מאגר ספרי המכון:

מציאות רפואת נשים
חוברות אסיא 24 חלקים
ספרי אסיא 14 חלקים
ברכה לאברהם
החולה בשבת, ביום טוב וביום כיפור
אינצקלופדיה רפואית הלכתית
JME 1
JME 2
JME 3
קביעת רגע המוות
medicine, ethics & jewish law
New Horizons in Medical Ethic
נשמת אברהם א'
נשמת אברהם ב'
נשמת אברהם ג'
נשמת אברהם ד'
סדרת נשמת אברהם
רפואה מציאות והלכה
הרופא בשבת ויום טוב
רוח יעקב
HALACHOTH FOR THE PATIENT

סוגיות רנדומליות:

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - החוק לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - דברי ההסבר להצעת החוק כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד איסור הסתכנות ומגבלותיו - לדעת ריה"ל בספר הכוזרי הנדסה גנטית בצמחים - רקע מדעי והיבטים הלכתיים הכלאה גנטית של מינים שונים - שו"ת התנגדות למזון שעבר טיפול בהנדסה גנטית חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות דימום מחמת התקן תוך רחמי - תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן האם הגלולות באמת מסוכנות לבריאות - הערת סיכום תרומת איברים מן החי והמסחר בהם הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם תרומת מח עצם - היבטים הלכתיים ד"ר חיים הלברשטט ז"ל - דברי פרידה אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי קביעת מוות מוחי ע"פ ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת עוד על דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בסוגיית המוות המוחי קביעת שעת המוות קביעת רגע המוות - סקירת עמדות שיקולים הלכתיים בבחירת טיפול רפואי אין לרפאות עצמו ללא שאילת רופא החובה להציל נפשות - במשפט העברי ובפסיקת ביהמ"ש העליון בישראל קביעת רגע המוות על פי ההלכה מוות מוחי ע"פ ההלכה - שו"ת הבסיס המדעי לקביעת מוות מוחי - חידושים ועדכונים רצח מתחת לחגורה החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת אמצעים חדשים למניעת הריון - היבטים רפואיים והלכתיים שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל מחלת איידס במשפחה תגובות יהודיות למחלת האיידס - במבט של חקר תולדות הרעיונות איידס - שכר ועונש, וכפיית בדיקות הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם שכפול גנטי ובחירה אישית סחר באיברים חיי נישואין עם חולה איידס - שו"ת טיפול בנפגעים תחת אש - שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) - רקע רפואי הלכתי סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי דימום מחמת החדרת IUD העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת ניסויים רפואיים בבני אדם עוד על משמעות המילה "רחם" במאמרי חז"ל שימוש בהתקן תוך-רחמי לאחר חיתוך דופן כפיה על תרומת דם, הסכמת קטן לתרומת איברים, והיתר שתיה למניקות ביום הכיפורים טלטול גוסס למניעת ניוול המת שיבוט בני אדם: היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים הרס רירית הרחם - האם יש בה איסור סירוס? כונה להשחתת רירית הרחם הינה כוונת סירוס גילוי דעת תורה בענין מיתת המוח הכרת המציאות בהכלאת צמחים הזזת גוסס בחדר מיון - שו"ת ברית מילה באמצעות לייזר עד מתי קיימת גזירת דם בתולים? עד מתי גזרו על דם בתולים? שימוש בלייזר לקיום מצוות ברית מילה עד היכן גזרו על דם בתולים טענת בתולים בזמן הזה טענת דמים ופ"פ בבוגרת - הלכה ומציאות תקשורת מסייעת עם ילדים אוטיסטים או מפגרים ברית מילה באמצעות לייזר פתח פתוח בבוגרת - הלכה ומציאות טיפול בחולה הסופני שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - שו"ת מתן מורפיום לחולה הסופני הסובל מחנק - שו"ת טיפול בחולה ALS בניגוד לרצונו מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד - המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים ניצול מיני בחולי נפש מאושפזים - חו"ד משפטית עוד על מתן מורפיום לחולה סופני סובל שיכוך כאבים שמקצר חיים; טיפולי פוריות לפסולי דין; קדימויות בחולים מסוכנים - השלמה לשו"ת כלה מסולקת דמים ע"י תרופה לעניין גזירת דם בתולים התפתחות סימני מין משניים במהלך ההתבגרות משל משלו חכמים באשה כללים הלכתיים להתנהגות רופא ביחידה לטיפול נמרץ - עפ"י דעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי ואזנר הטיפול בחולה הנוטה למות סביב המוות - שו"ת המתות חסד מטילות אימה סוגיית מכירת כליה מן החי להשתלה על פי המשפט העברי והמשפט הישראלי חולה ALS המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה בקשת חולה ALS להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מדינת ישראל ואח' - פסק דין צינעת הפרט בבדיקות מציצה ורחיצה בחמין לאחר ברית מילה - משמעות רפואית, משפטית והלכתית של פתרון התעלומה הטיפול בחולה הנוטה למות חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הרדמה במילה מסורת המציצה – מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (אנגלית) פרוטוקול למניעת זיהום הרפטי בילוד לאחר ברית מילה (תרגום לעברית) מערכת הבקרה ("טיימר") להפיכת הנשמה לטיפול רפואי מחזורי קיצוב זמן במכשירי הנשמה לפני חיבורם לחולה הנוטה למות – שו"ת הפריה חוץ גופית - תשנ"ה אבלות על נפל שחי יותר משלושים יום תביעות ייצוגיות נגד יצרני סיגריות עצם הלוז הגרש"ז אויערבך זצ"ל - מילי דפרידה הפגות בהלכה - השלכות הלכתיות מהגדרת הולדות רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

עמוד הבית

לא תעמוד על דם רעך - הדין והחוק - פרולוג

ד"ר מרדכי הלפרין

לא תעמוד על דם רעך  _  הדין והחוק

ראשי פרקים:

א.        פרולוג

ב.        חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח - 1998

ג.         דברי הסבר להצעת החוק

א.   פרולוג

בשנת תשנ"ד כתב ד"ר אליעזר בן שלמה על החובה להציל נפשות במשפט העברי ובפסיקה של בית המשפט העליון בישראל[1]. ד"ר בן שלמה הציג זו מול זו את הגישה האנגלו-אמריקאית השוללת הטלת חובת הצלת נפשות פוזיטיבית לבין המשפט העברי בו מעוגנת החובה להציל נפשות הן במצות עשה[2] והן באיסור לאו[3], כמו גם את ההבדלים בגישות הערכיות השונות העולות מפסקי דין של שופטים בבית המשפט העליון בישראל.

כדאי לדעת כי לא רק בארצות מערביות כדוגמת צרפת, אלא אפילו בברית המועצות קבע החוק הפלילי[4] כעבירה את ההימנעות מלהגיש עזרה לאדם בסכנת מוות, בניגוד מוחץ לגישה האמריקאית הדוגלת בעיקרון אי ההתערבות וכהצהרתו של קין: "השומר אחי אנוכי?"[5] 

המצב במדינת ישראל לפני חקיקת החוק החדש, מתואר בפירוט במאמרו של בן שלמה. את המצב החוקי ששרר אז ניתן לסכם בקצרה: עד לחקיקת חוק "לא תעמוד על דם רעך" לא היתה במדינת ישראל חובה כללית להצלת נפשות. למעשה היו קיימות אז רק שלוש קבוצות מוגדרות באוכלוסיה, אשר חוייבו בחקיקה ראשית או משנית להגיש עזרה ולהציל מסכנה:

1.      הורים ביחס לילדיהם[6];

2.       כבאים באירוע של נזק לגוף ולרכוש[7];                                        3.    נוהג ברכב ביחס לנפגע תאונת דרכים[8].

עיקרון שיפוי המציל על הוצאותיו לצורך ההצלה תופס מקום חשוב בחקיקה. התברר כי דווקא הטלת חובת ההצלה היתה עלולה לפגוע בזכותו של המציל לשיפוי, לאור סעיף 5 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט - 1979, המאפשר שיפוי רק של מי שהציל בהתנדבות "בלי שהיה חייב בכך". משום כך נחקק סעיף 2 (א) לחוק לא תעמוד על דם רעך, המחיל את הוראות השיפוי גם על מציל החייב בכך על פי החוק החדש.

שאלה מעניינת היא: האם קיים חיוב הצלה במקום שהניצול, הנמצא בסכנת חיים מתנגד לפעולת ההצלה? החוק החדש, בניגוד לסעיף 2(ב) בהצעת החוק, מתעלם משאלה זו לחלוטין. רמז לגישת המחוקק ניתן לראות בחוק זכויות החולה התשנ"ו - 1996, בסעיף 15(2) ו 15 (3), כאשר במצבים מוגדרים של סכנה חמורה או מצב חירום רפואי, המחוקק התיר להציל ולתת טיפול גם אם המטופל מתנגד לכך. אפילו שיפוי המציל בניגוד לדעת הניצול מוסדר בחוק עשיית עושר ולא במשפט, בסעיף 5(ג).

עמדת ההלכה על חובת הצלה מול התנגדות הניצול מחייבת דיון נפרד. אולם בראשי פרקים נציין כי מצוות "לא תעמוד על דם רעך" האמורה בתורה נסמכת על מצוות השבת אבידה, ומבחינה עקרונית הלאו תקף רק במקום בו קיימת מצוות עשה של השבה[9]. מכאן נובע, לכאורה, שבדיוק כמו בהשבת אבידה, גם איסור "לא תעמוד" לא קיים כשהניצול מתנגד. למרות זאת הדברים אינם פשוטים, במיוחד לאור ההכרה בהסכמה רטרואקטיבית של הניצול, כפי שנלמד מהתוספתא[10] ונדון במסגרת אסיא[11] בעבר.

 חקיקת החוק אותה הוביל ח"כ חנן פורת, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת הארבע-עשרה, איננה רק הצהרה ערכית חשובה, אלא גם תרומה ממשית לאינטרס הציבורי. החוק מגדיל את הסיכוי של כל אחד מאתנו להנצל בעת סכנה, כאשר יותר אנשים יפעלו ויבואו לעזרתו. למרות שמאחורי הקלעים התנהלו מאבקים לא קלים על עצם העיקרון המוסרי הטמון בחוק תוך נסיון לצימצום תחולתו, הרי שעם השלמת החקיקה, מציבים החוק ודברי ההסבר המצורפים להצעת החוק, את מדינת ישראל בין המדינות הנאורות בהם ערך חיי-אדם איננו מליצה בעלמא. מעתה שוררת חובה חוקית, מוסרית ומעשית:

לא תעמוד על דם רעך!



[1].    אסיא נג-נד, עמ' 67-75, תשנ"ד (1994).

[2].    מדין השבת אבידה המחייבת אדם למנוע נזק מחברו, בין נזקי ממון ובין נזקי גוף (סנהדרין עג, א; רמב"ם נדרים, ו, ח).

[3].    "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז; סנהדרין שם).

[4].    סעיף 127 לחוק הפלילי הרוסי משנת 1960, הובא במאמרו של בן שלמה. שם.

[5].    Hall, General Principles of Criminal Law. את רעיון אי ההתערבות נימק שם המשפטן  Hall במילים הבאות: "איננו מאמינים עדיין בכנות כי כל אחד מאיתנו מחוייב מבחינה מוסרית להיות שומר אחיו" (הובא ע"י בן שלמה, שם).

[6].    חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, ס"ח 120.

[7].    חוק שירותי כבאות התשי"ט-1959.

[8].    תקנות התעבורה התשכ"א -1961, ת' 144(א), 2 (א-ב) ת' 146 (א).

[9].   הרב יצחק זילברשטיין, בשם חותנו הגרי"ש אלישיב, על פי הגמרא בסנהדרין עג, א (הובא באסיא נה, עמ' 48-49, תשנ"ה).

[10]. תוספתא שקלים פרק א.

[11].  מ. הלפרין, התנגדות הורים לניתוח התינוק המסוכן, אסיא מט-נ, 82-94 (תש"ן); ספר אסיא ח', 19-31.

 

 

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה

יש לך שאלה רפואית הלכתית? לא יודע מה לעשות? אתה מוזמן לשאול אותנו

לחץ כאן