מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה

קביעת מוות מוחי עפי ההלכה[1]

הרב אברהם כהנא שפירא

יסוד עיקרי בהלכה זו בנוגע לנקודה של קביעת זמן המוות הם הדברים הנמרצים שכתב החת”ם סופר[2] בויכוח עם משכילים שרצו לדחות מצות קבורה לזמן מרובה. וכתב החת”ם סופר שבודאי נמסרה בזה הלכה למשה רבינו, אם מהלכה למשה מסיני אם בהסתמך על קרא "כל אשר נשמת רוח חיים באפו", שהכל תלוי בנשימת הגוף, וכמבואר ביומא שבודקים בחוטמו. וכתב על זה דברים נמרצים, שכל רוחות שבעולם אם ימלאו חופניהם רוח לא יזיזונו ממקור תורתנו הקדושה.

ולפי דבריו שמן התורה מה שקובע הוא "רוח חיים באפו" אם כהלכה או כהלכה למשה מסיני, אזי מה שמוזכר דופק הלב בש"ס ובראשונים, לכאורה היה צ"ל שזה רק מדרבנן, אבל האמת היא ששני הדברים קשורים זה בזה מכח המציאות. שכל הרופאים העידו בפנינו שגזע המוח שולט על כוח הנשימה, וכשהוא נהרס הרי תופסק הנשימה ולאחר מכן כעבור עוד מספר רגעים תופסק פעילות הלב. ולכן לשאלה מהו העיקר, אין בה נפק"מ גדולה, כי על כל פנים כעבור רגעים ספורים, יפסיקו גם הנשימה וגם פעילות הלב העצמאית. ולפי זה תמיד יש לקבוע על כל פנים שעשר דקות אחרי שהתברר שגזע המוח נהרס, האדם הוא בחזקת מת.

אכן הבעיה היא מה הדין כיום במצב שישנה הנשמה מלאכותית והלב פועל מכוחו. אם כי עד המצאת מכונת ההנשמה לא היתה תקנה לאדם במצב כזה, אבל בזמננו מעשים שבכל יום שלאחר הפסקת נשימה מחזירים אותה על ידי המכונה וחוזר אחר כך לחיים ככל האדם.

מתוך השיחות עם הרופאים והעובדות שהובאו לפנינו על ידם, קבענו עמה עיקרים לבעיה זו:

א.    עם המצאת מכשירי הנשמה מלאכותית שיכולים להשפיע על הלב להמשיך לפעול, נוצר שינוי גדול. בהרבה מקרים הפסקת הנשימה היא זמנית, כתוצאה מהלם, מכה, חבלה וכד' ולא מהריסת גזע המוח. הפסקה זו היא רק זמנית עד שיחלוף המצב המסוכן ויתוקן מצב ההלם, החבלה וכו' והאדם יחזור אז לאיתנו והנשימה הטבעית תחזור כפי שהיתה, אלא שהוא נזקק כעת למעשה הצלה זמני בזמן הקריטי של הפסקת הנשימה כתוצאה מההלם וכו' ובזה יש תועלת גדולה למכשיר ההנשמה לחזקו עד שיתאושש ויחזור לאיתנו ולנשימתו הטבעית. שימוש זה במכשיר ההנשמה יתכן כיון שמקור כוח הנשימה העצמית שהוא בגזע המוח, קיים ולא נפגע.

ב.     אבל מצב בו חוסר הנשימה בא בגלל הריסת גזע המוח, הוא מצב שאינו ניתן לתיקון, והלב מנותק לחלוטין מכוח הנשימה שלו. ואף כי אפשר להנשימו במכונה, אבל בין אלפי מקרים כאלו, אף אחד מהאנשים במצב כזה לא חזר מעולם לחיים כשהפסיקו את פעולת ההנשמה של המכונה.

ג.     זה מוכיח שאדם כזה גמר את חייו. או מיד כשניטל כוח הנשימה (לדעה ש"נשמת רוח חיים באפו" קובעת), או לאחר עשר דקות (לדעה שהפסקת פעולת הלב קובעת), משום שאיבד לחלוטין את כוח הנשימה ואיתו גם את יכולת הפעולה הטבעית של הלב. ההנשמה על ידי המכשיר היא רק פעולה טכנית של מכשיר, ואין היא פעולת חיים של אדם חי, וכפי שאפשר להמשיך להפעיל לב שנעקר לגמרי מן הגוף על ידי חיבור הלב למכשירים. נשימה כזו של מפוח אינה נשמת חיים.

ד.     היוצא מכלל זה: כל עוד שלא הוכח על ידי בדיקת גזע המוח (שנתחדשה רק בדורנו) ואנחנו לא יודעים בבירור סיבת הפסקת הנשימה, יש לצדד מספק שהאדם בחזקת חי ויש רק הפסקה זמנית של הנשימה כתוצאה של סיבה מבחוץ כנ"ל, וכח החיים נשאר ויחזור לאיתנו אחרי שיעברו הרגעים הקריטיים האלו של הנשימה על ידי מכשיר הנשמה. אבל אחרי שישבירור שגזע המוח הרוס והפסקת הנשימה היא מוחלטת ולא תחזור אליו, הרי הוא בכלל אדם מת, וחייו שהוקצו לו על ידי הבורא נגמרו. ונשימה של מכשיר הוא נשימה ריקה ואינה יוצרת נשימה של חיים. ובפרט שאדם זה היה בחזקת טריפה קודם, ובכלל טריפה גם בגלל הרס גזע המוח.

ה.    הרופאים מסרו לנו את סדר ההוכחה והבירורים שאכן גזע המוח נהרס. וזה על ידי בדיקות ממושכות של שתים עשרה שעות לפחות כשבאמצע יש הפסקות קצרות של פעולות המכשיר כדי להיוכח בעין שבלי המכשיר אין כלל נשימה. הרבנות הראשית התנתה מתן היתר להשתלה בקיום סדרי הבדיקה הממושכת הנ"ל עד שיהיה ברור שאכן גזע המוח הרוס, והוא בחזקת שאינו חי. וממילא כל המו"מ בענין הנשמה של מכשיר באותו זמן אינו מעלה ואינו מוריד משום שהוכח שהחיים שנקבעו מהבורא לאדם זה נסתיימו מאז הרס גזע המוח והפסקת הנשימה העצמאית והטבעית שלו אחר כך.

מספר הערות:

החשש שהבדיקות הללו מקדמות את מיתתו של הגוסס, איננו נכון לעניננו, משום שמדובר על טריפה ולא גוסס עם סימני גוסס. ועוד, אם עצם ההנשמה של ריאות הגוסס אין בה משום קירוב מיתתו, כל שכן שהבדיקות אינן מקרבות מיתתו. שהרי הבדיקות, כפי שהסבירו הרופאים, הם דרך הכנסת חומרים מסויימים לתוך צינור בוריד, וזה איננו מקרב מיתתו של גוסס. ועוד, בבדיקה זו יש גם משום טובתו של החולה שיכול שיתברר לרופאים שהוא ודאי חי.

הערה נוספת: גם לסוברים שאדם זה בגדר גוסס ומשום כך הבדיקות של גזע המוח אסורות מחשש שהם מקרבות את מותו, אין בכך כדי לאסור קבלת הלב. שהרי אפילו אם הרופא היהודי לא שמע לקול רבנים ועבר על איסור, אבל למעשה המועמד לקבל את הלב חייב במצות עשה להציל את עצמו, וזה בכלל פיקוח נפש. וממילא לא מובן ההבדל בין ארץ ישראל ובין חו"ל, ובפרט שגם בארץ ישראל אם יהודים לא יקבלו את הלב, יש מספיק גויים שיקבלו את הלב.

עוד נעיר: מה שכתבו שישנה הוכחה כנגד המוות המוחי מערכין דף ז' ע"א, שמעוברת המתה מוות טבעי עוברה תמיד מת לפניה, ולפי הידוע כיום ניתן ליילד עובר חי מאישה מעוברת שנקבע לה מוות מוחי, הנה בתוס' חולין דף ל"ח הקשו בד"ה אלא דמתה והדר ילידתיה, הרי אמרו בערכין ובכ"מ שעובר מת בראשונה, ותירצו שזה רק כשמתה מעצמה דטיפתא דמלאך המוות פוגע בראשונה בוולד לפני האם. אבל אם האם מתה משום שנהרגה, יתכן שהיא תמות והולד ישאר בחיים. ובשיטה מקובצת בערכין כבר הביא חילוק זה בשם הרא"ש. הרי מפורש בראשונים שגם כשהאם מתה, הולד יכול להשאר בחיים, ולא היו צריכים לשם כך לערוף שתי כבשות כדי להוכיח מציאות זו מתוך הנסיון ואין צורך להסיק שנשתנו הטבעים.

קיצורו של דבר, ההחלטות וההנחיות של מועצת הרבנות הראשית תקפות ועומדות.

מקור: אסיא נג-נד, עמ' 17-20, 1994



1.   מאמרו של ד"ר אברהם שטינברג עם בירור דעתו של הגרש"ז אויערבאך (לעיל עמ' 195-204) הוצג ע"י הרב יהושוע בן מאיר לפני הגרא"כ שפירא, הרב הראשי לישראל בזמן קבלת החלטת מועצת הרה"ר בנושא השתלת לב (הובאה במלואה בחוב' אסיא מב-מג, ספר אסיא ו' וספר אסיא ז, להלן עמ' 310-327). לאחר קריאת המאמר העביר הגרא"כ שפירא את תגובתו זו למערכת אסיא.                    - העורך

2.   שו"ת חת”ם סופר, יו"ד סי' של"ח, מובא לעיל עמ' 65-71.                                  - העורך

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן