ג אות כז): 'שכל דבר שלא נדע טעם לאוסרו מותר הוא בלי טעם, דלא הזכירה התורה דברים המותרים כולם, רק דברים האסורים'!

         אך רפואה הינה יוצאת מן הכלל, ושמא בה כל הבא להתיר עליו הראיה. שהרי חז"ל דרשו דרשה מיוחדת (ב"ק פה, א) 'ורפא ירפא - מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפא', ולכאורה מה ההוה-אמינא? הרי יש לאו של 'לא תעמוד על דם רעך' גם על כל צרה שבאה מן השמים, וכן יש עשה של השבת אבידת גופו?! אלא כתב הרמב"ן עצמו (תורת האדם, שער הסכנה) שאין לך ברפואות אלא סכנה, מה שמרפא לזה ממית לזה, וזהו שאמרו טוב שברופאים לגהינום. לכן צריך רשות. עד כדי כך, שרבי אברהם אבן עזרא (שמות כא, יט) חילק בין 'מכות ופצעים שייראו בחוץ' שניתן לאדם לרפאות, לבין 'כל חולי שהוא מפנים בגוף - בידי השם לרפאותו'. ואם כי אין הלכה כמותו, מכל מקום למדנו מדבריו שלא בהכרח יש רשות לכל דבר. וכן מרן הרב קוק כתב (שו"ת דעת כהן סי' קמ, עמ' רס) 'שכל עיקרי הרפואה אינם מבוררים כל כך, ואין ידוע בבירור אם אין הנחותיהם מסופקות, על כן הוצרך לנתינת רשות, שמ"מ אין דרך אחרת לפני בני אדם'. ועוד כתב (עולת ראי"ה ח"א עמ' שצ) שאיננו מכירים כל כוחות הגוף והנפש, 'ואם כן אף אם ירפא במקצוע האחד הצר והקצר, אולי גורם השינוי הזה קלקולים רבים בעבר אחר, שהם שקולים כנגד התועלת היוצאת מרפואתו. על כן הוצרכה רשות להינתן לרופא לרפאות, בהיותו בקי במקצוע, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות'.

         אם כן, מנין שבהנדסה גנטית ניתנה רשות לרפא, וכי היא בגדר של מה ש'עינינו רואות'? קל וחומר שאין היתר לשכפול גנטי.

         וכבר הזהירו רבותינו בדרשתם על הפסוק (בראשית לו, כד): 'ואלה בני צבעון ואיה וענה, הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר ברעותו את החמורים לצבעון אביו'. - 'ימים - פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד... ולמה נקרא שמם 'ימים'? שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר ר"ח: מימיי לא שאלני אדם על מכת פירדה לבנה וחיה' (רש"י שם, מהגמ' בפסחים נד, א). הרי שסכנה יכולה להיות טמונה בכל הניסויים האלה.

         ואף מהפריה חוץ גופית מאוד חשש הגרא"י וולדנברג לאן עלולים הדברים להגיע (עי' ציץ אליעזר חלק טו סי' מה). גם הגר"ש גורן הסתייג מהנדסה גנטית, שיש בה שליטה מסוכנת וסכנה לצביון המין האנושי, וכן בעיה של אבהות ואמהות משותפות לוולדות של התורמים השונים[4].

         ואף אם נוכיח שגם בכגון אלה נתנה התורה רשות לרופא לרפא, בוודאי שלא נוכל להשתמש בהיתר זה לענייני 'שיפור הגזע' וכד'. ובדומה לזה שלל הגרא"י וולדנברג ניתוח פלסטי, וכתב: "יש מקום גדול לטענה שלא על כגון דא נתנה תורה רשות לרופא לרפאות" (ציץ אליעזר חי"א סוס"י מא), כיון שאין כאן רפואה, אלא מין ייפוי. אמנם יש פוסקים שהתירו ניתוח פלסטי מפני היותו סילוק צער, אך הבאנו את הדברים כדי להראות שלא בכל דבר ניתנה הרשות לרופא לרפאות, וכן הוא גם בנידון דידן שאין כאן רפואת חולה.

 

         העולה מכל האמור הוא, שאם יסכימו גדולי ישראל, אפשר יהיה אולי למצוא היתר במקרים בודדים של שעת דחק גדולה, כדי להציל את הוולדות מבעיות קשות.

 

         ורופא כל בשר ירפאנו רפואה שלמה במהרה.

 



[1].   משה רבינו נולד בסגולה עליונה מטבעו, אך טיפס עוד יותר לעילא ולעילא (ראה עין אי"ה ברכות פ"א סי' קמד).

[2].   וביחוד לא מצאנו איסור כלאיים באדם לבד מנישואין של יהודי עם נכרית, וכאן אין זה קשור לנישואין.

[3].   עי' בדברי פרופ' אברהם שטינברג באנציקלופדיה הלכתית-רפואית ביחס להפריה חוץ גופית, כרך ב עמ' 127-125.

[4].   מאמר שהתפרסם בעתון 'הצופה' מכ"ח אדר א' תשמ"ד.

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן